בריאן ברי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. בריאן ג'ו לובלי ברי (באנגלית: Brian Joe Lobley Berry; נולד ב-16 בפברואר 1934) הוא גאוגרף בריטי אמריקאי ומתכנן אזורי. הוא פרופסור בבית הספר למדעי הכלכלה, הפוליטיקה והמדיניות באוניברסיטת טקסס בדאלאס. מחקרו העירוני והאזורי בשנות ה-60 השתלב במהפכה המדעית של הגאוגרפיה, והפך אותו לגאוגרף המצוטט ביותר ב-25 שנה.[1]
ביוגרפיה
ברי נולד ב Sedgley, סטפורדשייר, בריטניה. הוא התחנך בבית הספר התיכון Gainsborough, לינקולנשייר. הוא סיים את אוניברסיטת קולג', לונדון, עם B.Sc. (כלכלה) עם תואר ראשון בהצטיינות בשנת 1955. בסיוע מלגת פולברייט הוא המשיך באוניברסיטת וושינגטון, שם הוא סיים תואר שני בשנת 1956, ודוקטורט בשנת 1958, בהדרכתו של הגאוגרף הנודע מראשי מנהיגי "המהפכה הכמותית" ויליאם גאריסון במחלקה לגאוגרפיה.[2]
עם השלמת הדוקטורט שלו, מונה ברי לסגל באוניברסיטת שיקגו, ועלה לתפקיד פרופסור לגאוגרפיה עירונית, יו"ר המחלקה לגאוגרפיה ומנהל המרכז ללימודים עירוניים, תפקידים שהחזיק בהם עד 1976. בתקופה זו עורר מחקרו העירוני והאזורי את המהפכה החברתית-מדעית של הגאוגרפיה והפך אותו לגאוגרף המצוטט ביותר מ -25 שנה. מחקריו היו ידועים בשיפורם את תאוריית המקומות המרכזיים ובהנחת יסודות הגאוגרפיה העירונית האנליטית, אנליזה מרחבית, ומדע המידע גיאו-מרחבי. מאז 1990 התמקדו מחקריו בתאוריה של גלים ארוכים וביחסיו עם השלכות מקרו-היסטוריות של התפתחות כלכלית והתנהגות פוליטית. הוא גם חקר גוונים באיכות החיים ("אושר") על פני מדינות ובתוך מדינות.
מ-1976 עד 1981 היה ברי פרופסור לתכנון העיר והאזור של בית הספר לעיצוב, יו"ר תוכנית לתואר שלישי ופרופסור בסוציולוגיה בפקולטה לאמנויות ומדעים, מנהל המעבדה בגרפיקה ממוחשבת וחבר סגל במכון לפיתוח בינלאומי בהרווארד. לאחר מכן מונה לפרופסור למדעי המדינה ולמדיניות ציבורית ולדיקן מכללת היינץ באוניברסיטת קרנגי מלון לתקופה של 5 שנים. בשנת 1986 הוא הצטרף לאוניברסיטת טקסס בדאלאס, והפך לדיקן המייסד של בית הספר למדעי הכלכלה, הפוליטיקה והמדיניות.
ברי חיבר למעלה מ -550 ספרים ומאמרים, ומנסה לגשר על תאוריה ומעשה באמצעות מעורבות בפעילות פיתוח עירונית ואזורית במדינות מתקדמות ומתפתחות. במהלך הקריירה שלו הוא גם היה יועץ ומדריך ליותר מ -145 דוקטורנטים חדשים. רבים מתלמידיו עברו לקריירות אקדמיות ומקצועיות מוצלחות בזכות עצמם.[3]
מחקר
בריאן ברי זכה לשבחים רבים כאחד מהחוקרים החדשניים ובעלי השפעה רבה, שחנכו את השימוש בשיטות כמותיות של ניתוח מרחבי בגאוגרפיה האנושית באמצע המאה ה-20.
המאפיינים של ״ניתוח מרחבי״ בגאוגרפיה אנושית מבוססים על אימוץ השיטה המדעית; החיפוש אחר סדירות אמפירית, הנחות יסוד, בדיקות השערות, ניתוח כמותי ושיטות סטטיסטיות. וכן זיהוי הכללות ישימות אוניברסליות המובילות לתאוריה כללית של המבנה המרחבי.
