בעג'ה
 |
בעג'ה (ערבית: بعجة, אנגלית: Baʿja) הוא אתר ארכאולוגי פרהיסטורי, השוכן כ-14 ק"מ צפונית לפטרה שבהרי אדום, ירדן. האתר התפרסם בזכות הסביבה הקיצונית שבה הוקם, הוכר כאחד מיישובי הקבע הגדולים מהתקופה PPNB/PPNC באזור פטרה רבתי, ושימש כמרכז אזורי. מעריכים כי בבעג'ה גרו 50–60 משפחות, כ־400-500 איש. במקום ייצרו כלי אבן שונים, חרוזים וטבעות אבן חול בגדלים שונים, ששימשו לנוי ותכשיטים, בהם סחרו למרחקים.[1][2]
שמו המקורי של הכפר אינו ידוע ושמו כיום ניתן לו על ידי ארכאולוגים, שכינו אותו על שם רכס ההרים הסמוך. ליד הכניסה לאתר נמצאים שרידי ישוב (בעג'ה I) מהתקופה המוסלמית והנבטית. חפירות שיטתיות באתר החלו בשנת 1997 ומתבצעות על ידי צוות טרנס-דיסציפלינרי ובינלאומי בראשותו של ה.ג.ק. גבל (Hans Georg K. Gebel) מהאוניברסיטה החופשית של ברלין.[1][3][4][5]
בעג'ה היה יישוב כפרי, מבודד, ובעל ארגון חברתי שיתופי, שסיפק את צרכיו אך סחר עם סביבתו. ממנו אפשר ללמוד על תחילת ההתנחלות ביישובי קבע, על הייצור של כלים וחפצים, על מנהגי הקבורה ועל כיצד התפתחו מערכות ערכים בתנאים אלו. בעג'ה מציעה הזדמנות ייחודית להבין את ההשלכות של אורח חיים יצרני, ועד כמה אתוס החיים הנאוליתיים בכפר, משקף גם את היסודות של חיינו המודרניים כחברות יצרניות.[1][5]
מיקום
האתר שוכן בנ.צ. 35°27'45″E/30°24'55″N, בגובה 1140–1175 מטר מעל פני הים, משתרע על טרסה מבודדת של כ־15 דונם, מוקפת בגיאיות והרים תלולים ומחורצים. ליישוב יש רק גישה אחת, קשה, דרך ערוץ תלול, צר ועמוק (המכונה סיק), נקיק שנחרץ בעומק של עד 70 מ' לתוך הרי אבן החול. החוקרים סבורים שרצפת הסיק הייתה גבוהה בהרבה מכפי שהיא היום ונשחקה בשיטפונות שהיו במהלך השנים. ציר האורך של האתר (צפון מזרח – דרום מערב) גובל בסיק אל-בעג'ה בדרום ובתצורת סלע אנכית בצפון. אורכו כ-290 מ', רוחבו משתנה מ-20 מ' באזור המערבי והמזרחי עד כ-90 מ' בחלקים המרכזיים.[1]
זהו הכפר הקדום היחיד שנמצא באזור, ששוכן בסביבה מוגנת שכזו והגישה אליו כה קשה. חוקרי האתר משערים שזו עדות לסכסוכים טריטוריאליים ותחרות על בתי גידול מוגבלים. התנאים הטופוגרפיים בסיק מעלים את האפשרות שבאמצעות סכרים פשוטים אפשר היה לאגור מים ולדעתם זהו הסבר אפשרי נוסף מדוע נבחר אתר זה כמקום יישוב. בעג'ה אכן נמצאת בסביבה מוגנת, אבל גם כזו שקשה להגן עליה, שכן כל כובש יכול היה לחסום בקלות את התושבים מגישה למים ומבריחה במעלה הערוץ או במורדו.[1]
הממצאים באתר
תיאור היישוב והבתים
החפירות באתר חשפו בתים מדורגים, בני קומה או שתיים, מרובי חדרים עם חדר מרכזי או חצר, צמודים זה לזה בצפיפות, בסגנון פואבלו (אנ'), עם קירות שהשתמרו לגובה עד 4.20 מטר. הקירות החיצוניים היו משותפים ונראה שלרוב לא היו להם פתחים. הגישה לרוב החדרים הייתה כנראה באמצעות סולמות דרך פתחים בתקרות ובגגות, שכן רק לעיתים נדירות חדרים מחוברים עם דלתות וחלונות. חלק מהבתים נבנו על מדרון משופע במיוחד (כ-45°). הניצול של מדרון כה קיצוני כאזור בנייה למגורים מעיד שכל השטח בבעג'ה היה בשימוש אך המבנים לא השתמרו בטופוגרפיה שכזו בשל שתי רעידות אדמה ושיטפונות שפקדו את האזור. לאחר הרעידה הראשונה היישוב נבנה מחדש, בצפיפות פחותה, רק על חלק מהאתר.[1][5]
