ג'ו היל
 | |
| ג'ואל עמנואל הגלונד | |
| לידה |
8 באוקטובר 1879 יבלה, שוודיה |
|---|---|
| פטירה |
19 בנובמבר 1915 (בגיל 36) יוטה, ארצות הברית |
| מקום קבורה | גופתו נשרפה לפי בקשתו, ואפרו נשלח לחברי IWW ברחבי העולם, ופוזר על-ידם |
ג'ו היל' (באנגלית: Joe Hill; 8 באוקטובר 1879 - 19 בנובמבר 1915), היה פעיל בתנועת העבודה האמריקאית וחבר בארגון IWW ("פועלי התעשייה של העולם"), כותב שירים וקריקטוריסט אמריקאי.
ביוגרפיה
נולד ביבלה, שוודיה בשם ג'ואל עמנואל הגלונד (Joel Emmanuel Hägglund). היל, ששפת אמו הייתה שוודית, לימד עצמו אנגלית בתחילת המאה ה-20 בזמן שעבד בעבודות מזדמנות ברחבי ארצות הברית, מניו יורק ועד לסן פרנסיסקו.[1] בזמן נדודיו כעובד זמני, עסק היל בכתיבת שירים וציור קריקטורות עבור ארגון IWW, אשר זכו לפופולריות רבה בארגון ומחוצה לו. מבין שיריו המפורסמים ניתן למנות את "There Is Power in a Union", "The Rebel Girl", "Casey Jones—the Union Scab" ו-"The Preacher and the Slave". שיריו עוסקים בעיקר במצב הקיומי הקשה של הפועלים, ומדגישים את הצורך בהתאגדות כדי לשפר את תנאי העבודה שלהם.[2]
ב-1914, ג'ון ג'י. מוריסון, בעל מכולת ושוטר לשעבר בסולט לייק סיטי, ובנו נרצחו על ידי שני אנשים בעודם הולכים ברחובות העיר.[3] באותו הערב בו נרצחו השניים, הגיע היל למרפאה מקומית עם פציעת אקדח בידו. כשנשאל למקור הפציעה, טען היל שהפציעה ארעה במהלך ויכוח עם גבר אחר על אישה אותה שניהם רצו. בשל סמיכות האירועים, ובעיקר עקב העובדה שהיל לא היה מוכן לחשוף פרטים נוספים על המקרה בו היה מעורב, הואשם היל ברצח בעל המכולת ובנו בהתבסס על הפציעה שהייתה לו. למרות שהראיות היו נסיבתיות בלבד, היל נמצא אשם והורשע בבית המשפט. לאחר ערעור לא מוצלח, ויכוחים פוליטיים עקרים וקריאות בינלאומיות לזיכויו מפוליטיקאים ואנשי איגודים שלא צלחו, הוצא היל להורג בנובמבר 1915. גופתו נשרפה לפי בקשתו, ואפרו נשלח לחברי IWW בארצות הברית, קנדה, שוודיה, אוסטרליה וניקרגואה, ופוזר על-ידם.
לאחר מותו, חייו הונצחו בכמה שירי עם, וחייו ומותו נתנו השראה לספרים ושירים בזמנים שונים.
לקריאה נוספת
- Adler, William M. The Man Who Never Died: The Life, Times, and Legacy of Joe Hill, American Labor Icon. Bloomsbury Publishing. ISBN 978-1-60819-285-4.
- Chaplin, Ralph (בנובמבר 1923). "Joe Hill, a Biography". The Industrial Pioneer. Chicago: General Executive Board, Industrial Workers of the World: 23–26.
{{cite journal}}: (עזרה) - Barrie Stavis, "The Man Who Never Died," (מחזה על ג'ו היל), New York: Haven Press, 1954.
- Davidson, Jared (2011). Remains to be Seen: Tracing Joe Hill's ashes in New Zealand. Wellington: Rebel Press, 2011. מסת"ב 978-0-473-18927-3
- Fellow Workers. Philips, Utah and Difranco, Ani. Righteous Babe Records, NY, 1999.
- Joe Hill: IWW Songwriter. Nolan, Dead & Thompson, Fred. Kersplebedeb. Montreal.
- Joe Hill—The Man and the Myth. Gibbs Smith.
- We Shall Be All: A History of the IWW. Melvyn Dubrosky.
- Where the Fraser River Flows: the IWW in BC. Mark Leier.
- Wobblies! A Graphic History of the Industrial Workers of the World. Buhle, Paul and Schulman, Nicole, eds. Verso, NY, 2005.
- Union Song by The Nightwatchman
- Rosemont, Franklin (2002). Joe Hill: The IWW & the making of a revolutionary workingclass counterculture. Chicago: Charles H. Kerr. ISBN 0-88286-264-2.
- Zinn, Howard (בספטמבר 2001). A People's History of the United States (Revised and Updated ed.). New York, NY: HarperCollins Publishers. ISBN 0-06-093731-9.
{{cite book}}: (עזרה)
קישורים חיצוניים
- Remains to be seen: Tracing Joe Hill's ashes in New Zealand, באתר libcom
- Examining a Labor Hero’s Death ראיון עם הסופר של הביוגרפיה The Man Who Never Died: The Life, Times, and Legacy of Joe Hill, American Labor Icon ויליאם אדלר. ניו יורק טיימס, 26 באוגוסט 2011
הערות שוליים
- ^ William M. Adler, The Man Who Never Died: The Life, Times, and Legacy of Joe Hill, American Labor Icon, Bloomsbury USA, New York, pp. 115-119
- ^ William M. Adler, The Man Who Never Died, The Life, Times, and Legacy of Joe Hill, American Labor Icon, Bloomsbury USA, 2011, pp. 12-13, 206
- ^ William M. Adler, The Man Who Never Died, The Life, Times, and Legacy of Joe Hill, American Labor Icon, Bloomsbury USA, 2011, pp. 44-52
26533106ג'ו היל