ג'וזף ג'נקינס רוברטס
 | |||||
| לידה |
15 במרץ 1809 נורפוק, וירג'יניה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
24 בפברואר 1876 (בגיל 66) מונרוביה, ליבריה | ||||
| מדינה | ליבריה | ||||
| מפלגה | המפלגה הרפובליקנית הליברית | ||||
| |||||
| |||||
ג'וזף ג'נקינס רוברטס (15 במרץ 1809 - 24 בפברואר 1876) היה נשיא ליבריה הראשון (1848, ואף כיהן כנשיא השביעי (1872). רוברטס נולד בנורפוק, וירג'יניה, והיגר לליבריה בשנת 1829. הוא פתח חנות מסחר במונרוביה, ומאוחר יותר נכנס לפוליטיקה. כאשר ליבריה קיבלה עצמאות בשנת 1847 הוא נבחר לנשיא הראשון של ליבריה וכיהן בתפקיד עד לשנת 1856. בשנת 1872 נבחר לנשיא שוב והיה בכך לנשיא השביעי של ליבריה.
שנותיו הראשונות
רוברטס נולד בנורפוק, וירג'יניה, כבן הבכור מבין 7 ילדים לזוג הורים עם ייחוס מעורב. ג'יימס ואמיליה רוברטס. אמו אמיליה הייתה שפחה אשר נהייתה חופשייה רק בשנת 1804 בעודה בת 23. ואביו היה ג'יימס רוברטס, אפרו-אמריקאי חופשי (Free Nagro) לג'יימס רוברטס היה בעל עסק לסירות בנהר ג'יימס, אשר בווירג'יניה. לרוברטס היה רק סבא אפריקאי אחד, והוא היה בלמעלה מ-50% בעל שורשים אירופאים, כפי שכתב בשנת 1926 ההיסטוריון הליברי אביומי קרנגה (Abayomi Karnga) "הוא לא היה באמת שחור, הוא היה אוקטורון והיה יכול להיחשב בקלות כאדם לבן". כילד הוא החל לעבוד בעסק המשפחתי על סירה שטוחה אשר העבירה מטען מפטרסבורג, וירג'יניה לנורפוק שבנהר ג'יימס. לאחר מותו של אביו בשנת 1823 משפחתו עברה לפטרסבורג, וירג'יניה. הוא המשיך לעבוד בעסק המשפחתי, אך גם שימש כשוליית ספר במספרה. בעל המספרה ויליאם קולסון (William Colson) היה גם כומר והיה אחד מהאזרחים האפרו-אמריקאים המלומדים ביותר שהיו בווירג'יניה. והוא נתן לרוברטס את הגישה לספרייה הפרטית שלו, אשר היוותה מקור לרוב ההשכלה המוקדמת של רוברטס.
ההגירה לליבריה
לאחר ששמע את התוכניות של חברת ההתיישבות האמריקנית להתיישב בחופי אפריקה ב-Cape Mesurado היכן שנמצאת כיום מונרוביה. משפחתו של רוברטס החליטה להצטרף למשלחת. הסיבות להחלטה זו אינם ידועות, אולם ללא ספק ההגבלה שהביאו חוקי השחורים (Black Code) בווירג'יניה שיחקו חלק חשוב בהחלטה. עוד סיבה סבירה למדי שהביאה להחלטת משפחת רוברטס להגר היו האמונות הדתיות שלהם והרצון להפיץ את הנצרות והציוויליזציה בקרב הילידים באפריקה. ב-9 בפברואר 1829 יצאו לדרך ב"הריאט" (Harriet). באותה ספינה היה גם ג'יימס ספריגס פיינה (James Spriggs Payne), שלימים ייבחר לנשיא ליבריה. הספינה יצאה לדרך מנהר אליזבת לכיוון מערב אפריקה, והגיעה למונרוביה ב-24 במרץ מספר ימים לאחר שרוברטס חגג את יום הולדתו ה-20.
אמו בהגיעה לאפריקה כתבה לידיד שהיא "מרוצה מהמדינה", ו"שאין בה את התשוקה הקטנה ביותר לחזור לוירג'יניה".
במונרוביה המשפחה הקימו עסק בעזרתו של ויליאם קולסון בפטרסבורג. החברה שהקימו ייצאה לארצות הברית מוצרים מעץ הדקל, שנהב, וייבאה סחורה אמריקאית לחנות החברה במונרוביה. בשנת 1835 היגר גם קולסון לליבריה, אבל מת זמן קצר לאחר שהגיע לליבריה. העסקים התרחבו במהירות, ומשפחת רוברטס הפכה לחברה מצליחה בממסד המקומי. בזמן הזה אחיו של ג'וזף, ג'ון ורייט רוברטס (John Wright Roberts) נכנס למשרד של הכנסייה המתודיסטית הליברית ובהמשך נעשה לבישוף. האח הצעיר ביותר במשפחה הנרי רוברטס (Henry Roberts) למד רפואה ב"בית-ספר לרפואה ברקשייר" אשר במסצ'וסטס וחזר לליבריה כדי לעבוד שם בתור רופא.