במבנים (שנמצאו דומים לאלו של הכפרים האופייניים באזור) החדר המרכזי היה היחיד שמתאים לרוב פעילויות הבית. חלל זה הוקף משלושה או ארבעה צדדים בחדרים קטנים יותר (קטנים מידי למגורים) שכנראה שמשו לאחסון. הקומות התחתונות נבנו תחילה כמעין קירות תשתית, שסייעו ליישור הסלע המשופע ותמכו בקומה הראשונה, ובהמשך שימשו לאחסון וקבורה. כל הפעילויות החברתיות, עבודות הבית והייצור בחיי היומיום התבצעו, ככל הנראה, בקומות העליונות או על גגות הבתים. על הקירות והרצפות נמצאו תערובות טיח מגוונות ומותאמות למטרות ספציפיות. בחלק מהקירות הטיח היה בצבע אדום, עדות לידע והתמחות גבוהה במלאכה. בחדרים התחתונים יש עדויות גם לסדנאות לייצור טבעות אבן חול בשרשרת ייצור מורכבת.[1][5]
באתר לא נמצאנו עדויות לשטחים פתוחים או נתיבים בין הבתים, נמצאה רק אדריכלות ביתית ללא עדות למבני ציבור. עם זאת, בחלק המרכזי השטוח של היישוב נמצאו עדויות לרחבה (כיכר?) והגישה אליה הייתה דרך מבנה דמוי שער, שיכול להצביע על מאפיין שיתופי, כעמדה אסטרטגית שנחסמה בכוונה (ממערב). באחד מאזורי החפירה נמצא אזור בישול נרחב המשתרע על פני כ-4 חדרים. ממצא זה מאפשר להניח שהשתמשה בו קבוצה בעלת קרבה גדולה שהיה ביניהם שיתוף פעולה כלכלי.[1]
תוכנית הבינוי של היישוב מרמזת על מבנה חברתי "שוויוני". על כן, החוקרים סברו תחילה שהחברה לא הייתה רבודה, אלא בעלת מנהיגות "שטוחה-היררכית" ושחיי הכפר היו מוסדרים בהסכמה של ראשי משפחות, שבראשן עמד ככל הנראה ראש כפר (צ'יף). סברה זו השתנתה בשנים האחרונות לאור ממצאים בקברים ובמנחות שהושארו עם המתים.[1]
קבורה קולקטיבית
החפירות בבעג'ה חשפו שלכל בית יש לפחות חדר קטן אחד במרתף המכיל קבורה קולקטיבית – משפחתית, שהמתים נקברו בו בתנוחה שפופה. לעיתים היו בקבר עצמות אדם וחיות באי סדר, וכן חפצים שונים. ממצאים המעידים על עיסוק בכישוף וטקסי קבורה. העובדה שהקברים מוקמו בתוך הבתים מעידה על תפקידם המתמשך של המתים בחיים החברתיים של החיים.[1]
באחד הבתים נמצא חדר קבורה (גודלו 0,65 מ"ר) ובו שלושה מבוגרים ותשעה תינוקות, ללא מאפיינים פתולוגיים בשרידים. המתים נקברו כל אחד בעתו והקבורה בוצעה במתכונת לפיה הנפטר האחרון נטמן במרכז הקבר בעוד העצמות והגולגולות של המתים הקודמים נדחקו לעבר השוליים. קבורה זו מייצגת תמותה רגילה בתוך משפחה גדולה, שחבריה נקברו עם דברי ערך אישיים. השיעור הגבוה של תינוקות עשוי להעיד על שיעור גבוה של תמותת תינוקות. הקבר נפרץ בתחילת התקופה הנאוליתית, אולי בחיפוש אחר חפצי ערך, על כן ייתכן שיש חפצים שנשדדו, אך עדיין הכיל שפע של חרוזים, ראשי חץ וחפצים אחרים. פיגמנט (צִבְעָן) אדום שנמצא בקבר, צבע חלקית עצמות וכלי קבר. על קיר החדר נמצאו קטעים מציור קיר פיגורטיבי בטכניקת פרסקו של מוטיבים מופשטים וקרני אור היוצאות מדמות, ככל הנראה, אדם ותבנית דמוית סולם[1]