הגאוגרפיה האנושית המתקדמת של ברי ואחרים (בעיקר קבוצת הסטודנטים לתארים מתקדמים שהוכשרו על ידי ויליאם גאריסון מאוניברסיטת וושינגטון בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים) הביאה את המדע המודרני לגאוגרפיה (ולהפך) במחצית השנייה של המאה העשרים המאה. ״המהפכה הכמותית״ דחתה את הריאליזם האפיסטמולוגי של התיאור הרגיונלי לטובת מחויבות לתאוריה, שברי וחוקרים אחרים של ניתוח מרחבי עשו כדי להצביע על האפשרות לאפיין את המבנה המרחבי במונחים של הכללות אמפיריות וחוקים אוניברסליים החלים על המרחב והזמן.[4]
שינויים אלה היו מרחיקי לכת, והפכו את זהותם של גאוגרפים מעובדי שדה לתאורטיקנים מופשטים, והעניקו לגאוגרפיה את הברק של האובייקטיביות האנליטית ואת הלגיטימיות של המדע. הבהירות התאורטית, הקפדה האנליטית והשיכפול, הם נושאים חוזרים ונשנים בכל הכתיבה של ברי, שבה המטרה המוצהרת תמיד הייתה פיתוח גישה שיטתית לגאוגרפיה האנושית. בגישתו של ברי לניתוח מרחבי, ההפשטה התאורטית החליפה את ההרכב העובדתי, האובייקטיביות האמפירית החליפה פרשנות סובייקטיבית, ביטוי סימבולי באמצעות סימון מתמטי שהוחלף בתיאור נרטיבי, ומניפולציה סטטיסטית של נתונים משניים הוחלפו בתצפית ישירה בשדה.
עבודתו המוקדמת ביותר של ברי החלה להתמקד באופן מהותי בניתוח המרחבי של המערכות הכלכליות העירוניות, תוך שהיא דוחפת את תוכניתו להגדרת סדר יום של שינוי משמעתי. באלה הוא המשיך לעסוק לאורך הקריירה המקצועית שלו.[5]
המאמר הראשון שלו, שכותרתו "הסברים חלופיים ליחסי גומלין של מדרג עירוני", בשיתוף עם ויליאם גאריסון, שפורסם ב"אנאלס "של אגודת הגאוגרפים האמריקנים ב -1958, חנך את הפרקטיקה של שילוב טיעון מהותי וסדר יום משמעתי.[6] על פי התזה של ברי משנת 1956, המאמר מופיע כמאמר האחרון בגיליון, כמציין את מעמדו הדל בגאוגרפיה האנושית באותה העת, ועוקב אחר מאמרים באותו גיליון המתארים התנחלות יפנית על גבול פאוליסטה בברזיל, על חקלאות במחוז סאלי (דרום דקוטה), ופעילויות בנמל מטאדי במעלה הנהר של נהר קונגו.
בדחייה מפורשת של המאמרים תיאוריים כאלה בייחודיותם האידיוגרפית, ברי וגריסון קראו תיגר על המשמעות של גישה זו במאמרם הנזכר. הם מציגים במאמר את המודלים של קריסטלר וזיפ, ומסתיימים בהערת שוליים על היעדר בספרות הגאוגרפית "תאוריה כללית על גודל העיר, התפקודים שלה וההסדר המרחבי". הפרסום על יחסי הגודל של המדרג העירוני הגיע במהירות לניתוחים מורחבים של היררכית המקומות המרכזיים, למבנה המרחבי של דפוסי העסקים העירוניים ולסדירות במערכות העיר ובמבנה הפנימי של ערים.
פרויקט של שינוי הדיסצפלינה הגאוגרפית שברי הוביל, נתקל בהתנגדות אדירה וממשיך לעורר תגובה. ניסיונותיו המוקדמים ביותר לפרסום בכתבי העת המרכזיים בגאוגרפיה נדחו בטענה שמדובר ״במתמטיקה ולא בגאוגרפיה״, ומאמרו משנת 1958 פורסם למעשה כניסוי לבחינת הסכמת הקוראים.
