ג'ודית קולינס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. ג'ודית אן קולינס (באנגלית: Judith Anne Collins; נולדה ב-24 בפברואר 1959) היא פוליטיקאית ניו זילנדית, המכהנת כמנהיגת האופוזיציה ומנהיגת המפלגה הלאומית בניו זילנד מאז שנת 2020. היא המנהיגה הנשית השנייה בהיסטוריה של המפלגה הלאומית, אחרי ג'ני שיפלי. קולינס שימשה כחברת הפרלמנט מטעם פאפקורה מאז 2008 והייתה חברת פרלמנט מטעם קליבדון בשנים 2002–2008. היא הייתה שרת ממשלה תחת ג'ון קי וביל אינגליש.[1]
קולינס נולדה בהמילטון ולמדה במכללת מטמטה, באוניברסיטת קנטרברי ובאוניברסיטת אוקלנד. לפני כניסתה לפוליטיקה עבד קולינס כעורכת דין והייתה נשיאת האגודה המשפטית של מחוז אוקלנד וסגנית נשיא אגודת המשפטים הניו זילנדית. היא הייתה עורכת דין של ארבע חברות שונות בשנים 1981 ו-1990, לפני שניהלה את העסק שלה במשך עשור. היא הייתה מנהלת חברת שיכון ניו זילנד בשנים 1999–2001 ועבדה כיועצת מיוחדת למינטר אליסון ראד ווטס בשנים 2000–2002, לפני שנכנסה לפרלמנט של ניו זילנד בבחירות 2002.
קולינס מונתה לקבינט על ידי ראש הממשלה ג'ון קי כאשר המפלגה הלאומית נכנסה לממשלה בבחירות 2008 . היא דורגה במקום החמישי בקבינט והאישה החשובה בו. קולינס כיהנה כשרת המשטרה ושרת הכלא בין השנים 2008 ל-2011 ומ-2015 עד 2016. לאחר בחירות 2011, מונתה לשרת המשפטים. קולינס התפטרה בשנת 2014 בעקבות הדלפות דוא"ל שטענו כי ערערה את ראש לשכת ההונאה החמורה בזמן שהייתה שרת המשטרה. בהמשך נוקתה ממעשים הקשורים לאירוע ההוא וחזרה לקבינט בשנת 2015. קולינס כיהנה בתקופת ראש הממשלה ביל אינגליש כשרת הכנסות וכשרה לאנרגיה ומשאבים בשנים 2016–2017.
לאחר שהמפלגה הלאומית עזבה את הממשלה בבחירות 2017, קולינס שימשה בכמה ממשלות צללים. היא נבחרה לרשת את טוד מולר כמנהיגת המפלגה הלאומית על ידי הקונגרס הפרלמנטרי ב-14 ביולי 2020, והפכה למנהיגת האופוזיציה של ניו זילנד וליריבתה העיקרית של ראש הממשלה המכהנת ג'סינדה ארדרן בבחירות 2020.
ראשית חיים וקריירה
קולינס נולד בהמילטון. הוריה היו רפתנים, פרסי וג'סי קולינס מוולטון בוויקאטו והיא הייתה הצעירה מבין שישה ילדים. היא למדה בבית הספר היסודי של וולטון ובמכללת מטמטה. בשנים 1977 ו-1978 למדה באוניברסיטת קנטרברי. בשנת 1979 עברה לאוניברסיטת אוקלנד, וקיבלה תחילה תואר ראשון ושני ותואר שני ואחר כך תואר שני נוסף בלימודי מיסוי (MTaxS). היא הכירה את בעלה, הסיני-סמואני דייוויד וונג-טונג, באוניברסיטה. הוא היה אז שוטר ונדד מסמואה בילדותו. יש להם בן אחד.
קולינס תמכה במפלגת הלייבור מילדותה,[2] אך בשנת 1999 הצטרפה למפלגה הלאומית. היא הייתה חברה ב-Zonta International וב-Rotary International.
