בתיה כהנא דרור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בתיה כהנא דרור
לידה 16 בספטמבר 1964 (גיל: 60)
י' בתשרי ה'תשכ"ה

בתיה כהנא דרור (נולדה בי' בתשרי ה'תשכ"ה, 16 בספטמבר 1964) היא עורכת דין, פובליציסטית ופעילה חברתית ישראלית. בין השנים 2009–2018 כיהנה כהנא דרור כמנכל"ית עמותת מבוי סתום.

ביוגרפיה

נולדה בחיפה ביום כיפור. למדה באולפנת כפר פינס, ובהמשך באולפנת הרב בהר"ן. בצבא שרתה כמורה חיילת בפיקוד צפון[1]. בשנים 1987–1988 למדה אמנות ופיסול בלונדון ובבית הספר שליד מוזיאון ישראל. בוגרת תואר ראשון במדע המדינה ובהיסטוריה מאוניברסיטת בר-אילן ובעלת תואר שני בבית הספר למדיניות ציבורית במסגרת תוכנית מנהלים של האוניברסיטה העברית. במקביל ללימודיה האקדמיים, עבדה תחילה בהנחיית קבוצות לימוד במכונים לחינוך יהודי ציוני, לאחר מכן עבדה בערוץ הראשון והייתה מבין המייסדים של התוכנית פופוליטיקה[1]. בשנת 2001 התמחתה במשפטים בפרקליטות מחוז ירושלים. החל משנת 2002 ריכזה במשך שלוש שנים, את מועצת יח"ד - מועצה ליחסי חילונים חרדים ודתיים של בית הנשיא.

בין השנים 2005–2009 עבדה כיועצת משפטית, ואחראית על תחום החקיקה והמדיניות בארגון "מבוי סתום" ובין השנים 2008–2018 שימשה כמנכ"לית הארגון. הארגון ייצג נשים עגונות והעניק תמיכה נפשיות לנשים אלו, כמו כן, פעל הארגון למען קידום מעמד האישה בממסד הדתי בישראל, בין היתר באמצעות קידום שינויי חקיקה, ויזום מחקרים אקדמיים[2]. בשנים בהן ניהלה את הארגון עודדה הקמת בתי דין פרטיים מחוץ לרבנות, וכן ייסדה את מיזם "נישואים פרטיים כהלכה" (בטבעת זו)[3]. בשנת 2016 עמדה בראש הקליניקה לעגונות במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט[4]. כהנא דרור מרצה ברחבי הארץ ומפרסמת מאמרי דעה.

פעילות פוליטית

בשנת 2015 התמודדה כהנא דרור בפריימריז של מפלגת הבית היהודי על המקום המשוריין לנשים בעשירייה השנייה[5]. מועמדותה עוררה התנגדות בקרב רבנים ואנשי המפלגה בשל התבטאויותיה נגד "תפיסות משיחיות" והצורך לדון בעתיד שני מיליון הפלסטינים החיים ביהודה ושומרון[5][6]. שעות ספורות לפני הפריימריז הסירה את מועמדותה ותקפה את המפלגה והעומד בראשה נפתלי בנט[5]. לאחר פרישתה מהתמודדות בפריימריז פרסמה הבית היהודי הודעה רשמית על פיה ״אנשי הקרן החדשה לישראל, ארגון הפוגע בחיילי צה״ל ובכל אינטרס ישראלי אינם רצויים בבית היהודי. ברוך שפטרנו״[7].

ב-24 בינואר 2021 הצטרפה למפלגת ישראל ביתנו.

