בריונות בבתי ספר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בריונות פיזית במסגרת לימודית

בריונות בבתי ספר היא תופעה של בריונות אשר מתרחשת במסגרת בית ספר. בריונות בבתי ספר מתבטאת בהתנהגות אגרסיבית בלתי-רצויה בקרב התלמידים, שכוללת הפגנה של כוח כלפי קורבן אשר נחשב חלש יותר וכרוכה בחוסר איזון של כוח אמיתי או מדומה.[1][2] בריונות בבית הספר מתבטאת באלימות פיזית, חברתית או מילולית כלפי האחר.[3][4] לתלמידים בעלי הורים ברמת השכלה נמוכות יותר, תלמידים אשר נחשבים כפרובוקטיביים או תלמידים אשר נתפסים כפגיעים, יש יותר סיכוי לחוות בריונות.

דפוסי אלימות

  • אלימות פיזית - אלימות אשר כרוכה בפגיעה בגוף או ברכוש של ילדים אחרים, אלימות פיזית כוללת לדוגמה: מכות, צביטות, יריקות, דחיפות, הרס חפצים של ילד אחר, היתקלויות שיכולות להיכלל גם באלימות מילולית ופיזית.[1]
  • אלימות חברתית - אלימות אשר כרוכה בפגיעה בתדמית או ביחסים של ילדים אחרים, כגון: השארת ילד מחוץ למעגל קבוצתי בכוונה, הסטת ילדים אחרים כנגד הקורבן, עידוד ילדים לא להתחבר אל הקורבן, הפצת שמועות על הקורבן, הבכת הקורבן בפרהסיה ועוד.[1]
  • אלימות מילולית - אלימות אשר כרוכה בפגיעה מילולית כלפי ילדים אחרים שיכולה להתבטא בכתב ובדיבור, כגון: הקנטה, קריאה בשמות גנאי, קריאת הערות, התגרות, איומים ועוד.[1]
  • אלימות בענייני צניעות - אלימות בעניינים שבצניעות כנגד רצונם של הקורבנות, כמו מציצנות.

חוסר איזון כוחות

בריונות נחשבת על ידי חלק מהאנשים כקשורה לחוסר איזון כוחות בין הבריון לקורבן.[5] לבריון יש סמכות וכוחניות יתר על פני האחר בשל גורמים כמו גודל, מגדר או גיל.[6] בנים נוטים להציק לבני גילם עקב חולשה פיזית אשר נתפסת אצלם, מזג קצר, הצורך להתאים את עצמם לקבוצת עמיתים או עקב הלבוש של הקורבן.[דרוש מקור] בריונות בקרב בנות שונה, היא מתמקדת יותר במראה פיזי, בגורמים רגשיים או בגורמים לימודיים.[7]

בריונים נוטים להציק לאנשים בעלי ליקויים פיזיים, כגון ליקויים בדיבור (למשל גמגום). רוב המגמגמים חווים מידה מסוימת של בריונות, הטרדה או לעג במהלך שנות הלימודים שלהם הן מצד עמיתים והן מצד מורים שאינם מסוגלים להכיל את מצבם.[8]

סטטיסטיקות

על פי סטטיסטיקות של הרשות הממשלתית NCES, אחד מתוך חמישה ילדים בבתי ספר חווים בריונות (20.2%). בנוסף נטען שיש מעט יותר תלמידות מאשר תלמידים אשר מדווחת על הצקות ובריונות בבית הספר (24% נשים נגד 17% גברים).[9]

ב-2005, אחוזי הבריונות היו כ-28% שעל פי הסטטיסטיקות כיום הן 20.2%, מה שמעיד על הפחתה בכמות הבריונות בבתי הספר.[10]

49.8% מצעירים בגילאי 9 עד 12 אמרו כי חוו בריונות בבית הספר, ו-14.5% מהם שיתפו כי חוו בריונות באינטרנט.[11]

הממלכה המאוחדת

על פי סטטיסטיקות שונות אשר נערכו בתחילת שנות ה-2000, נראה כי בממלכה המאוחדת 10 עד 12 ילדים מתאבדים בשנה עקב חרם קבוצתי בבית ספרם, והסיבה העיקרית להתאבדות היא עקב חוסר במענה מצד המורים וחברי הצוות של מסגרות חינוכם.[12]