קריירה מקצועית
לאחר שעזבה את האוניברסיטה עבדה כעורכת דין והתמחתה בדיני עבודה, רכוש, מסחר ודיני מיסים. היא עבדה בארבע חברות שונות בשנים 1981–1990, ואז הפכה למנהלת החברה שלה, ג'ודית קולינס ושות' (1990–2000). בשנתיים האחרונות לפני הבחירות לפרלמנט עבדה כיועצת מיוחדת עבור מינטר אליסון ראד ווטס (2000–2002).[3]
היא הייתה פעילה באגודות משפטיות והייתה נשיאת אגודת המשפט המחוזית באוקלנד (1998–1999) וסגנית נשיא האגודה המשפטית בניו זילנד (1999–2000). היא כיהנה כיו"ר הרשות לבקרת קזינו (1999–2002) והייתה מנהלת חברת שיכון ניו זילנד בע"מ (1999–2001).[4]
קריירה פרלמנטרית מוקדמת (2002–2008)
קולינס נבחרה לפרלמנט בבחירות 2002 מטעם מחוז קליבדון.
בפרלמנט הפכה קולינס לדוברת בענייני בריאות וענייני פנים. בדרך כלל היא נחשבה כמי שהצליחה היטב וכאשר קתרין ריץ' סירבה לתת תמיכה מלאה בנאום השנוי במחלוקת של אוראווה על ידי מנהיג המפלגה, דון בראש, הורחקה ריץ' בפברואר 2005 וקולינס הפכה לדוברת בנושא הרווחה החברתית.[5] קולינס שימש אז כדוברת לענייני המשפחה ובענייני האי הפסיפי.
בשנת 2003, בעודה באופוזיציה, יזמה קולינס חקירה כדי לברר האם חיילי ניו זילנד נחשפו לאייג'נט אורנג' במהלך מלחמת וייטנאם, ואם כן האם הייתה לכך השפעה כלשהי. למרות בירורים קודמים שקבעו אחרת, הוועדה קבעה שהכוחות נחשפו לכימיקלים במהלך שירותם בווייטנאם, ולכן פעלו בסביבה רעילה. זה הביא להתנצלות בשנת 2004 של הממשלה הלוחמים לשעבר וחתימה על מזכר הבנות לתמיכה ביוצאי צבא. בשנת 2004 הוענק לקולינס עמותת השירות לשעבר של וייטנאם לשירותים על ניהול החקירה. בשנת 2008 נבחרה לפרלמנט מטעם מחוז הבחירה פאפקורה.
הממשלה הלאומית החמישית (2008–2017)
המפלגה הלאומית הקימה ממשלה לאחר הבחירות ב-2008, וקולינס נכנס לקבינט עם תיקי המשטרה, הכלא וענייני יוצאי צבא. בתחילת 2009 היא מונתה כשרה האחראית למשרד ההונאה החמורה.
לאחר 2011 מונתה לשרת המשפטים, שרת התאגיד לפיצוי תאונות (ACC) ושרה לעניינים אתנים והייתה האישה הבכירה בקבינט.
שרת הכלא
בשנת 2009, קולינס הטילה ספק בהנהגתו של מנכ"ל מחלקת הכלא, בארי מת'יוס, ומאוחר יותר סירבה להביע אמון, לאחר פרסום רע נגדו. עם זאת, לאחר בירור של נציב שירותי המדינה, אין רני, מת'יוס שמר על תפקידו מכיוון שמחלקת הכלא עשתה מאמצים להשתפר והזהירו את הממשלה כי משאבים שאינם מקבלים הם משאבים שמסכנים את ביטחון הציבור.
קולינס הגדילה את זמינותן של תוכניות עבודה בכלא והגדילה את המימון להרחבת הזמינות של תוכניות לטיפול באלכוהול וסמים. מחלקת הכלא בנתה שלוש יחידות חדשות לטיפול בסמים והכניסו תוכניות טיפול מרוכזות לאסירים המרצים עונשים קצרים יותר.[6] קולינס פיקחה על השלמת בית כלא חדש בהר עדן, אוקלנד, ויזמה את חוזה הניהול הפרטי של הכלא החדש לחברת סרקו הבריטית, בהמלצת מחלקת הכלא. זה היה הכלא הראשון מאז 2005 שנוהל על ידי קבלן במגזר הפרטי.
