כתב ברייל
כְּתַב בְּרָייל הוא כתב, שסימניו מורכבים מנקודות בולטות ממשטח הדף כלפי מעלה, המאפשר קריאה של טקסט באמצעות חוש המישוש. כתב זה משמש עיוורים, אולם מרבית העיוורים אינם קוראים ברייל.
היסטוריה
בשנת 1771 הבחין צרפתי בשם ולנטין הַאוּאִי (בצרפתית: Valentin Haüy) בכך שהעיוורים מסוגלים לקרוא סימנים שניתן למשש בעזרת קצות אצבעותיהם והביא דפי תבליט של דפוס רגיל לשימושם. בפריז ייסד את הידוע כבית הספר הראשון לילדים עיוורים ואחד מתלמידיו היה לואי ברייל (Louis Braille). בשנת 1847 פיתח ויליאם מון סדרה של אותיות תבליט הניתנות לקריאה באמצעות קצות האצבעות. שיטה זו נזנחה כי ברבות הימים רכש פופולריות הכתב שפיתח לואי ברייל והנקרא על שמו.
לואי ברייל התעוור בתאונת ילדות. בגיל 15 הוא התאים שיטה צבאית שהייתה נהוגה בצבא צרפת, לקריאת פקודות בלילה ובתנאי ראות לקויים אחרים. שיטה זו כללה צירוף של 12 נקודות. הוא הקטין את מספר הנקודות לשש ובכך המציא את כתב ברייל, שכולל צירופים שונים של שש נקודות. כתב ברייל במקור היה חסר סימון עבור האות W, שמשמש בצרפתית רק עבור מילים זרות. כתב ברייל התקבל כתקן שנתיים לאחר מותו.
מבנה סימני כתב ברייל
כל סימן בברייל תופס שטח מלבני, הקרוי "תא ברייל", שבו יש בליטה אחת עד שש בליטות. מספר התאים השונים האפשרי הוא שתיים בחזקת שש, כלומר אפשריים שישים וארבעה צרופים שונים. ישנם סימני ברייל התופסים תא ברייל אחד, ישנם כאלה התופסים יותר (סימנים משני סוגים אלה מסתכמים בכשלוש מאות), ישנם סימנים שמשנים את המשמעות של המסומן בתאי הברייל הבאים אחריהם וישנם תאי ברייל שמשמעות הסימן שבו הם כלולים משתנה בהתאם למיקומם במשפט. לכן, מספר סמני הברייל הוא בלתי מוגבל.
לצרופי הנקודות היוצרים את "אותיות" הברייל יש לעיתים משמעויות שונות בשפות שונות. מצד שני, כל שפות הברייל משתמשות באותם צרופי נקודות, גם אם כאמור במשמעות שונה, לכן מכונת כתיבה שיכולה להדפיס ברייל בשפה אחת, יכולה להדפיס ברייל בכל השפות, בניגוד למכונות הכתיבה המדפיסות אותיות רגילות.
| שש הנקודות בהרכב סימני הברייל ובמכונה שיצרה אותם | |
|---|---|
 |
 |
| מכונת כתיבה לברייל. כשמניחים עליה את הידיים, המקשים לירידת שורה מול הזרתות, מקש הרווח מול האגודלים, מקשי הנקודות 4, 5 ו-6 מול האצבע, האמה והקמיצה הימניות בהתאמה ומקשי הנקודות 1, 2 ו-3 מול האצבע, האמה והקמיצה השמאליות. | מקום שש הנקודות בתא הברייל. התא מלבני ועומד על בסיסו הצר. נקודה מספר 1 בפינה השמאלית עליונה. נק' 2 משמאל במרכז ו-3 משמאל למטה. בהתאמה מימין נק' 4, 5 ו-6. |
אי אפשר לכתוב כתב ברייל עם עט או עיפרון ואי אפשר לכתוב עם אותיות בצבעים וסגנונות עיצוב (משפחות גופנים) שונים. לסימני הברייל יש גודל אפשרי אחד בלבד. תמונות של סימני ברייל גדולים הן תמונות של אומנות בהשראת כתב ברייל.
