בעיית שאנדונג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בעיית שאנדונג ( באנגלית: The Shandong Problem) הייתה סכסוך בנוגע לסעיף 156 של חוזה ורסאי ב -1919, שמשמעותו ויתורה של סין על חצי האי שאנדונג לטובת יפן. הבעיה נפתרה לטובת סין ב-1922.

היווצרות הבעיה

מפת מיקום חצי האי שאדונג בצפון סין.

במהלך מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) תמכה סין בבעלות הברית בתנאי שיוחזר לסין השטח הקיאוטצ'ו במפרץ של חצי האי שאנדונג, שהיה שייך לאימפריה הגרמנית לפני כיבושו בידי יפן ב -1914. ב־1915 הסכימה סין באי-רצון לשלושה-עשר הדרישות המקוריות של היפנים, אשר בין השאר הכירה בשליטה היפנית על הטריטוריות הגרמניות לשעבר.[1] בריטניה וצרפת הבטיחו ליפן שהיא תוכל לשמור על טריטוריות אלה. בסוף 1918, סין אישרה מחדש את ההעברה וקיבלה כספים מיפן. סעיף 156 לאמנת ורסאי העביר לאימפריה היפנית את שטחה של קיאוטשצ'ו וכן את הזכויות והפריבילגיות שנרכשו מכוח האמנה הסינית-גרמנית של 1898, ולא החזירו אותן לידי הממשל הסיני. [2][3]

הפגנות בסין ב 4 במאי 1919, מחאה על בעיית שאנדונג בחוזה ורסאי

פרשת חוזה ורסאי

למרות הסכמתה הרשמית לתנאיה של יפן ב-1915 וב-1918, סין גינתה את העברת הטריטוריות הגרמניות בוועידת השלום בפריז ב-1919, בתמיכתו החזקה של הנשיא וודרו וילסון מארצות הברית. שגריר סין בצרפת, ולינגטון קו, הצהיר כי סין אינה יכולה עוד לוותר על שאנדונג, שהיא מקום הולדתו של קונפוציוס, הפילוסוף הסיני הגדול ביותר, כמו שהנוצרים לא יכולים לוותר על ירושלים. הוא דרש את החזרת שאנדונג, אך דרישתו לא נענתה. הזעם הציבורי הסיני על סעיף 156 הוביל להפגנות ב-4 במאי 1919 ולתנועה תרבותית הידועה בשם תנועת הארבעה במאי. כתוצאה מכך סירב וולינגטון קו לחתום על האמנה.

סיום

סירובה של סין לחתום על חוזה ורסאי חייב הסכם שלום נפרד עם גרמניה ב־1921. הוויכוח על שאנדונג המשיך בתווך ארצות-הברית שנה לאחר מכן, במהלך ועידת הצי בוושינגטון.[4] הפעם הפרשה הסתיימה בניצחון של סין, הריבונות היפנית בשאנדונג הוחזרה לסין בחוזה תשע המדינות. יפן, לעומת זאת, שמרה על הדומיננטיות הכלכלית של קווי הרכבת ושל המחוז כולו.[5]

הערות שוליים

  1. ^ Kawamura, Noriko. "Wilsonian idealism and Japanese claims at the Paris Peace Conference," Pacific Historical Review (1997) 66$4 pp 503-526
  2. ^ A. Whitney Griswold, The Far Eastern Policy of the United States (1938) pp 239-68
  3. ^ Fifield, Russell Hunt. Woodrow Wilson and the Far East: the diplomacy of the Shantung question (1952)
  4. ^ Pugach, Noel H. "American Friendship for China and the Shantung Question at the Washington Conference," Journal of American History (1977) 64#1 pp 67-86.
  5. ^ Griswold, The Far Eastern Policy of the United States (1938) pp 326-28
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0