שרלוטנבורג

שרלוטנבורג
מידע
עיר	ברלין
	שכונות נוספות בברלין
	לחצו כדי להקטין חזרה

שרלוטנבורג (בגרמנית: Charlottenburg) היא שכונה בברלין, כשליש מרובע שרלוטנבורג-וילמרסדורף. השכונה, הנקראת על שמה של סופיה שרלוטה מהנובר, נוסדה כפרבר כפרי ב-1705 והייתה עירייה עצמאית עד סיפוחה לברלין-רבתי (Groß-Berlin) ב-1920. עם החלת רפורמת השכונות של ברלין ב-2001 מוזגה לרובע שרלוטנבורג-וילמרסדורף.

גאוגרפיה

השכונה נמצאת ממערב לפארק טירגארטן. המרכז ההיסטורי של שרלוטנבורג נמצא על גדתו הדרומית של נהר שפרה, אך חלקים ממנה משתרעים מצפון לנהר. את השכונה חוצה רחוב 17 ביוני, אחת השדרות המרכזיות בעיר הנמתחת משער ברנדנבורג במזרח לשער שרלוטנבורג במערב. קודם למלחמת העולם השנייה נקראה הדרך "שארלוטנבורגר שוסה" (Charlottenburger Chaussee) מאחר שקישרה את העיר לפרוור שארלוטנבורג. שדרה חשובה נוספת העוברת בשכונה היא קורפירסטנדאם, "דרך הנסיכים הבוחרים", אחת משדרות הקניות המרכזיות של ברלין והמשכה, הטאואנצינשטראסה.

היסטוריה

במקום התקיים כפר בשם Alt-Lietzow מן המאה ה-13. ב-1695 העניק פרידריך הראשון, מלך בפרוסיה את הכפר לרעייתו, סופיה שרלוטה מהנובר והקים במקום את ארמון שרלוטנבורג. האזור התפתח לפרבר עירוני וב-1705 קיבל רשמית את השם שרלוטנבורג ומעמד של עיר (Stadtrecht). ב-1720 מוזגו הכפר Alt-Lietzow והפרבר העירוני לישות אחת. פרידריך השני, מלך פרוסיה, אהב לשהות במקום ושכר את גאורג ונצסלאוס פון קנובלסדורף על מנת שירחיב את הארמון. גם פרידריך וילהלם השני, מלך פרוסיה ופרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה אהבו את המקום ותרמו לפיתוחו. בהמשך המאה ה-19 הפך האזור לפרבר הטיולים המועדף על הברלינאים לטיולים בחיק הטבע בשל הפארקים הנרחבים שבו. כן התפתח במקום אזור מגורים יוקרתי והוא חובר למרכז העיר ברשת תחבורה שהתפתחה מקווי כרכרה סדירים לקווי חשמליות עירוניים. בין היתר קבעו בשרלוטנבוג את אחוזותיהם עשירי העיר גרשון בלייכרדר וארנסט ורנר פון סימנס. בשנות ה-60 של המאה ה-19 נסללו בשכונה שדרות רחבות ונקבעה רשת הרחובות והכיכרות שלה, שהותירו מקום נרחב לשטחים ירוקים. בשכונה הוקמו מבני תרבות כהאוניברסיטה לאמנויות בברלין ובית האופרה והבלט "דויטשה אופר ברלין", גן החיות של ברלין ובית הכל-בו הענק קאופהאוס דס וסטנס. השכונה זכתה תמיד להעדפה תחבורתית, ב-1887 נפתחה בה תחנת הרכבת ברלין גן החיות וב-1902 נמתח אליה קו הרכבת התחתית הראשון בעיר (כיום קו U2). ב-1898 נחנכה בה כנסיית ענק (בעלת 2,000 מושבים וחמישה מגדלים), כנסיית הזיכרון על שם הקייזר וילהלם. עם זאת, נחשבה עד 1920 כפרבר נפרד מהעיר.

בתקופת רפובליקת ויימאר הייתה שרלוטנבורג למרכז הלילי הסוער של העיר הסוערת ביותר בעולם. בעשרות בתי הקפה והקברטים שלה יצרו ופעלו אמנים רבים. בעת מלחמת העולם השנייה סבלה השכונה, ככל העיר ברלין, הפצצות כבדות מצד בעלות הברית שהותירו את אחד מסמלי החורבן האיקוניים של העיר, שריד המגדל הבודד של כנסיית הזיכרון על שם הקייזר וילהלם. לאחר המלחמה, הייתה שרלוטנבורג למרכז המסחרי והתרבותי של ברלין המערבית. לאחר איחוד גרמניה מחדש (1990) נמצאת העיר בתחרות עם רבעים אחרים כרובע מיטה, שבמרכז העיר.