.jpg)
תגובה ביקורתית הופיעה במהרה בצורת מאמר מערכת אורח ב -1960 בכתב העת ״גאוגרפיה כלכלית״, שבו המחבר ציין ש"הסטטיסטיקה היא רק מחצית מהחיים ", והחצי השני הוא" הבנה ופרשנות דמיונית ".
ברי השיב בתוך שנה עם מאמר מערכת אורח בשם 'האדם הכמותי', וחזר על דחיית הייחודיות שלו כבלתי מועילה לחיפוש אחר ההכללות שהוא העדיף כמושא המחקר האמפירי. הביקורת המוקדמת התמקדה במדויק באותם מרכיבים של ניתוח מרחבי שברי קידם ככוחו - העברת "עובדות" ממצב של התיאור הרגיונלי לאמצעי לבניית תאוריה וחיפוש אחר חוקים אוניברסליים - ועל הדחייה הדוגמטית שלו לגישות אחרות.[7]
בתחילת שנות ה -70, הפרויקט האנליטי המרחבי של ברי נכנס למרכז המחקר בגאוגרפיה האנושית. גם אז נמתחה ביקורת שמקורה בערכים פוליטיים שנוצרו על ידי המלחמה בווייטנאם ואלה התומכים בגישות המרקסיסטיות בגאוגרפיה הכלכלית העירונית. ביקורת זו התמקדה בחלקה המרכזי של האפיסטמולוגיה הפוזיטיביסטית של ברי: קיומה של מציאות חיצונית אובייקטיבית, האפשרות של מחקר בעל ערך, ושל הקונפליקט בקביעות האמפירית עם הסיבתיות הבסיסית.
ברי התווכח על נושאים אלה בחילופי דברים ממושכים עם דייוויד הארווי בתחילת שנות ה -70, בעיקר באמצעות ביקורות של ספריו של זה, שבהם הארווי דחה את טענותיו של ברי על נייטרליות פוליטית. השפעה מתמשכת של הדיון הזה הייתה בהשוות של כל צורות הניתוח הכמותי עם השמרנות האידאולוגית, דבר שחסידי הפלורליזם המתודולוגי בגאוגרפיה, מתמודדים איתו עד עצם היום הזה.
ההזדמנות של ברי לחזור למרכז הבמה הגאוגרפית, באה בנאומו הנשיאותי ב -1980 לאגודת הגאוגרפים האמריקאים (AAG). תחת הכותרת 'יצירת גאוגרפיות עתידיות', הוא החזיר את סדר היום הטרנספורמטיבי שיזם כמעט רבע מאה קודם לכן, ובאופן אופייני ביקש לבטא כיוון עתידי למקצוע. לפי תפיסתו של ברי, התסיסה שאיפשרה לניתוח המרחבי להחליף את התיאור הרגיונלי כ"זרם מרכזי" של המקצוע, התדרדרה למצב המאיים על עתיד המקצוע. המתכון שלו לעתיד היה קשור להתפתחות המשלימה של התאוריה והפרקטיקה במרדף אחר סדר יום מקצועי המשקף ערכים אמריקניים של אינדיבידואליזם והזדמנות. הגאוגרפיה האמריקאית צריכה להיות "מבנה חברתי יצירתי אמריקני", שתביא ליעילות של יזמות אישית ושווקים פרטיים בפתרון בעיות חברתיות.[8]
התעקשותו של ברי על אחיזת הגאוגרפיה בערכים אמריקאיים, חשפה נטייה אידאולוגית המושרשת עמוק בניסיונו האישי. הוא נולד למשפחה ממעמד הפועלים במרכז המערב האנגלי, אך התעלה על החסרונות של מערכת מעמדית נוקשה כדי ללמוד באוניברסיטה, ולפי דבריו, היה נחוש בדעתו להשיג ביצועים טובים יותר מאחרים כדי שיוכרו לפחות כשוויון. מחוויה מכוננת זו באה אמונה עקשנית הן בצורך והן בהישג הפרט. מרכזיותה של אמונה זו מצאה ביטוי חוזר ונשנה בכתיבה של ברי במשך כמה עשורים.