פעילות ציבורית

פעילות למען מסורבות גט

במסגרת תפקידה כמנכ"לית עמותת מבוי סתום, עסקה בנושא העגונות במדינת ישראל. לדבריה, המצב בבתי הדין הרבניים יוצר מצב של מיאוס ההלכה היהודית על ציבורים רחבים. לטענתה בתי הדין נמנעים מלחדש פסקי הלכה חדשניים ורק משמשים כשומרים על הקיים, בשל מצב זה, כהנא דרור פועלת לשינוי מצב העגונות ותומכת בנישואים אזרחיים בישראל[8][1]. בשנת 2012 יזמה יחד עם ח"כ עתניאל שנלר תיקון לחוק הסנקציות, המאפשר ענישת סרבני גט. לפי התיקון, אם לא יינתן גט כפי שהוחלט בפסק הדין, בית הדין יחויב להתכנס שוב ולדון בהטלת סנקציות על הסרבן[9]. בשנת 2014 עתרה לבג"ץ בשיתוף הארגונים ויצ"ו ונעמ"ת ובאמצעות עו"ד ב"כ גלי עציון ועירית גזית לאחר שמועמדותה למנכ"לות בתי הדין הרבניים בישראל נדחתה על רקע מגדרי, בבקשה לבחון את מועמדותה. בעקבות העתירה קבע הרכב שופטי בג"ץ בראשות השופט אליקים רובינשטיין כי המדינה תייצר מסלולים חדשים אשר יאפשרו לנשים להתמודד לתפקיד, זאת בשל העובדה שעד כה מסלולי הבחינות שנעשו לתפקיד היו מיועדים לגברים בלבד. בעקבות בג"ץ זה מונתה אישה לסמנכ"לות בתי הדין.[10][11]

בשנת 2014 ייצגה כהנא-דרור את "העגונה מצפת", אישה אשר בעלה נכנס למצב של תרדמת, ולא היה סיכוי שיתעורר ממצב זה. בית הדין בצפת בראשות אב בית-הדין הרב אוריאל לביא זיכה את העגונה בגט על-פי העיקרון ההלכתי "זכין לאדם שלא בפניו". עקב ערעור שהוגש לבית הדין הגדול על פסק הדין בשנת 2017, עתרה כהנא-דרור נגד הרב הראשי הרב יצחק יוסף לבג"ץ בטענה שאין לקבל ערעור ממי שאינו צד בגירושין. הרכב בג"ץ בראשות אליקים רובינשטיין, קבע כי בית הדין אינו רשאי לעסוק בערעור. פרשה זו עוררה מחלוקת ציבורית חריפה, בעיקר בקרב העולם הרבני[12][13].

בשנת 2017 כהנא דרור, הרב אברהם דב לוין ועמותת מבוי סתום יזמו את פרויקט 'נישואים פרטיים כהלכה' - מסלול נישואים פרטי, שאינו מקובל על פוסקי ההלכה, המבקש לאפשר לזוגות אשר חפצים בכך להינשא שלא דרך הרבנות. המסלול מציע חתימה על הסכם קדם נישואין לכבוד הדדי וכן חתימה על תנאי בקידושין, על מנת להגן מפני אפשרות של סירוב גט או עגינות[14].

יוזמות חקיקה

במסגרת ניהולה את ארגון "מבוי סתום", יזמה בתיה כהנא-דרור הצעות חוק מגוונות שהונחו על ידי חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית:

הכנסת התשעה-עשר:

  1. הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין)- תיקון סעיף 4, חובת דיון והטלת מאסר על סרבן גט, התשע"ד-2013. הונחה על ידי חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס וגילה גמליאל וקבוצת חברי כנסת. (הצעת חוק פ/1630/19)
  2. הצעת חוק הדיינים (תיקון כשירות למנהל בתי הדין הרבניים) התשע"ד-2013. הצעת חוק זו נועדה לאפשר מינויה של אישה לתפקיד מנהלת בתי הדין הרבניים. הונחה על ידי גילה גמליאל וניצן הורוביץ וקבוצת חברי כנסת לאחר שהוגשה גם בכנסת השמונה עשרה על ידי חברת הכנסת אורית זו-ארץ וקבוצת חברי כנסת. (הצעת חוק פ/768/19)
  3. הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (הסכמי קדם נישואין) התשע"ד-2013. מטרת הצעת חוק זו היא מניעת התמשכות הליכי גירושין וסחטנות של אחד מבני הזוג את רעהו באמצעות חתימה על הסכם קדם נישואים. ההצעה הונחה על ידי אורלי לוי אבקסיס ורוברט אילטוב. (הצעת חוק פ/1638/19)
  4. הצעת תיקון לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)- ביטול כריכה (סעיף 3). התשע"ג-2013. מטרת התיקון שהוצע היא ביטול מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה, ומניעת אפשרות כריכה לתביעת גירושין בערכאה דתית ללא הסכמת שני הצדדים. ההצעה נוסחה בשיתוף הארגונים ויצ"ו ונעמ"ת והונחה על ידי אורלי לוי אבקסיס ואלעזר שטרן. (הצעת חוק פ/1531/19)
  5. הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום-עבירה על סידור נישואין וגירושין)-החלפת סעיף 7. התשע"ד-2014. מטרת הצעת התיקון הייתה הסרת איום המאסר על בני זוג ועורך הנישואין שאינם דואגים לרישום נישואיהם. ההצעה הוכנה בשיתוף עם עמותת "עתים" והונחה על ידי חברות הכנסת עליזה לביא ומירי רגב וקבוצת חברי כנסת. (הצעת חוק פ/2659/19)
  6. הצעת חוק התרת נישואים אזרחיים (תיקוני חקיקה) התשע"ג-2013. מטרת ההצעה הייתה לקבוע כי הסמכות לדון בהתרת נישואים של בני זוג הכשירים להינשא בארץ אך בחרו להינשא בנישואים אזרחיים בחוץ לארץ, תהיה מסורה לבית המשפט לענייני משפחה. זאת על מנת לתת תוקף לרצון בני הזוג שלא להכפיף את יחסיהם למערכת השיפוט הדתית. ההצעה הונחה על ידי זהבה גלאון, מרב מיכאלי, רונן הופמן, מאיר שטרית וקבוצת חברי כנסת הצעת חוק (פ/1534/19).
  7. הצעת חוק הדיינים (תיקון-שינוי הרכב וועדת המינויים) התשע"א-2010. הונח על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ. מטרת הצעת חוק זו הייתה הגדלת מספר חברי הוועדה מעשרה לאחד עשר, על מנת למנוע מצב של תיקו, ולשריין את המקום האחד-עשר עבור נציגת ציבור שתבחר מארגוני הנשים במטרה למנוע וועדה שלא תהיה בה נציגות אישה (פ/2672/18). הצעה דומה הונחה על ידי זבולון אורלב (פ/1594/18), וכן על ידי חברת הכנסת אורית זוארץ (פ/1962/18).

פעילות בנושא מינוי דיינים

בשנת 2007 עקב מינויים של 19 דיינים לבתי הדין הרבניים, עתרה כהנא דרור בשם ארגון "מבוי סתום" בשיתוף פרופסור אביעד הכהן ועורכת הדין גלי עציון נגד הוועדה למינוי דיינים בטענה כי הדיינים נבחרו לא על פי כישוריהם אלא על פי קשריהם עם מפלגות פוליטיות, ובפרט קשריהם למנהיגה הרוחני של ש"ס הרב עובדיה יוסף. בג"ץ הסכים אמנם כי נפל פגם בהליך, אולם בנסיבות העניין לא ראה בכך פגם מהותי ודחה את העתירה[15].

בשנת 2014, עקב חילוקי דעות פוליטיים במשך תקופה ארוכה לא מונו דיינים חדשים לבתי הדין בכלל, ולבית הדין הגדול בפרט. עקב זאת שותקה כמעט לחלוטין עבודת בית הדין הגדול במשך כשנה, וממילא לא נקבעו דיונים, ובתוך כך גם דיונים העוסקים במקרים קשים של עגינות. כהנא-דרור עתרה בשם אישה שחוותה אלימות קשה ובעלה מיאן לתת לה גט על כך שלא קיבלה תאריך לדיון עקב כך שלא היו דיינים, ובכך נמנעה ממנה זכות היסוד לגישה לערכאות. בעקבות עתירה מינתה שרת המשפטים איילת שקד שישה דיינים לבית הדין הגדול על תקן זמני.

פעילות ציבורית נוספת

בעשור האחרון עסקה כהנא דרור בשורה של פעילויות ציבוריות והתנדבותיות, ביניהן חברת הוועד המנהל של המכון לאסטרטגיה ציונית (2014), חברת ועדת ההיגוי של 'הפורום לחופש בחירה בנישואים', חברת הוועדה המייעצת במכון "על משמר הכנסת" וחברת ארגון קולך.

כן כהנא דרור חברת מועצת ההסכמות-הקונגרס הישראלי ליהדות ודמוקרטיה של אוניברסיטת בר-אילן ומכון שחרית. היא מפרסמת מאמרים בתחומי משפט, יהדות, דת ומדינה ונחשבת לקול ביקורתי בשיח הציבורי העוסק בנושא.