כתב ברייל בשפות שונות
בכל השפות הכתובות באותיות לטיניות מוגדרות האותיות הלטיניות באותו אופן. אולם, סימנים הייחודיים לשפות שונות, כגון אותיות לטיניות עם סימן דיאקריטי, מוגדרות אחרת בכל שפה כזו. בנוסף, יש סימנים המורכבים מתא ברייל אחד ומכילים צירוף של אותיות. סימנים אלה שונים משפה לשפה בהתאם לשכיחות הצירופים ובהתאם לשיקולים טכניים אחרים. חשיבות הסימנים בעלי התא האחד המקודדים לצירופי אותיות היא בזירוז הקריאה ובהקטנת נפח החומר הכתוב. חסרונם של סימנים אלה הוא בהפיכת הקריאה בברייל למסובכת יותר ללמידה. מרבית העיוורים אינם קוראים ברייל אולם ההערכה היא שהסיבה העיקרית לכך אינה הקושי בלמידה (הגדל עקב השימוש בטכניקות לחיסכון במקום וזמן) אלא משום שהרבה מהעיוורים לא למדו ברייל בילדותם. במקרים רבים משום שבילדותם הם לא היו עיוורים.
כתב ברייל בעברית
ערך מורחב – כתב ברייל עברי
השפה הראשונה שנכתבה בברייל הייתה צרפתית, אולם ההתאמה של הברייל לעברית התבססה על הברייל האנגלי. סימני הברייל העברי מוגדרים כך שצלילי האותיות המקודדות בהם מזכירים את צלילי האותיות וצירופי האותיות המקודדים דווקא בברייל האנגלי.
כתב ברייל העברי מבוסס על כתב ברייל האנגלי ולכן הוא נכתב משמאל לימין כמו באנגלית. סימני האותיות האנגליות הוגדרו כסימני אותיות עבריות על פי דמיון צליל. חלק מהסימנים שמשמשים בתור אותיות התנועות באנגלית משמשים כסימני תנועות גדולות (סימני התנועות המכילים י' או ו') בעברית. ברייל עברי נכתב תמיד עם סימני התנועות הגדולות[1]. סימן האות O בברייל האנגלי משמש לסימן החוֹלם המלא (וֹ) בברייל העברי. סימן U בברייל האנגלי משמש לשורוק (וּ) בברייל העברי. סימן I משמש לחיריק המלא (ִי) בברייל העברי. י' שאינו חלק מחיריק מלא מסומן בסימן ה-J האנגלי ו-ו' שאינו חלק מחוֹלם או שורוק מסומן בסימן ה-W האנגלי. סימן האות A הוגדר בברייל עברי בתור א' ולא כסימן ניקוד. סימון האות E לא נכלל בין האותיות וסימני הניקוד העבריים. לב' ו-בּ', כ' ו-כּ', פ' ו-פּ' ו-שׁ' ו-שׂ' יש סימנים שונים בברייל העברי.
מלבד לסימן ה – E, גם לסימנים של C ושל Y לא הותאמו בעברית סימנים של אותיות או של ניקוד. סימן הצירוף TH בברייל האנגלי משמש לאות ת'. הסימן ל-SH משמש לשׁ' ימנית והסימן ל-WH משמש ל-שֹׂ השמאלית. הסימן ל-CH משמש כסימן לכ' רפה. סימן הקיצור[2] למילה the משמש ל-צ'. הסימן לצירוף ED משמש ל-ע'.
