ברטולד וייס
 |
הברון צ'פלי ברטולד וייס, במקור ברוך וייס (בהונגרית: Weiss Berthold; פשט, 5 באוקטובר 1845[1] – בודפשט, 11 במרץ 1915) היה אחיו של מנפרד וייס, תעשיין, סופר וחבר האספה הלאומית של ממלכת הונגריה במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית.
ביוגרפיה
ברוך (ברטולד) וייס נולד במשפחה יהודית כבנם של ב. אדולף וייס ושל אווה קניץ. בסיום לימודיו בתיכון הוא התחיל לפתח קריירה מסחרית-תעשייתית ומשנת 1880 היה גורם משמעותי בתעשייה ההונגרית בקנה מידה גדול. כבר בשנת 1876 הפך לחבר בבית הדין של הבורסה ההונגרית והיה לו חלק גדול בהקמת קווי הרכבת הפרוורית וכן בניסוח חוקי התעשייה של שנות ה-80 של המאה ה-19. במקביל, הוא ואחיו הגדול מנפרד, ייסדו את מפעל השימורים ההונגרי הראשון, את מפעל העפרות והתחמושת באי צ'פל ואותם המפעלים גם בברלין, וכן את מפעל הסריגה והאריגה בעיר ואץ. צפונית לבודפשט. הוא לקח חלק בארגון מחדש של מפעל הנשק בבאנסקה שטיאווניצה (אז חלק מהונגריה - בהונגרית: Selmecbánya) ושל העיר קסג, בהקמת מספנת דנוביוס ובייסוד מפעל השזירה והאריגה ברוז'אהג'. הוא גם מילא חלק משמעותי בניהול מוסדות פיננסיים וגם העלה את התוכנית לייסוד בנק למשכנתאות ובנקים לחיסכון באזורים מחוץ לבודפשט. ברטולד וייס היה חבר דירקטוריון בלשכת המסחר והתעשייה ובוועדת ההון. בשנת 1896 נבחר כחבר פרלמנט עם תוכנית ליברלית. הוא יזם את הקמת "המכון הלאומי לפנסיה לפקידים" (אלה שלא היו עובדי מדינה) ונבחר לנשיאו. ברטולד וייס היה נשיא הכבוד של חברת לויד בפשט. בשנת 1903, מתוך הכרה ביכולותיו בענייני ציבור, מינה אותו מלך הונגריה (קיסר אוסטרו-הונגריה) ל"יועץ חצר".[2]
ברטולד וייס הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני בבודפשט.
חיים אישיים
אשתו הייתה הרמינה בלאו (1858–1937),[3] בתם של לאזר בלאו ומאריה קייזר.
ילדיהם:
- ארז'בט אווה וייס (1880–1944).[4] בעלה הראשון היה דיולה אולמן (1872–1926), אדריכל, ממנו התגרשה. בעלה השני היה אימרה טוסגי, מהנדס.
- יולאן וייס (1882–1935). בעלה היה הברון מרצל מדראשי-בק (1873–1945), עורך דין ומנהל בנק שנספה בשואה.[5]
- ד"ר בלה אדולף וייס (1885–1944).[6]
עבודותיו
- תנאים כלכליים ובריאות ציבורית ביחס לפשט (1869)
- רפורמה במערכת הבנקאות המרכזית, בשם לב ליחסים עם הבנקאות האוסטרו-הונגרית (1870, גם בגרמנית)
- כיבושים מסחריים (1886, גם בגרמנית)
- האינטרסים של בודפשט והרכבת המזרחית (1887)
- תקנון חדש של הבנק האוסטרו-הונגרי (1898)
- רפורמה בבנקי החיסכון שלנו (1899)
ראו גם
לקריאה נוספת
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. ברטולד וייס
- Magyar életrajzi lexikon I–IV. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967–1994. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái I–XIV. Budapest: Hornyánszky. 1891–1914. (חייבם ויצירותיהם של סופרים הונגרים).
- Petrik Géza Könyvészete és Magyar Könyvészet 1886-1900
- Ország-Világ 1896. 50. sz. arczk.
- Pallas Nagy Lexikona XVIII. 811. l.
- Sturm, Országgyűlési Almanach. Budapest, 1901. 393. l.
- Weiss Berthold (Ország-Világ, 1896. 50. sz.)
- Weiss Berthold (Magyar Ipar, 1915. március 15.)
- Sándor Vilmos: Nagyipari fejlődés Magyarországon 1867 – 1900 (Budapest, 1954)
- Mikus Károlyné: A Weiss dinasztia bemutatása és szerteágazótevékenységük ismertetése
הערות שוליים
- ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 257/1845. folyószáma alatt".
- ^ משפחת מנפרד וייס-עץ משפחה
- ^ "Blau Hermina halotti bejegyzése a Budapest I. kerületi polgári halotti akv. 1409/1937. folyószáma alatt".
- ^ "Weiss Erzsébet Éva halotti bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári halotti akv. 1684/1944. folyószáma alatt".
- ^ "Weiss Jolán házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 190/1903. folyószáma alatt".
- ^ "Weiss Béla halotti bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári halotti akv. 724/1945. folyószáma alatt".
32737830ברטולד וייס