בן ציון ליבר
| לאום | יהודי |
|---|---|
| התמחות | רפואה מונעת. פסיכיאטריה. |
בן ציון ליבר (אנגלית Benzion Liber, יידיש בן ציון ליבער; 6 בספטמבר 1875 - 6 ביוני 1958) היה רופא, פסיכיאטר, מחנך, אנרכיסט, סופר, מו"ל ומחזאי.
ביוגרפיה
בן ציון נולד ביאשי שברומניה בשנת 1875, ליצחק ואסתר (סטרול) לִיבּרֶסקוֹ (Librescu). אביו היה סוחר ואמו הילרית ומספרת סיפורים. הוריו היו חילונים שראו עצמם רומנים לא פחות מיהודים והיו קשורים לתיאטרון גולדפדן היידי ביאשי, אך לא דיברו יידיש בבית. בגיל צעיר מאוד הוא הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרומנית והחל לכתוב מאמרים לעיתונות שמאל. הוא שרת בצבא ככתב צבאי ונכלא לתשעה חודשים בכלא צבאי על הטפה לאנרכיזם. אחרי השחרור היגר עם הוריו לפריז, בה לימים החל ללמוד רפואה. באמצע שנות העשרים שלו חזרו הוריו לרומניה אך הוא נסע לווינה להשלים את לימודי הרפואה. בשנת 1904, שב ליבר לצרפת ונשא את רוזילין פיסקוס (Fiscus). מפריז היגר הזוג לניו יורק[1], בה נולד להם בנם יחידם ארמור,[2] ששמו מורה על גישתם האנרכיסטית של הוריו (ארמור מלשון amour libre, תנועת האהבה החופשית (אנ')).
בניו יורק עסק בן ציון כרופא כללי. באמצע שנות השלושים לחייו השלים ליבר את לימודי הפסיכיאטריה ולימים הפנה את רוב עיסוקו לטיפול נפשי ובהוראה בבתי ספר לרפואה פסיכיאטרית. הוא שימש כמנהל מחלקת בריאות הנפש בבית החולים Polyclinc בניו יורק, והתנגד לפרויד ודגל במה שהוא כינה שיטת הטיפול הרציונלי.
הוא גם כיהן כגזבר הצלב האדום האנרכיסטי (אנ'), ארגון שתמך באסירים פוליטיים באימפריה הרוסית. הוא למד ציור עם רוברט הנרי (אנ'), ונחשב אמן חובבני טוב.
ליבר היה חילוני מוצהר שלחם בכל הדתות ובנציגיהם ובהשפעתם על החברה, בעיקר בנושא ילודה ונישואי בוסר. הוא דיבר רומנית, צרפתית, גרמנית, יידיש ואנגלית.
הגירה לארצות הברית
המעבר מפריז ווינה האירופיות לניו יורק הרעשנית, המלוכלכת והוולגרית, לא היה קל עבורו, אך מיד הוא הפשיל שרווליו ולמד את השפות המקומיות, יידיש ואנגלית, והחל לעבור את המבחנים לקבלת רישיון רפואה. התמחותו הייתה ברפואה מונעת. בתקופה זו הוא שינה את שמו מליברסקו הרומני לליבר היהודי, כי מהגרים רבים התקשו בהגיית שמו ונמנעו מלבוא אליו.[3]
עם קבלת הרישיון פתח ליבר משרד בלואר איסט סייד בו טיפל במהגרים מכל המגזרים חינם אין כסף, והתמקד ברפואה מונעת. הוא האמין שרוב המחלות נובעות מאורח חיים לא בריא ולא נכון, הן פיזית והן מנטלית, והמליץ למטופליו על אוויר צח, פעילות גופנית, אכילה מבוקרת וצמחונית ולהימנע מלחצים נפשיים. בנוסף הוא גם עסק בפעילות ציבורית לטובת מהגרים, בעיקר יהודים ממדינת הולדתו, בשיפור תנאיהם בדיור, שכר והשכלה, וזכה לכינוי The People's Doctor ׁ(רופא העם)[4].