ברי הדגיש בנאום הנשיאותי שלו ב- AAG כי הגאוגרפיה האמריקאית צריכה להתבסס על ערכים אמריקאיים מסוימים, ובמיוחד האמונה התועלתנית שצריכים לספק פתרונות לצרכים מתוך מאמצים אינדיווידואליים במגזר הפרטי, שבהם "תמריץ הרווח, מביא לעבודה קשה כי היא חיונית מצד כל מי שרוצה להצליח ". עשר שנים לאחר מכן, ברי השתמש במאמר מערכת בגאוגרפיה עירונית משנת 1993 כדי לראות כי "אני גדלתי במסורת פילוסופית שמעריכה אינדיבידואליזם ואוניברסליות". ערכים מתמשכים אלה, דחף הן את מסלולו האישי כדמות דומיננטית בגאוגרפיה האנושית של המאה העשרים והן את הסגנון האנליטי המרחבי של הגאוגרפיה האנושית שהיא מורשתו המתמשכת.
אותות הכבוד
ברי נבחר חבר האקדמיה הלאומית למדעים בשנת 1975 ועמית של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים בשנת 1976. הוא גם עמית של האקדמיה הבריטית ואוניברסיטת קולג', לונדון.
הוא היה נשיא אגודת הגאוגרפים האמריקאים בשנים 1978- 1979, ובין פרסים רבים נוספים, בשנת 1988, זכה במדליית ויקטוריה מהחברה הגאוגרפית המלכותית. בשנת 1999 הוא נבחר כחבר במועצת האקדמיה הלאומית למדעים, ובשנת 2004 היה חבר מייסד של האקדמיה לרפואה, ההנדסה והמדעים של טקסס, ולאחר מכן מכהן במועצה שלה.
בשנת 2005 הוא נבחר לקבל את הפרס Laureat Internationale de Geographie 'Vautrin Lud' ("פרס נובל לגאוגרפיה") והפך לעמית במכון האמריקאי למתכננים מוסמכים, ולאחר מכן הפך לעמית באיגוד למדעי האזור.
הערות שוליים
- ^ Hubbard, P., et al. (1993). Key thinkers on space and place. pp. 47–51.
- ^ SHOPPING CENTERS AND THE GEOGRAPHY OF URBAN AREAS: A Theoretical and Empirical Study of the Spatial Structure of Intraurban Retail and Service Business. Ph.D Dissertation, University of Washington. University Microfilms, Ann Arbor, MI. L.C. Card No. Mic. 58-3263.
- ^ Brian J Berry at University of Texas in Dallas. Accessed Nov 20, 2009.
- ^ מאמר ביוגרפי וניתוח עבודתו של ברי
- ^ STUDIES OF HIGHWAY DEVELOPMENT AND GEOGRAPHIC CHANGE. With W.L. Garrison, D. F. Marble, J.D. Nystuen and R. L. Morrill. Seattle: University of Washington Press. Contributed pp. 39-140
- ^ “Alternate Explanations of Urban Rank-Size Relationships.” With Wm. Garrison. ANNALS OF THE ASSOCIATION OF AMERICAN GEOGRAPHERS 48: 83-91. 8.1 Reprinted in H. Mayer and C. Kohn, eds., READINGS IN URBAN GEOGRAPHY. University of Chicago Press, 1959. 8.2 Also in Bobbs-Merrill Reprint Series in the Social Sciences. No. S-341, 1964. 8.3 Reprinted in V.V. Pokshishevskij, ed. GEOGRAFIYA GORODOV (Moscow: Izdatelstvo „Progress,‟ 1965) as “Razlichnye Obyasneniya Zavisimosti Mezdhu Poryadkovym Chislom Goroda e ego Razmerami,” 201-213.
- ^ “The Quantitative Bogey-Man.” ECONOMIC GEOGRAPHY 36: Guest Editorial, October. 19.1 Reprinted in WHY GEOGRAPHY HAS CHANGED. The Open University Press, 1973.
- ^ “Creating Future Geographies,” Presidential Address to Association of American Geographers, published in ANNALS OF THE ASSOCIATION OF AMERICAN GEOGRAPHERS 70: 449-458.
26583730בריאן ברי