הכרה ציבורית

בשנת 2014 נבחרה כהנא דרור לאחת ממאה הנשים המשפיעות בישראל (במגזר הדתי), על ידי גיליון "נשים" של מקור ראשון ואחת מתוך עשר הנשים המשפיעות בקטגוריית המשפט.[דרוש מקור]

באותה שנה נבחרה לאחת ממאה הישראלים פורצי דרך ומעוררי השראה לשנת 2013 של העיתון מעריב, מתוך עשרה ישראלים מעוררי השראה בתחום היהדות[1].

בשנת 2018, נבחרה לאחת מחמישים אנשי השנה בתחום החברתי מטעם עיתון "ידיעות אחרונות"[16].

בנובמבר 2019 פורסם הסרט הדוקומנטרי "מסורבות", המלווה את פעילותה בשנים 2016–2018 למען עגונות ומסורות גט במסגרת ארגון "מבוי סתום" ובשיתוף צוות הארגון. הסרט הופק עבור יס דוקו על ידי "טרבלסי הפקות", בבימויים של דוד אופק ומיה ווב. הסרט הוקרן לראשונה במסגרת פסטיבל "דוקאביב גליל" במעלות-תרשיחא בנובמבר 2019[17].

חיים אישיים

כהנא דרור נישאה בשנת 1998 למיכה, נכדה של רחה פריאר, מייסדת עליית הנוער, ובין השנים 1988–2012 התגוררה בירושלים. כהנא דרור היא אמא לארבעה ומתגוררת במושב נס הרים.

ממאמריה

קישורים חיצוניים

בתיה כהנה דרור, ברשת החברתית פייסבוק

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 שלמה בן צבי, 100 ישראלים מעוררי השראה, באתר מעריב, ‏דצמבר 2013 (ארכיון)
  2. ^ "אודות הארגון ומייסדת הארגון - מבוי סתום - למען מסורבות גט ועגונות". מבוי סתום - למען מסורבות גט ועגונות. נבדק ב-2017-05-31.
  3. ^ נישואים פרטיים כהלכה, באתר נישואים פרטיים כהלכה
  4. ^ מבוי סתום, קליניקה לסיוע לעגונות ולמסורבות גט בשערי משפט | מבוי סתום – למען מסורבות גט ועגונות(הקישור אינו פעיל)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 "פורשת ערב הפריימריז: "הבית היהודי משיחי"". Ynet. 2015-01-14. נבדק ב-2017-05-31.
  6. ^ ""מפלגת הבית היהודי לוקחת אותנו למקום של משטרים אפלים"". mako. 2015-01-15. נבדק ב-2017-05-31.
  7. ^ "עו"ד כהנא-דרור פרשה מהפריימריז בבית היהודי: "קיבלתי כתף קרה מבנט"". מעריב אונליין Maariv Online. נבדק ב-2017-05-13.
  8. ^ מועמדת הבית היהודי לשעבר: לקדם נישואין אזרחיים | כיפה, באתר www.kipa.co.il
  9. ^ אטינגר, יאיר (2012-03-21). "אושר חוק המחייב ענישת סרבני גט". הארץ. נבדק ב-2017-05-31.
  10. ^ אטינגר, יאיר (2016). "בג"ץ הורה לנסח תקנות שיאפשרו לנשים להתמודד לתפקיד מנכ"ל בתי הדין הרבניים". הארץ. נבדק ב-2017-05-31.
  11. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         , פסק דין בתיק בגץ 8213/14 15 באוגוסט 2017
  12. ^ בג"ץ 9261/16 פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול לערעורי... 30-03-2017 - פסקי דין, החלטות ופרוטוקולים, באתר www.ruling.co.il, ‏30/3/2017
  13. ^ מאיה פולק, 'העגונה מצפת' במסר לנשים מסורבות גט: "אל תפחדו", באתר www.makorrishon.co.il
  14. ^ נישואים לפי ההלכה, אבל בלי הרבנות, יוצאים מהמחתרת, באתר Hiddush
  15. ^ בג"ץ 8756/07 עמותת "מבוי סתום" נ. הוועדה למינוי די... 17-08-2014 - פסקי דין, החלטות ופרוטוקולים, באתר www.ruling.co.il, ‏03/06/2008
  16. ^ , ynet, ‏2018-12-31 (בעברית)
  17. ^ אתר למנויים בלבד אריאנה מלמד, הסרט שמוכיח – מדינת ישראל מתעללת בנשים, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2019
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30469110בתיה כהנא דרור

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בתיה_כהנא_דרור&oldid=2060736"