האופן שבו תושבי בעג'ה קברו וקישטו את מתיהם מספק לנו רמזים חשובים הנוגעים לחברה, ליחסים החברתיים ולזיכרון הקולקטיבי שלהם. הקבורה מתחת לרצפות בבעג'ה מעידה על החשיבות הגוברת של יחסים קהילתיים לאחר המוות ושל טקסי קבורה הנהוגים על מנת לחזק זהויות קולקטיביות[6]ופותחת דלת להבנה של אחת מנקודות המפנה הבסיסיות ביותר בהיסטוריה האנושית, המעבר מנוודות וליקוט לישיבת קבע וחקלאות.[2]
המחרוזת
בעונת החפירות של שנת 2018 נמצאה קבורת ילדה בת 8–10, שכונתה על ידי החוקרים ג'מילה.[2] השלד המוכתם בצבען אדום נמצא עם מחרוזת מורכבת, כנראה מרובת מיתרים, עם 2337 חרוזים זעירים של צדפים לבנים ואבן גיר אדומה ועוד חמישה חרוזי טורקיז, שהוחזקו יחד על ידי טבעת חוצצת עשויה מאם הפנינה וסגר המטיט שחור.[1][6] המחרוזת שוחזרה (במשך 3 שנים) ומוצגת כיום במוזיאון החדש של פטרה.[2]
העובדה שהילדה נקברה בקבורה כה מרהיבה חייבה את החוקרים לשקול מחדש את הרעיונות הקודמים לגבי השוויוניות של החברה. אם תחילה חשבו שמדובר בחברה לא רבודה, הרי ממצאים אלו מספקים ראיות לכך שלחלק מהילדים יוחס מעמד גבוה יותר בגיל מוקדם מאוד בחיים, שמעיד על הופעתן של היררכיות חברתיות.[2]
אמצעי קיום
אנשי בעג'ה התקיימו מחקלאות ומשק חי. הם גידלו דגן וקטניות בעיקר, וכבשים ועיזים. מלבד זאת הציד שיחק תפקיד מרכזי. מוצרי הקיום היו חיטת אמר (Emmer אנ'), פיסטוק בר ותאנה?. ערער ופיסטוק נוצלו כדלק. ניתוח עצמות החיות מלמד כי החיות שניצודו היו עיזים ושורי בר (Bos primigenius), ערודים (Equus africanus?), חזיר בר, צבאיים, קיפודים, שפנים, ארנבות, וטורף קטן (שועל?). יש עדויות מסוימות לציד חיות למטרת ייצור פרווה (נמר, שועל, שפן סלעים).[1][4][5]
מרכז ייצור
עושרה הכלכלי של בעג'ה בא מייצור והפצה של אחד ממוצרי היוקרה של התקופה: חרוזים וטבעות אבן חול, שיוצרו בשרשרת הפעלה מתוחכמת (chaîne opératoire אנ'). בעג'ה הייתה מרכז ייצור של חרוזים וטבעות אבן החול שנסחרו לאורך עמק הבקע הסורי אפריקאי. נראה כי תעשייה זו התאפשרה בזכות אספקת מזון בטוחה שאפשרה לתושבים להתפנות ולהשקיע זמן בייצור תכשיטים.[1][7]
בבעג'ה הייתה גם תעשיית כלי אבן ועצם לייצור מגוון רחב של כלי עבודה ובית. חלקם נמצאו טמונים בקירות הבתים וככל הנראה מייצגים נוהג מאגי ל"חיזוק" של הקירות.[1][5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 BA'JA, ex oriente
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Short Report on the Field Season 2021, Haushalt und Tod
- ^ Ba’ja I (Jordanien), Biblisch-Archäologische Institut
- ^ 4.0 4.1 Jordan: The mysterious Stone Age village | DW Documentary, נבדק ב-2023-02-15
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 Gebel et al., Ba‘ja hidden in the Petra Mountains. Preliminary report on the 1997 excavations, academia.edu, 1997
- ^ 6.0 6.1 Benz M., et al.,, Similar but different – Displaying social roles of subadults in burials from the late Pre-Pottery Neolithic site of Ba’ja, Southern Jordan, Hal Open Sience, 2022
- ^ boomersdaily, Archaeology: Neolithic Village Of Ba’ja In Jordan, Boomers Daily, 2022-10-20 (באנגלית)
35729102בעג'ה