משנת 2000 עד שנת 2008, היו 176 מקרים של התאבדויות של ילדים בגילאי 10 עד 14 עקב חרם בוודאות, עם זאת, ככל הנראה שיש יותר, אך לא ידוע בוודאות אם יש קשר בין התאבדותם לחרם אשר עברו.[13]

ארצות הברית

על פי נתונים, התאבדויות עקב חרם בארצות הברית היא אחד מחמשת המניעים העיקריים מהם ילדים ונערים מתאבדים. צוין בנוסף כי לאינדיאנים אמריקאים יש סיכוי של פי שתיים להתאבד עקב חרמות. מ-1999 עד 2005, כמות ההתאבדויות של ילידי אלסקה הייתה פי 3 וחצי משל כל שאר אוכלוסיות ארצות הברית.[14]

ישראל

מנתונים שונים, עולה כי שיעור המדווחים על חרם בבתי ספר בישראל בשנת 2015 הוא כ-6 אחוזים מכלל התלמידים, וביותר מ-60% מהכיתות, דיווח תלמיד אחד לפחות כי הוחרם בחודש האחרון.[15] חרמות שכיחים יותר במסגרות לימוד ערביים, שם כ-11% מכלל התלמידים מדווחים כי הוחרמו. בדומה לשאר העולם, גם בישראל, שיעור הילדים שסובלים מחרמות או מבריונות יורד ככל שגיל התלמידים עולה. כך עולה מדיווח שבו נראה כי סכום התלמידים שחווים בריונות בכיתה ה' הוא כ-7.0% ובכיתה ט' הוא כ-4.9%.[16]

המגזר המוחרם ביותר בישראל הוא המגזר הבדואי, בו כ-15.3% מהתלמידים דיווחו כי חוו חרם.[17] הפערים האלו ככל הנראה נובעים מפערים כלכליים, ומחוסר השכלה.[18]

השפעות

לבריונות בכלל ולבריונות בבתי ספר בפרט, יש השפעות מזיקות וארוכות טווח. ילדים שחוו בריונות נוטים לחוות דיכאון, חרדה חברתית, חוסר ביטחון עצמי, רמות ריכוז נמוכות, סירוב להשתתף בפעילויות חברתיות, לחץ, נטייה למחלות, הפרעות נפשיות ואף יכולה להוביל לקורבן לשים קץ לחייו.[19] בטווח הארוך, הקורבן עלול להרגיש חוסר ביטחון מובהק, חוסר אמון, להפגין רגישות קיצונית או ערנות יתר, לפתח מחלות נפש כמו הפרעת אישיות נמנעת או הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), או לפתח מחלות אחרות.[20] הם עשויים גם לרצות נקמה, מה שיכול להוביל אותם להציק לאחרים.[21]

חרדה, דיכאון ותסמינים פסיכוסומטיים, שכיחים הן בקרב בריונים והן בקרב קורבנותיהם; ושימוש לרעה באלכוהול וסמים על ידם נראה בדרך כלל בשלב מאוחר יותר בחיים.[22] ידוע שאנשים הסובלים מדיכאון מרגישים הרבה יותר טוב כשהם מדברים על כך עם אחרים, אך קורבנות של בריונות עשויים לחוש חוסר רצון לדבר עם אחרים על רגשותיהם, מחשש שיציקו להם על כך, מה שעלול להחמיר את הדיכאון שלהם.[23]

בטווח הקצר, עוברי אורח אשר עדים לבריונות עלולים לחוות כעס, פחד, אשמה ועצב. אם הם עדים לפרקים קבועים של בריונות, הם עשויים להתחיל להפגין את אותם תסמינים כמו הקורבנות עצמם.[24]