הדרכה רפואית
בשנת 1910 החל ליבר להוציא לאור מגזין רפואי ביידיש בשם "אונזער געזונד" ("הבריאות שלנו") שלאחר מכן שונה שמו ל"דאָס ראַציאָנאַלע לעבן" ("החיים הרציונליים"). המגזין קידם את רעיונותיו וזכה לתפוצה רחבה בארצות הברית ובאירופה. המגזין זכה להמלצת הדירקטוריון החינוכי של מדינת ניו יורק ששיבח אותו על שעוזר להפיץ מידע רפואי עדכני ומדויק. גם משרד הבריאות של מדינת ניו יורק המליץ על המגזין כמקור חשוב ומדויק לרפואה עדכנית.
בספריו הוא גם מתפלמס עם הרפואה המדיצינית דאז ועם התרבות השמרנית-דתית הנפוצה.
ליבר היה מהרופאים היהודים הראשונים בארצות הברית שהתנגדו לברית מילה, וביקרו נוהג זה בחריפות לציבור דוברי היידיש. בשנת 1907 פרסם ליבר מאמר בפרייע ארבעטער שטימע, כתב העת האנרכיסטי הוותיק ביותר ביידיש, בו הוא תוקף בחריפות את החילונים המודרניים המלים את בניהם על אף היותם נעדרים כל אמונה דתית.[5] מאמר זה נדפס שוב ב"אונזער געזונט", 1913. כך הוא גם כותב בספרו "דאס געשלעכטס":
חינוך
בן ציון ליבר היה שותף להקמת בית הספר המודרני הראשון (אנ') ע"ש ובהשראת פרנסיסקו פרר (אנ'), בשנת 1911, ובנו ארמור היה ראשון התלמידים. את בית הספר הקימו קבוצת אנרכיסטים שהמכנה המשותף ביניהם היה האמונה בחינוך חופשי ודמוקרטי.[6] מספר חודשים אחר כך, מסיבה לא ידועה, הוציא ליבר את בנו מבית הספר ולימד אותו יחד עם עוד מספר ילדים בבית.
את משנתו החינוכית שטח ליבר בספרו The Child and the Home: Essays on the Rational Upbringing of Children, בו הוא מקיף את כל הנושאים הקשורים בגידול ילד מלידתו ועד בגרותו. הספר התבסס על ניסיונו האישי של ליבר בחינוך ולימוד הילדים בביתו, והרבה רעיונות בו היו חדשים ונועזים לתקופה בה הוא נכתב.[7] הספר מסביר את עקרונות החינוך הרציונלי: השמת הילד במרכז, לתת לו להרגיש אחראי לעתידו, לאפשר לו חשיבה חופשית ולעודד את סקרנותו הטבעית, וללמד אותו בהתאם לשאלותיו וחקירותיו. וכמובן, גידולו בסביבה בריאה, עם אוויר צח, טיולי טבע, תזונה נכונה, צמחונות והיגיינה מרבית.
ליבר לא ראה עצמו כמורה ומלמד אלא כמנטור ומכוון. הוא נהג לצאת עם התלמידים לשדות, מוזיאונים, גלריות ולתת להם להרחיב את השכלתם לבדם. הוא עורר דיונים על קפיטליזם וסוציאליזם ועודד אימוץ ערכי שוויון וזכויות שוויוניות בין כל בני האדם, עם נטייה לכיון הג'ורג'יזם.
השקפת עולם
ליבר היה בראש ובראשונה אנרכיסט סוציאליסטי ששילב טרוצקיזם וג'ורג'יזם. אולם לא הצטרף באופן פורמלי לשום ארגון שמאלי, בעיקר כדי לשמור על חופש דעה ופעולה. ליבר היה ממקימי קומונת Free Acres בניו ג'רזי שהקים בולטן הול (אנ'), תלמידו של הנרי ג'ורג', בה נהג מס אחיד ותשלום מסוים על שכירת הבתים. ליבר נהג לבלות שם את הקיץ עם בני משפחתו. בשונה מחבריו אמה גולדמן ואלכסנדר ברקמן, שהשתתף עימם בהקמת בית הספר פרר, בהפגנות הכורים בקולורדו ובפעילויות רבות אחרות, שהתנגדו בסופו של דבר לבולשביקים ברוסיה, תמך ליבר בסטלין ובשלטון הקומוניסטי ברומניה, אם כי באופן מסויג, וקומם עליו את האנרכיסטים היהודים בעיקר[8]
הוא נהג להרצות באופן קבוע לארגוני שמאל על בריאות הנפש. לתלמידיו הצעירים חדורי ההתלהבות המהפכנית היה אומר תמיד: אתה רוצים לעשות מהפכה עולמית, קודם תעשו מהפכה בתוככם.
