ג'ון גייארד

ג'ון גייארד
לידה	5 בספטמבר 1765; מחוז סנט סטיבן, פרובינציית קרוליינה הדרומית, אמריקה הבריטית
פטירה	26 בפברואר 1826 (בגיל 60); וושינגטון די. סי., ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות של הקונגרס
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית
	6 בדצמבר 1804 – 4 במרץ 1805; (12 שבועות ו־5 ימים)
	→ פירס באטלר
	4 במרץ 1805 – 4 במרץ 1807; (שנתיים)
	4 במרץ 1805 – 4 במרץ 1807; (שנתיים)
	4 במרץ 1807 – 4 במרץ 1809; (שנתיים)
	4 במרץ 1807 – 4 במרץ 1809; (שנתיים)
	4 במרץ 1809 – 4 במרץ 1811; (שנתיים)
	4 במרץ 1809 – 4 במרץ 1811; (שנתיים)
	4 במרץ 1811 – 4 במרץ 1813; (שנתיים)
	4 במרץ 1811 – 4 במרץ 1813; (שנתיים)
	4 במרץ 1813 – 4 במרץ 1815; (שנתיים)
	4 במרץ 1813 – 4 במרץ 1815; (שנתיים)
	4 במרץ 1815 – 4 במרץ 1817; (שנתיים)
	4 במרץ 1815 – 4 במרץ 1817; (שנתיים)
	4 במרץ 1817 – 4 במרץ 1819; (שנתיים)
	4 במרץ 1817 – 4 במרץ 1819; (שנתיים)
	4 במרץ 1819 – 4 במרץ 1821; (שנתיים)
	4 במרץ 1819 – 4 במרץ 1821; (שנתיים)
	4 במרץ 1821 – 4 במרץ 1823; (שנתיים)
	4 במרץ 1821 – 4 במרץ 1823; (שנתיים)
	4 במרץ 1823 – 4 במרץ 1825; (שנתיים)
	4 במרץ 1823 – 4 במרץ 1825; (שנתיים)
	4 במרץ 1825 – 26 בפברואר 1826; (51 שבועות ו־3 ימים)
	ויליאם הרפר ←

ג'ון גייארד (באנגלית: John Gaillard‏; 5 בספטמבר 1765 – 26 בפברואר 1826) היה חבר הסנאט של ארצות הברית מקרוליינה הדרומית.

ביוגרפיה

גייארד נולד במחוז סנט סטיבן, פרובינציית קרוליינה הדרומית, ב-5 בספטמבר 1765. הוא היה ממוצא הוגנוטי. הוא נבחר לחבר הסנאט של ארצות הברית במקום פירס באטלר, שהתפטר, וכיהן מ-31 בינואר 1805, עד מותו בוושינגטון הבירה, ב-26 בפברואר 1826. במהלך כהונתו, גייארד הצביע בעד מלחמת 1812. הוא כיהן כנשיא הזמני של הסנאט במהלך חלק מהקונגרס ה-11 ולפחות חלק מכל קונגרס מהקונגרס ה-13 עד הקונגרס ה-18. הוא גם היה הראשון בסדר הירושה הנשיאותי מ-25 בנובמבר 1814, יומיים לאחר מותו של סגן הנשיא אלברידג' גרי ועד 4 במרץ 1817. בעת מותו הוא היה הסנאטור בעל הכהונה הארוכה ביותר בתולדות ארצות הברית.

בספר הזיכרונות שלו Thirty Years' View, תומאס ה. בנטון, אחד מבני דורו של גייארד, תיאר אותו כך:

אורבני בנימוסיו, חביב במזג, נטול פניות בקפדנות, המאחד תקיפות של מטרה מוחלטת עם העדינות הגדולה ביותר של נימוסים - אלה היו הכישורים שגרמו לו להיבחר לנשיאות הסנאט. כנראה לא היה מקרה של אי סדר או סצנה לא נעימה במליאה במהלך כהונתו הארוכה. הוא השתייך לצד הדמוקרטי-רפובליקני, אבל היה אהוב על צד אחד של הבית כמו גם על הצד השני, וזה בזמנים המתוחים של המפלגה של המלחמה עם בריטניה הגדולה, מה שהרגיז כל כך את רוח המפלגה.

גייארד מת בוושינגטון הבירה ב-26 בפברואר 1826 ונקבר בבית הקברות של הקונגרס.