ג'ון רנדולף טאקר
 | |
| לידה |
24 בדצמבר 1823 וינצ'סטר, וירג'יניה, ארצות הברית .svg){kind=small} |
|---|---|
| פטירה |
13 בפברואר 1897 (בגיל 73) לקסינגטון, וירג'יניה, ארצות הברית .svg){kind=small} |
| מדינה | ארצות הברית |
| מקום קבורה | Mount Hebron Cemetery and Gatehouse |
| השכלה | אוניברסיטת וירג'יניה |
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית |
ג'ון רנדולף טאקר (באנגלית: John Randolph Tucker; 24 בדצמבר 1823 – 13 בפברואר 1897) היה עורך דין, סופר ופוליטיקאי אמריקאי מווירג'יניה. ממשפחה מכובדת, הוא נבחר לתובע הכללי של וירג'יניה ב-1857 ולאחר בחירות חוזרות כיהן במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית (ג'יימס ס. וייט שימש כתובע הכללי בחלקים שבידי האיחוד). לאחר חנינה ותקופת השיקום, טאקר נבחר כחבר קונגרס (1875–1887), ולאחר מכן שימש כדיקן הראשון של בית הספר למשפטים של אוניברסיטת וושינגטון ולי.
ביוגרפיה
ראשית חייו ומשפחתו
טאקר נולד בווינצ'סטר, וירג'יניה בערב חג המולד בשנת 1823, והיה בנם של אנה אוולינה האנטר טאקר (1789–1855) ובעלה השופט הנרי סנט ג'ורג' טאקר (1780–1848). כנכדו של סנט ג'ורג' טאקר, טאקר היה גאה במוצאו שהתייחס על המשפחות הראשונות של וירג'יניה. אביו וקרובי משפחה רבים היו בעלי מטעים ובעלי עבדים. אחיו ד"ר אלפרד בלנד טאקר (1830-1862) ולוטננט קולונל סנט ג'ורג' האנטר טאקר (1828–1863) מתו משחפת בזמן שירותם בצבא הקונפדרציה; אחיו ד"ר דייוויד האנטר טאקר (1815–1871) הפך לפרופסור בשלושה בתי ספר לרפואה כולל הקולג' הרפואי של וירג'יניה ושרד את שירותו בקונפדרציה. אחיו נתנאל בוורלי טאקר (1820-1890) כיהן כדיפלומט מטעם הקונפדרציה ולאחר מכן עבד כעיתונאי.
ג'ון רנדולף טאקר למד בבית ספר פרטי ליד ביתו בווינצ'סטר, ולאחר מכן נכנס לאקדמיית ריצ'מונד. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת וירג'יניה, וסיים את לימודיו במשפטים ב-1844.
הוא התחתן עם לורה פאוול ב-1848. היה להם בן אחד ששרד עד לבגרות, הנרי סנט ג'ורג' טאקר השלישי (שהפך מאוחר יותר לחבר קונגרס אמריקאי). בין בנותיהם היו: אן הולמס טאקר מקגווייר (1850 – 1914), גרטרוד טאקר לוגן (1856 – 1925), ולורה רנדולף טאקר פנדלטון (1860 – 1946).
קריירה משפטית ופוליטית מוקדמת
ג'ון רנדולף טאקר התקבל ללשכת עורכי הדין בווירג'יניה בשנת 1845, והחל בעיסוק משפטי פרטי בווינצ'סטר. ב-1854 הוא נשא נאום חשוב בפני האגודות הספרותיות בקולג' של ויליאם ומרי, שטען שהעבדות עולה בקנה אחד עם הרפובליקניות. הוא גם נעשה פעיל בפוליטיקה והיה אלקטור נשיאותי מטעם הדמוקרטים בשנים 1852 ו-1856.
מלחמת האזרחים האמריקנית
טאקר נבחר כתובע הכללי של וירג'יניה ב-1857, וכיהן בתפקיד גם במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, עד שווירג'יניה נכנעה לכוחות האיחוד ב-1865. אחיו גם תמכו באופן פעיל בקונפדרציה, שניים כרופאים בצבא הקונפדרציה, נתנאל בוורלי טאקר כדיפלומט הקונפדרציה, ואחיו עורך הדין סנט ג'ורג' האנטר טאקר גייס את אשלנד גרייז (חלק מרגימנט הרגלים ה-15 של וירג'יניה) וזכה לשבחים על התנהלותו בקרב על מלברן היל לפני שהתפטר מהמינוי שלו ומת משחפת בשארלוטסוויל ב-1863.