| סימני כתב ברייל העברי והשוואת משמעותם לברייל האנגלי להגדלת התמונות שבטבלה השתמשו בתוכנת ההגדלה המצויה בכל מחשב, בין אביזרי הנגישות | ||||||||||||||||||||||||||||
| א | בּ | ב | ג | ד | ה | ו | וֹ | וּ | ז | ח | ט | י | ִי | כּ | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פּ | פ | צ | ק | ר | שׂ | שׁ | ת |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
|
| A | B | V | G | D | H | W | O | U | Z | X | T | J | I | K | ch | L | M | N | S | ed | P | F | the | Q | R | wh | sh | th |
ספרות ופיסוק
| ספרות ופיסוק בברייל עברי |
|
| הסימן # מופיע בראש סדרת הספרות, לא לפני כל סיפרה סמני הספרות 1 - 9 זהים לאותיות A - I. סימן ה-0 זהה ל-J. |
אותיות ברייל לועזיות
השפות הכתובות באותיות לטיניות חולקות אותו אלפבית בכתב ברייל אולם לכל אחת מהן יש תוספות לאלפבית זה בהתאם לאותיות הנוספות באותה השפה (כגון â בצרפתית) ולצירופי האותיות הנפוצים בה (כגון th באנגלית). בשפות שאינן כתובות באותיות לטיניות, כגון שפות הכתובות באותיות קיריליות (רוסית[1] ועוד), ערבית[2] או יוונית, ההתאמה של כתב ברייל לשפה המקומית נעשתה באופן דומה להתאמת העברית לברייל. רוב הקודים לאותיות הותאמו על פי דמיונן לצלילי השפה האנגלית או שפה שגורה אחרת בעלת אותיות לטיניות. התאמה של שפות המזרח הרחוק הנכתבות במאות אותיות שונות היא אתגר גדול יותר (ראה קישוריות לחומר נוסף). יש כתב ברייל גם באמהרית. ביידיש כתב ברייל נדיר ביותר. בשנת 1995 הוצע כתב ברייל יידי על ידי התאמת הברייל העברי לצורכי שפה זו[3].
| השוואת סמני ברייל בשפות שונות | ||||||
| ברייל | אנגלית | עברית | צרפתית | ערבית | ||
|---|---|---|---|---|---|---|
|
A | א | A | ا | ||
|
B | בּ | B | ب | ||
 |
C | C | ||||
|
D | ד | D | د | ||
 |
E | E | ــِ | |||
|
F | פ | F | ف | ||
|
G | ג | G | |||
|
H | ה | H | ه | ||
|
I | ִי | I | ي | ||
|
J | י | J | ج | ||
|
K | כּ | K | ك | ||
|
L | ל | L | ل | ||
|
M | מ | M | م | ||
|
N | נ | N | ن | ||
|
O | וֹ | O | ى | ||
|
P | פּ | P | |||
|
Q | ק | Q | ق | ||
|
R | ר | R | ر | ||
|
S | ס | S | س | ||
|
T | ט | T | ت | ||
|
U | וּ | U | ـُ | ||
|
V | ב | V | لا | ||
|
W | ו | W | و | ||
|
X | ח | X | خ | ||
 |
Y | { | Y | ئ | ||
|
Z | ז | Z | ز | ||
|
ch | כ | â | ة | ||
 |
gh | ê | غ | |||
|
sh | שׁ | î | ش | ||
|
th | ת | ô | ث | ||
|
wh | שׂ | û | ح | ||
|
ed | ע | ë | ض | ||
 |
er | ï | ||||
 |
ou | ü | ؤ | |||
 |
ow | œ | ||||
 |
& | } | ç | ص | ||
 |
for | é | ظ | |||
 |
of | [ | à | ع | ||
|
the | צ | è | ذ | ||
 |
with | ] | ù | ط | ||
 |
a>A | ـّ | ||||
 |
, | , | , | |||
 |
' | ' # | ء | |||
 |
# | # | ||||
שימושים
כתב ברייל משמש למעבר מידע בתקשורת כתובה (ספרים, קובצי מחשב מודפסים) וכאמצעי נגישות. ספר ברייל הוא ספר שבולטים ממנו סימני ברייל רק מצד אחד של הדף. בשל כך ובשל עוביו של הדף, ספרים אלו הם עבי כרס. כתב ברייל נכתב בעת המצאתו בעזרת מכונות כתיבה מיוחדות לדבר ומכונות דפוס מיוחדות לדבר. מכונות הכתיבה האלה היו רועשות כמו מכונות כתיבה מכניות אחרות ואדם המשתמש בטכנולוגית ברייל לא היה יכול, למשל, לכתוב כשבני ביתו או כששכניו ישנים. המחשב הפך את הברייל לטכנולוגיה נוחה יותר לשימוש.