בתרבות

אלימות והשפלה בביתי ספר תיכון היא מוטיב נפוץ מאוד בסרטים, סדרות וקומיקסים המתרחשים בביתי ספר תיכונים בארצות הברית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בריונות בבתי ספר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 סוגי בריונות - איך להתמודד עם בריונות בבית הספר? המדריך המלא | מכון דרור, באתר מכון דרור - פסיכולוגיה וחינוך, ‏2020-07-02
  2. ^ Simon C. Hunter, James M. E. Boyle, David Warden, Perceptions and correlates of peer-victimization and bullying, The British Journal of Educational Psychology 77, 2007-12, עמ' 797–810 doi: 10.1348/000709906X171046
  3. ^ Tonja R. Nansel, Mary Overpeck, Ramani S. Pilla, W. June Ruan, Bullying Behaviors Among US Youth: Prevalence and Association With Psychosocial Adjustment, JAMA : the journal of the American Medical Association 285, 2001-04-25, עמ' 2094–2100
  4. ^ Tonja R. Nansel, Wendy Craig, Mary D. Overpeck, Gitanjali Saluja, Cross-national Consistency in the Relationship Between Bullying Behaviors and Psychosocial Adjustment, Archives of pediatrics & adolescent medicine 158, 2004-8, עמ' 730–736 doi: 10.1001/archpedi.158.8.730
  5. ^ Doug Meyer, The Gentle Neoliberalism of Modern Anti-bullying Texts: Surveillance, Intervention, and Bystanders in Contemporary Bullying Discourse, 2016 doi: 10.1007/S13178-016-0238-9
  6. ^ The Delta Kappa Gamma Bulletin, web.archive.org
  7. ^ Lee A. Beaty and Erick B. Alexeyev, THE PROBLEM OF SCHOOL BULLIES: WHAT THE REASERCH TELLS US
  8. ^ Siobhan Hugh-Jones, Peter K. Smith, Self-reports of short- and long-term effects of bullying on children who stammer, British Journal of Educational Psychology 69, 1999-06, עמ' 141–158 doi: 10.1348/000709999157626
  9. ^ Bullying Statistics, www.pacer.org (באנגלית)
  10. ^ U.S. Department of Education, www.ed.gov
  11. ^ Justin W. Patchin, Ph.D. Sameer Hinduja, Ph.D. Cyberbullying Research Center IN PARTNERSHIP WITH CARTOON NETWORK, TWEEN CYBERBULLYING IN 2020
  12. ^ Elaine Jeannette Barbeau, Bullies and Denial Kill -: Let us teach our children not to be abusive while we teach them to survive, 2002, עמ' 52
  13. ^ "'Bullying' link to child suicide rate, charity suggests". BBC News (באנגלית בריטית). 2010-06-13. נבדק ב-2022-02-16.
  14. ^ United States Congress Senate Committee on Indian Affairs (1993- ), Youth Suicide in Indian Country: Hearing Before the Committee on Indian Affairs, United States Senate, One Hundred Eleventh Congress, First Session, February 26, 2009, U.S. Government Printing Office, 2009, עמ' 102-103, מסת"ב 978-0-16-084340-2. (באנגלית)
  15. ^ ערן חכים ויוסי שביט, חרם בין תלמידים, מרכז טאוב, עמ' 3
  16. ^ ערן חכים ויוסי שביט, חרם בין תלמידים, מרכז טאוב, עמ' 7
  17. ^ ערן חכים ויוסי שביט, חרם בין תלמידים, מרכז טאוב, עמ' 8
  18. ^ ערן חכים ויוסי שביט, חרם בין תלמידים, מרכז טאוב, עמ' 12
  19. ^ מגיפת האלימות בבתי הספר מחמירה. איך מתמודדים איתה? - וואלה! בריאות, באתר וואלה!, ‏2021-11-25
  20. ^ Christoph Burger, Lea Bachmann, Perpetration and Victimization in Offline and Cyber Contexts: A Variable- and Person-Oriented Examination of Associations and Differences Regarding Domain-Specific Self-Esteem and School Adjustment, International Journal of Environmental Research and Public Health 18, 2021-10-03, עמ' 10429 doi: 10.3390/ijerph181910429
  21. ^ The Long Term Effects of Bullying
  22. ^ RIITTAKERTTU Kaltiala-heino, MATTI Rimpelä, PÄIVI Rantanen, ARJA Rimpelä, Bullying at school—an indicator of adolescents at risk for mental disorders, Journal of Adolescence 23, 2000-12-01, עמ' 661–674 doi: 10.1006/jado.2000.0351
  23. ^ Olweus, D (1993). Bullying at school. Malden, MA.
  24. ^ Lee Hirsch, Bully : an action plan for teachers and parents to combat the bullying crisis, New York : Weinstein Books, 2012, מסת"ב 978-1-60286-184-8
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

בריונות בבתי ספר37147873Q6581577

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בריונות_בבתי_ספר&oldid=2481920"