בת-שבע כצנלסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בת-שבע כצנלסון
לידה 1897
באר, האימפריה הרוסית
פטירה 30 באוגוסט 1988 (בגיל 91 בערך)
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1911
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה, ירושלים
השכלה אוניברסיטת ז'נבה
סיעה הציונים הכלליים
חברת הכנסת
20 באוגוסט 195115 באוגוסט 1955
(4 שנים)
כנסות 2

בת-שבע כצנלסון (1897 - 30 באוגוסט 1988), פעילה ציונית וחברת הכנסת השנייה.

כצנלסון נולדה באוקראינה בשנת 1897. עלתה ארצה בשנת 1911 ולמדה בגימנסיה העברית בתל אביב.

לאחר מלחמת העולם הראשונה החלה את לימודיה באוניברסיטת ז'נבה. באירופה נישאה לד"ר ראובן כצנלסון, ובשנת 1920 שבה לארץ.

לצד עבודתה בהוראה בעיר העתיקה בירושלים, הייתה שותפה לפעילות ציבורית בייסוד ויצו העולמית, הנהגת ארגון נשים עבריות ופעילות התנדבותית בעליית הנוער. מטעם ויצו שימשה כיו"ר סניף ירושלים.

בשנים 19511955 כיהנה כחברת כנסת מטעם מפלגת הציונים הכלליים.

עסקה רבות בשליחות לארגונים בינלאומיים והייתה למעלה מעשור נציגת מועצת ארגוני הנשים בישראל בתנועת האמהות הבינלאומית.[1]

משפחתה

בת-שבע כצלנסון הייתה רעייתו של הד"ר ראובן כצנלסון, אמם של שר המשפטים לשעבר שמואל תמיר ושל שולמית כצנלסון שהייתה מועמדת לזכייה בפרס נובל לשלום ומייסדת אולפן עקיבא. גיסיה: רחל כצנלסון (רעיית נשיא המדינה זלמן שזר), אברהם קצנלסון (מחותמי מגילת העצמאות) ויוסף כצנלסון (ממנהיגי היישוב היהודי והתנועה הרוויזיוניסטית).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שביט בן-אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תשע"א.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0