יש חברות שעל האריזות שלהן מוטבעות מילים בכתב ברייל לטובת אוכלוסיית העיוורים. על פי החוק האמריקני (ADA of 1990), בכל המעליות וליד דלתות של מבני ציבור חייבים להופיע סימני ברייל העוזרים לעיוורים להתמצא. אולם לכתב ברייל יש גם חסרונות כאמצעי נגישות. סימני ברייל חייבים להימצא רק במקומות צפויים. אין טעם, למשל, להוסיף סימני ברייל לשלטים הנמצאים מעל ראשם של העוברים והשבים כי אף עיוור לא ינחש שהוא צריך לחפש שם סימני ברייל. בעיות נוספת עם שלטי ברייל נובעות מהעובדה שאי אפשר לקרוא אותם מרחוק ושרוב העיוורים אינם קוראים ברייל.
כתיבת ברייל שלא במכונת כתיבה
ברייל בתבנית ניידת וחרט
לפני עידן המחשב, אדם שרצה לכתוב ברייל בלא להפיק את הרעש של מכונת הכתיבה ובלא הצורך לשאת מכונת כתיבה כבדה עמו השתמש בכרטיס קרטון שאותו סגר בתבנית מיוחדת ודקר את הכרטיס בעזרת חרט. התבנית אפשרה לדקור את הכרטיס רק במקומות הנכונים ליצירת כתב ברייל תקין. תבנית זו הכילה שורות מסודרות עם תאים מסודרים לאותיות וחורים לדקירה עבור כל אחת משש הנקודות היוצרת כל אות.
החיסרון הבולט של שיטת כתיבה זו הוא הקושי המנטלי הנובע מהעובדה שכיוון הכתיבה הפוך לכיוון הקריאה. זאת משום שהכתיבה נעשתה על צידו של הכרטיס שבו דקר הכותב שקעים בעזרת החרט ואילו הקריאה נעשתה בצידו ההפוך של הכרטיס - הצד בו נוצרו בליטות. על כן כתיבה באופן זה נאלצה להתמקד בהערות קצרות ודמתה לשימוש שעושים אנשים רואים בפנקס ובעט. שיטה זו לא דמתה לכתיבה במחברות.
ברייל בעידן המחשב
החסרונות המרכזיים של השימוש בברייל לפני עידן המחשב היו הנפח הגדול שתפסו ספרי הברייל, משקלם והרעש הרב שעשתה מכונת הכתיבה שכותבת ברייל. הליכה לבית ספר עם ספרי ברייל בתיק, שליחת ספרי ברייל בדואר וסיכום שיעור עם מכונת כתיבה מרעישה היו משימות מאוד לא נעימות. כיום, אדם הנעזר בטכנולוגית ברייל יכול לשמור את כל החומר הכתוב שלו בקובצי מחשב. המחשב גם יכול להמיר קובצי מסמך הכתובים באלפבית רגיל לברייל ומברייל לאלפבית רגיל. קורא ברייל הנעזר במחשב יכול לקרוא את הקבצים שלו אחרי הדפסתם במדפסת ברייל או בהצגתם בצג ברייל. צג ברייל הוא התקן בעל סדרת פינים שהמחשב יכול להבליט ולהצניע.
במחשב לא כותבים אותיות דגושות ולכן התרגום לברייל יפיק רק את האותיות הלא מודגשות (למשל ב ולא ב דגושה).
המחשב מרכיב בעזרת סדרת פינים זו שורה כתובה בכתב ברייל. בשורה זו כתוב תוכנהּ של אחת מהשורות המופיעות על צג המחשב הרגיל. צג ברייל מכיל גלגל המאפשר למשתמש "לעלות שורה" או "לרדת שורה". סימני הברייל שיוצר צג ברייל מורכבים משמונה נקודות כל אחד ולא משש כמקובל בברייל מודפס, כדי לאפשר ביטויי לסימנים שמוסיף המחשב לאותיות כגון סימן ללינק בדף אינטרנט. רוב צגי הברייל מונחים תחת המקלדת כך ששורת הפינים שלהם בולטת כלפי המשתמש ואצבעות המשתמש לא צריכות לנוע למרחק רב בין צג הברייל למקלדת.