את הצמחונות הוא ראה כחלק מתפיסת עולם כוללת של זכויות ויחס אנושי לזולת.[9]
הצמחונות אינה רק תאורית מזון צרה. זוהי פילוסופיה רחבה כרחבותו של העולם. זה עיקרון שניתן להחיל את כל דרך החיים ולעצב ההתנהלות האישית שלנו ביחסינו עם הזולת, כמו גם את החובות של החברה כלפי היחיד. האדם החושב יחיל את מחשבות האוכל שלו על זכויות חברו ושל ילדיו, ולאלה של עמיתיו ובעלי החיים.
— ?Shall We Eat Flesh
יחסו לציונות היה אוהד בתחילה והצטנן עם השנים בגלל החשש שמדינה יהודית תפגע בתושבים הערבים בארץ ישראל.
מותו
ב-6 ביוני 1958 נסע עם רוזילין רעיתו לביתם במנהטן חזרה מביקור בברוקלין, ולפתע לקה בהתקף לב. הוא הטה את הרכב בזהירות לצד הכביש כדי לא לגרום לתאונה, ומת.
ספריו ומחזותיו
ליבר כתב ופרסם והוציא לאור ספרים רבים באנגלית, יידיש, גרמנית וצרפתית, שלושה מחזות, ומאמרים שהתפרסמו בז׳ורנאלים רפואיים שונים.
ספרים
- די אידישע סאציאליסטען און ארץ ישראל (1918)
- דארפן מיר עסן פלייש: געדאנקען וועגן וועגעטאריזם (1956)
- As a Doctor Sees It (1924)
- The Child and the Home: Essays on the Rational Upbringing of Children (1927)
- The Healers (1928)
- Shall We Eat Flesh? Newest Vegetarian Ideas - Vegetarism [sic] (1934)
- Your Mental Health - Between Mental Health and Mental Disease - for Intelligent Laymen and Physicians (1940)
- Hitler's Mind (1943)
- Population and the War (1944)
- Mental Deficiency and Paranoia: Hitler's Mind and Similar Minds (1945)
- Practical Psychiatry - Between Mental Health and Mental Disease (1947)
- The American Mind: How a Condition of Individual and Social Feeblemindedness Holds Us in a State of Backwardness, with Many Examples from Life in The U.S.A. (1948)
- How intelligent are we? An Essay on the Mental Inferiority of Americans, with a View to Aiding Our Best Minds to Find a Solution to an Alarming Problem Before the Damage Rises to Dangerous Proportions (1948)
- Psychiatry for the Millions (1949)
- A Study of American Mental Shortcomings: Based Mainly on Personal Experiences and Other Facts (1950)
- Bist du Normal? (1951)
- A Doctor's Apprenticeship - Autobiographical Sketches (1956)
- The New Rumania: Communist country revisited after sixty years (1958)
הערות שוליים
- ^ The Statue of Liberty & Ellis Island, libertyellisfoundation.org (ארכיון)
- ^ View Free Records with a Free Account, www.ancestry.com
- ^ B.L, CHANGE OF NAME, N.Y.T 1912
- ^ Bennett Muraskin, The People’s Doctor, Benzion Liber, Jewish-Currents
- ^ ב. ליבר' פרייע ארבעטער שטימע, ה-15 ביוני 1907
- ^ Paul Avrich, Anarchist Voices: An Oral History of Anarchism in America, AK PRESS
- ^ לא מופיע., Books, דצמבר 29, 1922 The Sentinel
- ^ Dear Dr. Nettlau and Comrade: (ארכיון)
- ^ B.Liber, Shall We Eat Flesh?, Rational living, 1934
