ג'הימאן אל-עותייבי
 | |
| ג'הימאן אל-עותייבי בשבי הסעודי לפני הוצאתו להורג | |
| לידה |
 כפר אל-סאג'יר, מחוז אל-חסא, סעודיה |
|---|---|
| הוצאה להורג |
מכה, סעודיה |
| השתייכות |
צבא סעודיה אל-אח'ואן |
| דרגה | רב-טוראי |
| פעולות ומבצעים | |
| הקרב על הכעבה | |
ג'הימאן אבן מוחמד אבן סייף אל-עותייבי (בערבית: جهيمان بن محمد بن سيف العتيبي; 16 בספטמבר 1936 - 9 בינואר 1980), היה מנהיג אסלאמיסטי קנאי צאצא לשבטי האח'ואן ולשעבר איש צבא סעודי, אשר עמד בראש המורדים בקרב על הכעבה בשנת 1979 במהלכו נכבשו למשך מספר שבועות הכעבה ומסגד אל-חראם במכה במטרה להפיל את בית סעוד.
ביוגרפיה
ג'הימאן נולד בכפר אל-סאג'יר בפרובינציית אל-חסא, ביישוב שהוקם על ידי המלך אבן סעוד על מנת לשכן את שבטי האח'ואן שנלחמו למענו. ביישוב זה שכונה היג'רה בדומה לישובי אח'ואן אחרים, שכן שבט עותייבי - אחד השבטים הבולטים באזור נג'ד. רבים מקרוביו המבוגרים של ג'הימאן, השתתפו בקרב סביליה במהלך ההתקוממות של האח'ואן נגד אבן סעוד - כולל אביו של ג'הימאן וסבו סולטאן בן בג'ד אל-עותייבי שהיה אחד ממנהיגי המרד. עותייבי גדל באווירה עוינת במיוחד לבית המלוכה הסעודי, ולמד על כך שהמלכים הסעודים בגדו בעקרונות הדתיים המקוריים שלמענם נלחמו האח'ואן עבור אבן סעוד. עותייבי סיים ללמוד בבית ספר ללא יכולת קריאה שותפת, אך אהב לקרוא טקסטים דתיים מהקוראן.
בדומה ללוחמי אח'ואן ששולבו בצבאו של אבן סעוד לאחר דיכוי המרד, ג'הימאן שירת אף הוא במשמר הלאומי הסעודי בין 1955 ל-1973. לאחר מכן הוא עזב את המשמר הלאומי ועבר לעיר אל-מדינה שם נפגש עם מוחמד אבן עבדאללה אל-קאחטאני - אף הוא בן לצאצאי אח'ואן משבט קאחטאן. הוא נשא לאישה את בתו של הנסיך סאג'ר אל-מוחא ואת אחותו של מוחמד אל-קאחטאני, ונולדו לו 3 בנים ו-2 בנות.
ג'הימאן וגיסו מוחמד, הצטרפו בעיר אל-מדינה לקבוצה סלפית מקומית שנקראה אל-ג'מאעה אל-סלפיה אל-מוחתסיבה בראשות השיח' הסעודי עבד אל-עזיז אל-באז. אל-באז השתמש במעמדו הדתי הנכבד כדי להשיג תרומות עבור הקבוצה, וג'הימאן עבד באותו זמן גם בקנייה תיקון ומכירה מחדש של מכוניות ממכרזים עירוניים. אל-עותייבי התגורר במתחם מאולתר במרחק חצי שעה ממסגד הנביא בעיר, ורבים מחבריו לקבוצה השתכנו באכסניה קרובה שכונתה על ידם בית אל-אח'ואן (בית האחים). אל-עותייבי וחביריו הטיפו לאורח חיים צנוע ופשוט ויישום הקוראן והחדית' בחיי היום יום, והוטרדו מהחדשנות המערבית שהחלה לפסות בחברה הסעודית על חשבון האסלאם האמיתי לטענתם. ג'הימאן התנגד לשילוב נשים בכוח העבודה, בטלוויזיה, ללבוש הקצר של שחקני הכדורגל הסעודים וכן למטבע הסעודי הנושא את דיוקנו של המלך.
ב-1977, השיח' אל-באז עזב את אל-מדינה לריאד, וג'הימאן הפך למנהיג של הקבוצה הסלפית אשר פיתחה לעצמה השקפה קיצונית דתית. חברים מבוגרים בקבוצה התעמתו עם ג'הימאן על ההשקפות הקיצוניות, וכתוצאה מכך הקבוצה התפלגה לשנים. נאמני ג'הימאן כינו את עצמם אל-אחואן כדי לרמז שבדומה לאח'ואנים המקוריים גם הם באים להילחם נגד הכפירה והחדשנות בסעודיה, ואל-עותייבי הפך לקיצוני יותר בדעותיו והטיף נגד שיח'ים בכירים התומכים בממשלה. בניגוד למתנגדי המשטר הווהאבים שקדמו לו, ג'הימאן יצא גם נגד העולמא הווהאבית הסעודית שלטענתו בגדה באסלאם ומציעה נאמנות לשליטים מושחתים בתמורה לעושר.
בהמשך, עותייבי וחסידיו עברו לריאד, שם הם הסבו את תשומת לבם של כוחות הביטחון הסעודיים. הוא וכ-100 מתומכיו נעצרו בקיץ 1978 במהלך הפגנה נגד בית המלוכה, אך שוחררו לאחר שאבן באז חקר אותם והכריז עליהם שאינם כופרים. במהלך שהותו בכלא, לג'הימן היה חיזיון לטענתו שגיסו אל-קאחטאני הוא ההמהדי, וביציאתו מהכלא הוא החל לסחוף אחריו מאמינים רבים על כך שאחרית הימים מתקרבת.
ב-20 בנובמבר 1979, ביום הראשון של שנת 1400 האסלאמית, קבוצה חמושה היטב של 400 עד 1,000 אנשים בהנהגת אל-עותייבי, השתלטו על מסגד אל-חראם. הצידוק שלו לכיבוש האתר הקדוש ביותר לאסלאם, הייתה הטענה שבית סעוד איבד את הלגיטימיות שלו עקב שחיתות וחיקוי המערב. הצבא הסעודי בסיוע פקיסטני וצרפתי פתח במצור על המסגד שנמשך כשבועיים, כשלקראת סופו נפתח קרב אכזרי ביותר בין הצדדים שגרם להרוגים רבים לכל הצדדים. אל-עותייבי ו-63 מורדים שנתפסו חיים נכלאו ונשפטו למוות. אל-עותייבי הוצא להורג בעריפת ראש על ידי השלטונות הסעודים ב-9 בינואר 1980 בעיר מכה. אחד מבניו שירת כקצין במשמר הלאומי הסעודי.
קישורים חיצוניים
- מידע על ג'הימן אל-עותייבי, באתר Oxford Islamic Studies Online
- מידע על ג'הימן אל-עותייבי, באתר global security news (הקישור אינו פעיל, 6 ביולי 2019)
25848426ג'הימאן אל-עותייבי