את תפקיד מקלדת הברייל של מכונת הכתיבה בכתב ברייל תפסה מקלדת המחשב. עיוורים מוחלטים וכבדי ראייה המשתמשים בברייל מקלידים עליה על פי רוב בהקלדה עיוורת. כבדי ראייה שאינם מצליחים ללמוד כתיבה עיוורת משתמשים באמצעי טכנולוגיה מסייעת כדי לשפר את השימוש במקלדת המחשב. בעבר נעשו ניסיונות לשווק מקלדת מחשב שבמקום קלידי האותיות שלה יש שישה קלידים כמו במקלדת של מכונת הכתיבה הכותבת ברייל, אולם ניסיונות אלה לא צלחו.
מחשבי כף יד וברייל
כבר באמצע שנות השמונים יצא דגם ראשון של מחשב כף יד שעובד בטכנולוגיית ברייל. למחשב כף יד זה קראו Speak ‘n Braille. אמצעי הקלט והפלט של מכשיר זה היו שקעים לחיבורי כבל למחשבים אחרים ולמדפסות ברייל, רמקול שנתן פלט קולי על תוכנת הקראה פרימיטיבית ומקלדת בעלת שבעה קלידים בלבד עבור צירופי שש הנקודות שיוצרות את אותיות הברייל ועבור הרווח. למכשיר היה נפח זיכרון גדול ותוכנה שמתרגמת ברייל לכתב אנגלי רגיל וכתב אנגלי רגיל לברייל.
כאשר מכשיר זה היה מנותק ממכשירים אחרים הוא שימש לכתיבת מסמכים בברייל והיה נוח בהרבה הן ממכונת הכתיבה בברייל, משום שהיה שקט וקל, והן מהתבנית הניידת והחרט, משום שלא אילץ את הכותב לכתוב אחורנית. כאשר המכשיר חובר למחשב אחר הוא הפך אותו לנגיש לעיוורים – הוא אפשר פלט קולי ותרגם את מסמכים לברייל לקראת הדפסתם במדפסת ברייל.
נכון לשנות האלפיים, מחשבים אישיים כמו גם מחשבי כף יד רבים מכילים תוכנות נגישות שונות לעיוורים או שניתן להתקין עליהן תוכנות כאלה. ניתן גם לחבר למחשבי כף יד רבים מקלדת מתקפלת שנוחה לעיוורים. עיוור יכול כיום להשתמש במחשבי כף יד שונים שיוצרו עבור האוכלוסייה הכללית והמסמכים שבהם להדפיס בברייל אחרי העברתם למחשב אישי עם תוכנת תרגום לברייל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: כתב ברייל |
| ערך מילוני בוויקימילון: כתב בריל |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כתב ברייל |
- רמי אריאלי, כתב ברייל – כתב המאפשר לאדם עיוור קריאה וכתיבה, באתר מכון ויצמן למדע
- צבי ינאי, עיוורים יכתבו כפיקחים, מחשבות 24, יוני 1968, עמ' 18–20
- en:Hebrew Braille
תפילה מסידור בכתב ברייל (התחלה 2:58)- הספרייה הלאומית, למשש את יציאת מצרים, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 06.04.2017
- מידע על כתב ברייל בקטלוג הספרייה הלאומית
- אילנה שטוטלנד, האם האביזרים הטכנולוגיים הולכים לגרום להיעלמותו הברייל?, באתר מעריב אונליין, 4 בינואר 2018
- הצעה לכתב משולב: אלכסון, במדור זיקוקים, 24 באפריל 2018
- כתיבה מתמטית במחשב ותרגום לבראייל
- מידע מטעם משרד הרווחה והביטחון החברתי על ספרים וספריות בכתב ברייל הנגישים לעוורים בישראל. מחולק לקטגוריות: ספרות יפה, ספרי קודש, ספרות מקצועית, ספרי לימוד - [4]
- כתב ברייל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
34827011כתב ברייל