ביוני 2010, קולינס הודיעה כי החל מ-1 ביולי 2011 ייאסר על עישון טבק והחזקת מצתים בכלא, כדי להפחית את הסיכון הבריאותי שהעישון והשריפה עלולים לגרום לסוהרים ואסירים. לאחר מכן החוק עמד בפני שני ערעורים בהצלחה בבית המשפט בשתי הזדמנויות, מה שגרם לשינוי החוק כדי שאפשר יהיה ליישמו.
שרת המשטרה
לאחר משפט נגד המשטרה בעניין טייזרים בשנים 2006–2007, קולינס תמכה בשימוש בהם על ידי מפכ"ל המשטרה, הווארד ברוד. בתקציב 2009 היא הודיעה על מימון בשווי 10 מיליון דולר ניו זילנדי להשלמת הפצת טייזר ארצית לכל מחוזות המשטרה ומאז דגלה כי המשטרה תיתן שיקול דעת נוסף לגבי המועד בו תוכל להצטייד בהם. היא תמכה גם בהגדלת הגישה לנשק חם לקצינים בסיור, על ידי ציוד כל ניידות המשטרה הקדמיות בתיבות נעילה לנשק חם, אך אינה תומכת בחימוש כללי במשרה מלאה של כלל השוטרים.
בשנותיה הראשונות בפרלמנט, קולינס פיתחה מוניטין של דיבורים קשוחים ובשנת 2009 זכתה לכינוי "קולינס המוחצת" כאשר הציעה חקיקה כדי 'למחוץ' את מכוניותיהם של נהגי מרוצי רחוב. קולינס תיארה את עצמה כשרה "שהחזירה את ההרתעה".[7]
שרת המשפטים
בשנת 2012, קולינס הנחתה את קיצוץ הסיוע המשפטי שהחלה קודמתה, סיימון פאוור. היא הפחיתה את האישומים בגין תיקים משפחתיים ואזרחיים, עיכבה את התקופה שלפני חיוב ריבית בגין חוב בסיוע משפטי שטרם נותר והורידה הצעה להקשות על קבלת סיוע משפטי בגין פשעים פחות חמורים כמו גניבה, תקיפה או נהיגה רשלנית. עם זאת, היא שמרה על שכר טרחה קבוע בגין עבודה פלילית ומשך הסיוע המשפטי לעורכי דין בכל המקרים החמורים ביותר, אשר עוררו ביקורת מצד עורכי דין מסוימים.
לאחר חקירה של שנתיים ועדת החוק הפיקה דו"ח לממשלה עם 153 המלצות לרפורמה בחוקי האלכוהול בניו זילנד. בעוד שחלק משינויי החקיקה הועברו בדצמבר 2012, לוביסטים מהאופוזיציה והבריאות אמרו כי הייעוץ מבוסס הראיות של הוועדה לא התעלם מקולינס וקודמתה סיימון פאוור, וכתוצאה מכך החקיקה הסופית "הייתה חיקוי חיוור לחוק המוצע." דוגמאות לכך כוללות את קולינס שבמקור הכריזה על איסור במאי 2012 על משקאות מוכנים לשתייה (RTD) עם אלכוהול של 6 אחוזים ומעלה. עם זאת, לנוכח הביקורת מצד תעשיית המשקאות החריפים, היא עקבה אחר האיסור הזה, וכעבור שלושה חודשים הודיעה כי התעשייה תפתח קוד וולונטרי משלה "כדי להגביל את הפגיעה בצעירים שנגרמת על ידי משקאות כאלה". הוועדה המליצה גם על העלאת מס בשיעור של 50 אחוזים על אלכוהול (שהוסר מיידית על ידי הממשלה) ועל העלאת גיל הרכישה, שגם הוא הורד לאחר הצבעה מצפונית בספטמבר 2012. קולינס עצמה הצביעה להעלות את גיל הרכישה. בסך הכל קולינס טענה כי "הרפורמות היוו איזון הגיוני בכך שהפחיתו את הנזק החמור שנגרם על ידי אלכוהול מבלי להעניש אנשים ששתו באחריות." מפלגת הלייבור ופרופסור דאג סלמן מארגון "פעולת האלכוהול" הצהירו כי השינויים חלשים ולא יעשו הרבה כדי להפחית את הנזק שנגרם משתייה מוגזמת. סלמן אמר: "קוראים לזה הצעת החוק לרפורמת אלכוהול, אך אין בו רפורמות".
