בן-ציון בחבוט
 | |
| לידה |
18 ביוני 1897 ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
25 בפברואר 1956 (בגיל 58) בואנוס איירס, ארגנטינה |
| מקום מגורים | ירושלים ויפו בישראל, מנצ'סטר באנגליה ובואנוס איירס בארגנטינה |
| השכלה | פסיכולוגיה וכלכלה מדינית |
| מקצוע | סוחר |
| בת זוג | עליזה דנן |
בן-ציון בחבוט (18 ביוני 1897 – 25 בפברואר 1956) היה סוחר, עורך ספרות, איש ציבור ופעיל ציוני במנצ'סטר שבאנגליה ובבואנוס איירס שבארגנטינה, שם כיהן כסגן הנשיא של לשכת בני ברית.
ביוגרפיה
נולד בירושלים ב-18 ביוני 1897 (י"ח בסיוון ה'תרנ"ז) לרב שבתי בחבוט ולמזל בת עזריה די-בוטון, שנמנה עם מייסדי השכונות עזרת ישראל ואבן ישראל בירושלים. בילדותו למד בבית הספר למל, ובגיל שמונה עבר להתגורר עם הוריו ביפו, ובתקופה זו החל למוד בגימנסיה הרצליה.
בשנת 1915 סיים את לימודיו, ותקופה לא ארוכה לאחר מכן, במלחמת העולם הראשונה, הוגלה לדמשק ומשם לחלב שבסוריה. לקראת סוף המלחמה, התנדב לצבא הבריטי, ושירת בו כסגן קצין בשירות המודיעין, לצד הקצין אלכסנדר אהרנסון.
בסיום המלחמה חזר לארץ ישראל, ובתחילת שנת 1920 נסע ללמוד פסיכולוגיה וכלכלה מדינית באוניברסיטת מנצ'סטר, ובתקופת שהותו שם פעל להפצת השפה העברית, נמנה עם מייסדי הסתדרות הספרדים בעיר, ושימש כיושב ראש "צעירי ציון" וכחבר לשכת בני ברית בעיר.
בשנת 1925 נבחר על ידי העדה הספרדית לשמש כנציגה בקונגרס הציוני, אך לבסוף לא השתתף בו בשל מחלה.
בשנת 1926 עבר להתגורר בארגנטינה, וכמומחה לתעשייה ומסחר בטקסטיל, ייסד בבואנוס איירס עסק למסחר. באותה שנה שהה בארץ ישראל למשך תקופה, ובחודש אוקטובר מסר הרצאה בנושא הפסיכולוגיה של התעשייה בפני אנשי ועד העיר ליהודי ירושלים.
לצד עיסוקו במסחר, החל להשתתף בפעילות ציבורית וציונית בקהילה היהודית, ונמנה עם מייסדי לשכת בני ברית בארגנטינה. בזו האחרונה אף שימש במשך יותר מ-20 שנה כעורך כתב העת הספרותי שלה, והגיע בה לדרגת סגן נשיא. בנוסף שימש כאח בלשכת הבונים החופשיים, כחבר הוועד הפועל של הפדרציה הציונית בארגנטינה, כחבר הוועד של המרכז הציוני ושל לשכת קרן קיימת לישראל וההסתדרות העברית בעיר, וכחבר וועד אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית.
בשנת 1929 נישא לעליזה בת הרב אליהו דנן.
בשנת 1951 ביקר בישראל, במטרה למלא את צוואת אביו, שביקש להעביר את עצמותיו מביירות שבלבנון לקבורה בירושלים, וכדי להשלים הכנות לקראת עלייה ארצה. בסיום ביקורו שב לבואנוס איירס.
לבסוף לא זכה לעלות ארצה, והלך לעולמו בבואנוס איירס ב-25 בפברואר 1956 (י"ג באדר ה'תשט"ז).
בנו, שבתי-מרסל בחבוט שימש כמזכיר הראשי של תנועת החלוץ בארגנטינה.
חיבוריו
בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, פרסם מאמרים בנושא ציונות ויהדות בעיתון דואר היום ובהמשך בעיתונים יהודיים בארגנטינה. כן כתב ספר בספרדית על תולדות מנורת המקדש כסמל של מדינת ישראל.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "בן-ציון בחבוט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2252
