בסיס נעמן
 | |
| לידה |
1954 זרזיס, תוניסיה |
|---|---|
| פטירה |
7 באוקטובר 1973 (בגיל 19 בערך) י"א בתשרי ה'תשל"ד תעלת סואץ |
| מקום קבורה | בית העלמין הצבאי באר שבע |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 סמל |
| תפקידים בשירות | |
| מפעיל גנרטור | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
בסיס נעמן (1954 – 7 באוקטובר 1973) היה מפעיל גנרטור במעוז "ליטוף" שעל גדות האגם המר בדרום תעלת סואץ, שזכה בעיטור העוז.
ביוגרפיה
בן מזל ופרג'י. נולד בזרזיס בתוניסיה. גדל במשפחה דתית, עם עוד שמונה אחים. בגיל 9 (ספטמבר 1963), עלה עם משפחתו לארץ. המשפחה השתקעה בבאר שבע. בבית הספר היסודי למד ב"בית יעקב" ולאחר מכן למד בתיכון "מקיף ב'" בעיר. בילדותו ובנעוריו השתתף בשיעורי פיוטים בבית הכנסת שליד ביתו אצל הרב מסעוד אלקבץ. בשעות הפנאי אהב לשחק כדורגל. בשנת 1972 התגייס לצה"ל ושובץ לחיל החימוש. אחרי קורס, שובץ כמפעיל גנרטור במעוז "ליטוף" שעל גדות האגם המר בדרום תעלת סואץ. אף על פי שלא היה מחויב בשמירות, היה מתעקש להשתתף בתורנות זו כדי להקל על עומס החיילים הקרביים.[1]
מלחמת יום הכיפורים
בפרוץ מלחמת יום הכיפורים, תקפו את מעוזי צה"ל בסיני, מאות חיילים מצרים, בהם חיילי יחידות קומנדו. במעוז "ליטוף" הצליחו עשרים ושבעה החיילים, למרות המתים והפצועים הרבים, להדוף את הכוח המצרי בשעות הראשונות. בסיס הצטרף ללחימה לצד חבריו אף על פי שהיה תומך לחימה ולא לוחם. הוא החזיק את העמדה החולשת על שער המעוז. שלושים שעות נמשכה הלחימה, ובסיס המשיך להילחם גם לאחר שנפצע ברגלו ובאוזנו.[1]
לבסוף, לאחר שהבינו שאין ביכולתם להמשיך ולהגן על המוצב, החליט בני, סמל המעוז, שחיילי המוצב ייכנעו וילכו לשבי המצרי. בסיס סירב להיכנע וביקש להסתנן בין כוחות האויב, אף על פי שהיה פצוע.
הסמל הסביר לו שאין סיכוי לגבור על המצרים, אך התיר לו לנסות להתחמק לבדו משום שהבין שלא יצליח לשכנעו. בסיס יצא לדרכו אל מעבר לסוללת העפר כדי לחבור לכוחות צה"ל מרוחקים.[1]
במשך זמן רב לא נודעו עקבותיו. כששבו השבויים לאחר ארבעים יום, בסיס לא היה ביניהם. גופתו לא נמצאה בחיפושים בחולות סיני. רק כעבור שנה וחצי השיבו אותה המצרים.[2]
אביו נפטר שבועיים אחרי נפילתו, בטרם נודע גורלו למשפחה.[1]
עיטור העוז - תיאור המעשה
לסמל בסיס נעמן הוענק עיטור העוז מידי הרמטכ"ל רב-אלוף מרדכי גור, ובו מובא סיפור המעשה.
עם פרוץ הקרבות שימש סמל בסיס נעמן כמפעיל גנרטור באחד המוצבים שלאורך התעלה. כשתקפו המצרים, נלחם בגבורה, וגם לאחר שנפצע באוזן וברגל המשיך להילחם. כשנכנעו אנשי המוצב למצרים, סירב להיכנע וניסה להסתנן בין המצרים. בניסיונו זה נהרג. במעשיו אלה גילה אומץ-לב רב, קור-רוח ודבקות במשימה. על מעשה זה הוענק לו עיטור העוז אייר תשל"ה מאי 1975.[3]
הנצחה
- לרגל יום הזיכרון תשע"ה, בתוכנית הטלוויזיה "מבט שני", הוכן על בסיס סרט דקומנטרי בשם "חמוש באומץ לב".[4]
- דודי בן עמי, ששימש קצין איתור נעדרים (אית"ן) לאחר מלחמת יום הכיפורים ובתוקף תפקידו השקיע רבות בחיפושים והיה בקשר קרוב למשפחה, כתב את "בלדה על נעמן מהאגם המר".
קישורים חיצוניים
- סמל נעמן בסיס הובא למנוחות, דבר, 23 באפריל 1975
- קורות החיים של בסיס נעמן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- חמוש באומץ לב - סרט הנצחה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל, באתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל
- ^ Facebook, www.facebook.com
- ^ אושיק בן שושן מחנה נתן, סמל נעמן בסיס ז"ל - עיטור העוז, באתר www.himush.co.il
- ^
חמוש באומץ לב
31887903בסיס נעמן