בשנת 1833 כשהוא בן 24 בלבד, מונה רוברטס לשריף הראשי (high sheriff) של המושבה. חלק מהאחריות שהייתה עליו הייתה ארגון מיליציה של מתיישבים כדי לאסוף מיסים מהילידים שבאפריקה ולדכא מרידות. ב-1838 הוא מונה לסגן המושל על ידי "חברת ההתיישבות האמריקאית". שנתיים לאחר מכן, לאחר מות המושל "תומאס בוצ'אנן" (Thomas Buchanan) הוא מונה כמושל ליבריה ובכך היה מושל ליבריה הראשון שלא היה "לבן". בשנת 1846 רוברטס ביקש מבית המחוקקים להכריז על עצמאות ליבריה, אבל גם להמשיך ולשמור על שיתוף הפעולה עם "חברת ההתיישבות האמריקאית". משאל עם נעשה והיה בעד עצמאות. ב-26 ביולי 1847 הוא הכריז על עצמאות ליבריה. הוא זכה בבחירות הראשונות ב-5 באוקטובר 1847. והושבע לתפקיד כנשיא הליברי הראשון ב-3 בינואר 1848.
כהונתו הראשונה
במהלך התקופה הראשונה שלו בתפקיד ניסה רוברטס להשיג הכרה דיפלומטית של ארצות הברית ומדינות אירופה בליבריה. ב-1848 הוא נסע לאירופה כדי לפגוש את המלכה ויקטוריה וראשי מדינות אחרים. בריטניה הייתה המדינה הראשונה אשר הכירה בליבריה, כאשר צרפת הכירה בליבריה לאחר מכן. בשנים שלאחר מכן הכירו בליבריה גם הערים הגרמניות: המבורג, ברמן, ולובק, כמו כן, הכירו בליבריה גם פורטוגל, ברזיל, סרדיניה, והאימפריה האוסטרית. הוא לא הצליח להשיג הכרה מארצות הברית במהלך כהונתו, חוסר ההכרה בליבריה מצד ארצות הברית נמשך עד לשנת 1862. במהלך כהונתו כנשיא הוא הרחיב את גבולותיה של ליבריה לכיוון החוף ואף ניסה לשלב את הילידים שבמונרוביה לתוך הרפובליקה. רוברטס נבחר שלוש פעמים ברציפות ושירת כנשיא במשך שמונה שנים עד שהפסיד בבחירות ב-1856 לסגנו סטפן אלן בנסון (Stephen Allen Benson). רוברטס תואר כמנהיג מוכשר בעל כישורים דיפלומטיים. המנהיגות שלו שימשה כאמצעי אשר הביא לליבריה את עצמאותה וריבונותה.
כהונתו השנייה
לאחר תקופת הנשיאות רוברטס שימש כאלוף בצבא ליבריה בנוסף לייצוגו הדיפלומטי בצרפת, ובריטניה. בנוסף הוא גם היה מעורב בייסוד אוניברסיטת ליבריה, שהיה לה לנשיא הראשון בשנת 1862. הוא נסע בתדירות רבה לארצות הברית כדי לגייס כספים לאוניברסיטה. עד למותו היה לו פרופסורה בתורת המשפט ובחוק הבינלאומי. בשנת 1871 הנשיא אדוארד ג'יימס רוי (Edward James Roye) הודח על ידי גורמים הנאמנים למפלגה הרפובליקנית על בסיס זה שהוא תכנן לבטל את הבחירות שהיו בפתח. רוברטס שהיה אחד המנהיגים של המפלגה הרפובליקנית, זכה בבחירות שבאו בעקבות כך וחזר לכהן כנשיא בשנת 1872 16 שנה לאחר שהפסיד בבחירות. הוא כיהן בתפקיד עד לשנת 1876. רוברטס מת ב-24 בפברואר 1876, פחות מחודשיים לאחר שכהונתו השנייה כנשיא הסתיימה. בצוואתו הוריש 10,000$ ואת שאר רכושו לטובת מערכת החינוך בליבריה.
מורשת
נמל התעופה הראשי של ליבריה, נמל התעופה הבינלאומי רוברטס, העיירה רוברטספורט, ורחוב רוברטס שבמונרוביה נקראים על שמו ולכבודו של "ג'וזף ג'נקינס רוברטס". פניו גם עיטרו את שטר העשר דולר הליברי שהונפק בשנת 1997 ואת השטר הישן של החמש דולר שהופץ בין השנים 1989 ל-1991.
יום הולדתו, 15 במרץ, היה יום חג לאומי בליבריה עד לשנת 1980.
קישורים חיצוניים
ערן סבאג, "חיים של אחרים" על ג'וזף ג'נקינס רוברטס, באתר iCast, 3 בינואר 2012- רוברטס בן וירג'יניה ואביה של ליבריה
- ביוגרפיה על רוברטס באתר אמריקאים מפורסמים
27343050ג'וזף ג'נקינס רוברטס