בדצמבר 2012 חשפה קולינס כי היא חוששת מדו"ח שחיבר שופט בית המשפט העליון הקנדי בדימוס איאן ביני, שהמליץ לשלם פיצוי לדייוויד ביין בגין 13 השנים בהן שהה בכלא לפני שזוכה במשפט חוזר בשנת 2009. הדו"ח הוצג בפני קולינס ב-31 באוגוסט 2012, אך המחלוקת התפרסמה רק לאחר שביני איים לשחרר את הדו"ח בכוחות עצמו. קולינס העבירה עותק מהדו"ח למשטרה ולתובע הכללי והורתה על ביקורת עמיתים של שופט בית המשפט העליון בניו זילנד לשעבר, רוברט פישר, ושלחה "רשימה של 34 נקודות של נושאים שתוקפים את המקרה" יחד עם מכתב ההוראות. היא לא מסרה עותק לצוות המשפטי של ביין. עובדה זו, בשילוב עם הנסיבות סביב ביקורת עמיתים על ידי פישר, הובילו להאשמות מצוותו של ביין ומהשופט ביני כי קולינס לא פועלת על פי הנהלים. לאחר מכן פרסמה קולינס את הדו"ח לציבור. חודש לאחר מכן הגיש מר ביין תביעה לבית הדין העליון בבקשה לבחון את מעשיה של קולינס. בתביעה נטען כי קולינס הפרה את הצדק הטבעי ואת חוק מגילת הזכויות בהתייחסותו אליו וכי היא "פעלה בחוסר תום לב, ניצלה לרעה את כוחה ופעלה באופן מוטה ובלתי סביר".
שרת התאגיד לפיצוי תאונות
באוגוסט 2011 אירעה הפרת פרטיות משמעותית בתאגיד לפיצוי תאונות (ACC) בעקבות שחרורם של 6,700 פרטי התובעים בשוגג לתובע של התאגיד, ברונווין פולאר. בעקבות ההפרה, קולינס רצתה שינוי בתרבות ACC כדי להפוך "פרטיות ואבטחת מידע" למוקד החשוב ביותר. כחלק משינויים אלה לא חודשה כהונת יו"ר הדירקטוריון, ג'ון ג'אדג' והמנכ"ל ראלף סטיוארט התפטר למחרת. במאי 2012 תבעה קולינס את חברי פרלמנט מהלייבור, טרבור מולארד ואנדרו ליטל, בגין לשון הרע בעקבות הערות שהשמיעו ברדיו ניו זילנד וקשרו אותה לדליפת דואר אלקטרוני ממישל בואג בנוגע למקרה של פולאר. התיק הוסדר לאחר דיון בבית המשפט העליון בנובמבר 2012.
מחלוקות
במרץ 2014, קולינס הואשמה בניגוד עניינים לאחר טיול בחו"ל בו היא אישרה את החלב המיוצר על ידי אורווידה - חברה ניו זילנדית המייצאת לסין - שבעלה מנהל. לאחר שראש הממשלה קיבל אזהרה, התנצלה קולינס והצהירה שהיא ומנהלת סינית הם 'חברים אישיים קרובים מאוד'. במהלך השבועות שלאחר מכן המשיכה מפלגת הלייבור לתהות מיהי הפקידה הסינית. קולינס לא מסרה את השם. ראש הממשלה ג'ון קי הצהיר בפומבי כי ג'ודית קולינס קיבלה אזהרה בנוגע לתקרית.