קריירה משפטית ופוליטית לאחר המלחמה
טאקר קיבל חנינה לאחר המלחמה וחידש את עיסוקו כעורך דין פרטי.
הוא נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית כדמוקרטי ב-1875, וכיהן עד 1887. הוא היה יו"ר ועדת בית הנבחרים לדרכים ואמצעים בקונגרס ה-46 ויו"ר ועדת בית הנבחרים לענייני משפט בקונגרסים ה-48 וה-49.
הוא נטל חלק פעיל בוויכוחים על תעריף המכס, בניגוד למדיניות המגן. נאומיו בשאלות אחרות כוללות את אלו על הצעת חוק ועדת הבחירות, הדוקטרינה החוקתית באשר לספירת הנשיאות, הסכם הוואי ב-1876, השימוש בצבא בקלפיות ב-1879 והגירה סינית ב-1883. הוא הציג חקיקה המרחיבה את הסמכות של בית המשפט הפדרלי לתביעות לדון בתביעות חוקתיות ב-1886, במה שנודע כחוק טאקר. הוא סירב להיות מועמד לבחירה מחדש לבית הנבחרים ב-1886. הוא היה שותף בהענקת חסות של חוק אדמונדס-טאקר משנת 1887.
טאקר היה מופת לדעות הגזעניות של ימיו. בנאום בלשכת בית הנבחרים, הוא טען כי "לא קבענו והקמנו את החוקה הזו עבור הסיני ועבור כל שאר הגזעים של כדור הארץ. . . . אני סבור שהחוקה הזו הוסמכה והוקמה על ידי אבותינו למען צאצאיהם של הגזע הלבן של אמריקה". באופן לא מפתיע, הוא גם לא תמך בדחיפה שלאחר מלחמת האזרחים להעניק זכויות לאפרו-אמריקאים, והכריז כי ". . . אין מדינאי פילוסופי בארץ הזאת שכיום גם לא אומר שהאזרחות וכוח ההצבעה של הגזע האפריקאי בדרום הם כישלון - או זה או שזו בעיה בלתי פתורה של עתידנו. יש לנו את המחלה האחת בגוף-פוליטי, שאלוהים ייתן שנוכל להחלים ממנה".
טאקר העלה טיעון לא מוצלח אך בעל השפעה משפטית בשם אוגוסט ספיס ושאר הנאשמים של אירועי היימרקט במהלך ערעורם לבית המשפט העליון. טאקר, שנבחר כפרופסור למשפט חוקתי באוניברסיטת וושינגטון ולי בשנת 1888, היה דיקן בית הספר למשפטים מ-1893 עד 1897. טאקר כיהן כנשיא לשכת עורכי הדין בווירג'יניה בשנים 1891–1892, ונשיא לשכת עורכי הדין האמריקאית ב-1894. הוא נבחר לחברה הפילוסופית האמריקאית בשנת 1895. [1]
מוות ומורשת
טאקר מת ב-13 בפברואר 1897 בלקסינגטון, וירג'יניה ונקבר בחלקת המשפחה בבית הקברות הר חברון בווינצ'סטר. אלמנתו נפטרה ב-1916. חיבורו של טאקר בשני הכרכים, "החוקה של ארצות הברית", הופיע לאחר מותו ב-1899. אחד מבניו, הנרי סנט ג'ורג' טאקר, הפך גם לדיקן של בית הספר למשפטים בוושינגטון ולי, ולאחר מכן היה חבר קונגרס אמריקאי וייצג את וינצ'סטר. ביתו בלקסינגטון, בלנדום, נרשם במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים בשנת 2002.
קישורים חיצוניים
- ג'ון רנדולף טאקר באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ג'ון רנדולף טאקר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "APS Member History". search.amphilsoc.org. נבדק ב-2024-03-14.
ג'ון רנדולף טאקר40258864Q1701525