באוגוסט 2014, הספר "Dirty Politics", שנכתב על ידי ניקי הגר, גילה שקולינס הייתה מיודדת עם הבלוגר הימני קמרון סלייטר והעבירה לו מידע פרטי על סיימון פליזנטס, עובד ציבור במחלקת פנים. קולינס האמינה שפליזנטס הדליף מידע על סגן ראש הממשלה ביל אינגליש שעושה שימוש לרעה בקצבת הדיור שלו. סלייטר פרסם את שמו ופרטיו של מר פליזנטס בבלוג שלו, כמו גם את איומי ההתעללות והמוות שהופנו לאחר מכן כלפי מר פליזנטס. סקר מחקרי של 3News-Reid שנערך באותה תקופה העלה כי 63% מהמצביעים סברו כי ראש הממשלה ג'ון קי היה צריך להעמיד את קולינס על תקרית זו. קי אמר שקולינס הייתה 'לא חכמה' והוא הטיל עליה אזהרה שנייה.
המנהיג הראשון של ניו זילנד, ווינסטון פיטרס, טען שפנו אליו לעסוק בבחירות לאחר שנת 2014 עם המפלגה הלאומית עם קולינס כמנהיגה. פיטרס המשיך ואמר שהוא ישבע בתצהיר כי פנו אליו. קולינס דחתה טענה זו. ב-29 באוגוסט 2014 קי תמך בקולינס באומרו "אני מקבל את ג'ודית במאת האחוזים."
ב-30 באוגוסט 2014 קולינס התפטרה מתפקידיה בקבינט בעקבות הדלפת דואר אלקטרוני נוסף שנכתב על ידי סלייטר בשנת 2011, מה שהציע כי היא ניסתה לערער גם עובד ציבור אחר, אדם פיילי. פיילי היה מנהל לשכת ההונאה החמורה (SFO) וקולינס הייתה השרה האחראי על הלשכה באותה תקופה. קולינס אומרת שהיא התפטרה כיוון שהאמינה שההתקפות עליה הפכו להסחת דעת עבור המפלגה הלאומית לקראת הבחירות. היא קראה לחקירה כדי שתוכל לנקות את שמה.
ב-25 בנובמבר 2014 פורסם דו"ח צ'ישולם, שניקה את קולינס מההאשמות בהתנהלותה עם מנהל ה-SFO לשעבר אדם פיילי והיא נוקתה ממעורבות זו.[8] ב-7 בדצמבר 2015, הודיע קי שקולינס תחזור לקבינט כדי להחזיק שוב בתיקי הכלא והמשטרה שלה. היא הושבעה שוב ב-14 בדצמבר 2015.
קמפיין מנהיגות 2016 ואחריו
ג'ון קי הודיע על התפטרותו כמנהיג המפלגה הלאומית ב-5 בדצמבר 2016. למחרת הודיעה קולינס על כוונתה להתמודד כמחליפתו, מה שהיה מעלה אותה לראשות הממשלה. המועמדים האחרים היו ביל אינגליש וג'ונתן קולמן. ב-8 בדצמבר פרשו קולינס וקולמן כמועמדים ואפשרו לאינגליש להיבחר ללא התנגדות.
ב-20 בדצמבר 2016 הושבעה רשמית כשרה עם תיקים חדשים בקבינט החדש של ביל אינגליש. היא ירדה בדרגת קבינט, אך התמנתה לשרת ההכנסות, שרת האנרגיה והמשאבים ולשרה לקהילות אתניות. תיקי הכלא והמשטרה ניתנו ללואיז אופסטון ופולה בנט בהתאמה.
אופוזיציה (2017–הווה)
קמפיין מנהיגות 2018
ביל אינגליש הודיע על התפטרותו כמנהיג המפלגה הלאומית ב-13 בפברואר 2018. למחרת, קולינס הפך לאדם הראשון שהודיע על כוונה להחליפו; מאוחר יותר הצטרפו אליה איימי אדמס וסיימון ברידג'ס. היא ציינה את הצורך ב"מנהיגות חזקה ונחרצת". קולינס נתמכה על ידי המנהיג הלאומי לשעבר דון בראש, והפרשנים הפוליטיים דאנקן גארנר, מייק הוסקינג, קמרון סלייטר וכריס טרוטר. מאוחר יותר חזר הוסקינג מתמיכתו כאשר סטיבן ג'ויס הודיע על מועמדותו. ברידג'ס המשיך לזכות בתפקיד מנהיג המפלגה הלאומית.
בסוף מאי 2018, קולינס, בתפקידה כיושבת ראש האופוזיציה, העלתה את העניין כי שר התחבורה פיל טוויפורד ביצע שיחת טלפון לא מורשית בזמן שטיסתו המריאה; הפרה של חוקי התעופה הלאומית האזרחית. בתגובה הציע טוויפורד להתפטר מתפקיד שר התחבורה. ראש הממשלה ג'סינדה ארדרן פיטרה את טוויפורד מתיק התעופה האזרחית שלו אך שמרה עליו כשר התחבורה.
קמפיין מנהיגות 2020
ב-14 ביולי 2020 נבחרה קולינס למנהיגת המפלגה הלאומית בעקבות בחירות למנהיגות שהתקיימו בעקבות התפטרותו הפתאומית של טוד מולר מוקדם יותר באותו יום. גרי בראונלי נבחר לסגן מנהיג המפלגה הלאומית.
היא הפכה למנהיגה הנשית השנייה בהיסטוריה של המפלגה הלאומית.[9]
השקפות פוליטיות
קולינס תוארה כשמרנית. נראה שהיא מייצגת את האגף הימני של מפלגתה, ובתפקידיה הקודמים כשרת המשטרה וכשרת הכלא היא קידמה מדיניות של חוק וסדר. קולינס שיבחה את ראש ממשלת בריטניה לשעבר מרגרט תאצ'ר.
בשנת 2003 הצביעה קולינס נגד הצעת החוק "מוות בכבוד", הצעת חוק שמטרתה להכשיר המתת חסד בניו זילנד.
בשנת 2005 הצביעה קולינס בעד חוק מכירת משקאות חריפים (הפחתת נזקי אלכוהול לנוער), הצעת חוק שמטרתה להעלות את גיל השתייה לגיל 20. בשנת 2012, בתפקידה כשרת המשפטים, היא הציגה את הצעת החוק לרפורמת אלכוהול, הצעת חוק שהכניסה מספר מגבלות על מכירת אלכוהול, כולל שעות פתיחה מחמירות יותר של ברים או חנויות משקאות (אך בסופו של דבר לא העלתה את גיל השתייה).
בשנת 2009 הצביעה קולינס נגד הצעת החוק לתיקון שימוש לרעה בסמים (קנאביס רפואי), הצעה שנועדה לתקן את חוק שימוש לרעה בסמים כדי לאפשר שימוש בקנאביס למטרות רפואיות.
בשנת 2011 התחייבה קולינס לתמוך בשינויים בחוק ההפלות אשר יהפכו את זה לבלתי חוקי לבצע הפלה במישהו מתחת לגיל 16 ללא מעורבות הורים. קולינס הציעה להוסיף זאת לחוק הטיפול בילדים משנת 2004.
בשנת 2020, קולינס תמכה הן בחוק חקיקת ההפלות 2020, שהביא להפללה של הפלה, והן בהצעת החוק לבחירת סוף החיים שתאפשר לגליזציה של המתת חסד.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ודית קולינס
ג'ודית קולינס, ברשת החברתית פייסבוק
ג'ודית קולינס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'ודית קולינס, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
- ^ דיוקן באתר National party
- ^ Clifton, Jane (18–24 במרץ 2006). "Leader of the pack". Listener. 202 (3436). אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2017. נבדק ב-25 באוקטובר 2011.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Hon Judith Collins". New Zealand Parliament. אורכב מ-המקור ב-9 בפברואר 2013. נבדק ב-8 בינואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Judith Collins". Matamata College. אורכב מ-המקור ב-2020-01-24. נבדק ב-8 בדצמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hager 2006, p. 145.
- ^ Department of Corrections 2009, p. 2.
- ^ Department of Corrections 2001, p. 10.
- ^ Hager, Nicky (14 ביולי 2020). "Press advisory on Judith Collins and the book Dirty Politics. Scoop News". Scoop.co.nz. נבדק ב-15 ביולי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Walls, Jason (14 ביולי 2020). "Judith Collins is new National Party leader, Gerry Brownlee her deputy". New Zealand Herald. אורכב מ-המקור ב-14 ביולי 2020. נבדק ב-14 ביולי 2020.
{{cite news}}: (עזרה)
36783505ג'ודית קולינס