בלה בושאני
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית רופא ריקה. בלה בושאני (במקור בוסקוביץ,[1] (בהונגרית: Bosányi Béla; סקשפהרוואר, 19 בספטמבר 1858[2] – בודפשט, 10 באפריל 1919)[3] היה דוקטור לרפואה, רופא ספא (בלנאולוג), בעל תואר "יועץ מלכותי, חברת מועצה מלכותי" יהודי-הונגרי, כמו כן הוענק לו המסדר הסרבי המלכותי של ה"קדוש" סאווה וכן קיבל את דרגת הקצין של מסדר פרנץ יוזף. הוא סבו של העיתונאית אגנש ניירש (1920–1988).
ביוגרפיה
בלה בוסקוביץ נולד במשפחה יהודית כבנם של ז'יגמונד בושאני (1831–1896) ושל יאנקה אדלר (1837–1906).[4] הוא השלים את לימודיו באוניברסיטה המלכותית של פשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד) ובאוניברסיטת וינה, וקיבל את התואר ברפואה מהאחרונה ב-1883. בסתיו 1885, התיישב במראנו, איטליה.[5] ב-1892 קיבל את תפקיד הרופא הראשי של מרפאת הספא סנט לוקאץ' בבודפשט.[6] בשנת 1894, הקים עיתון דו-שבועון בשם "עיתון במרחצאות" (Fürdői Lapok), שבו היה העורך והמוציא לאור. בספטמבר 1898, יחד עם הוגו פרייס, השתתף בקונגרס הבלנאולוגיה הבינלאומי שנערך בליאז'.[7] בשנה שלאחר מכן הוענק לו תואר חבר מועצה מלכותי ויועץ מלכותי כהוקרה על הישגיו בתחום בריאות הציבור. [8] בין 1903 לבין 1914, הוא היה העורך של מוסף מרחצאות ורפואת מים של כתב העת "העיתון הרפואי של בודפשט" באפריל 1907 הוענק לו המסדר הסרבי המלכותי של ה"קדוש" סאווה. סדר הצטיינות כיתתי, ולאחר מכן ביוני של אותה שנה, כהוקרה על הישגיו ותרומתו בתחום בריאות הציבור וכוח ההגנה, הוא קיבל מהקיסר פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה את צלב הקצין של מסדר פרנץ יוזף .[9] ב-1910 הפך למנהל ולרופא הראשי של מרחצאות שארוש בבודפשט, ולאחר מכן הפך גם למנהל ספא גלרט שהוקם שם. הוא כתב רבות במספר מגזינים הונגריים וזרים. הוא נבחר למאסטר הגדול של לשכת הבונים תא גלילאו. מחשש מפני הדיקטטורה הפרולטרית של הרפובליקה הסובייטית ההונגרית שם קץ לחייו.
משפחתו
אשתו הייתה דיזלה גרינבאום (1866–1919), בתם של וילמוש גרינבאום ושל פאולינה פיין, עמה ערך נישואים אזרחיים ב-9 בפברואר 1897 בבודפשט.[10]
- מרגיט בושאני (1888–1964). בעלה הראשון היה המהנדס אאורל באואר, בן זוגה השני היה ז'יגמונד פילפ (1882–1948).
- בלה אישטוואן בושאני (1890–1913) היה סטודנט לרפואה.
- ג'רג' בושאני (1894–?) מהנדס כימי. אשתו הייתה אולגה מייטינסקי (שטיינשניידר) (1895–1935).
כתביו
- 1889 הטירה החדשה. סקירה הונגרית 1
- גאוט עם התייחסות מיוחדת לטיפול רפואי ואורח חיים. מונוגרפיה. (בודפשט, דפוס זינגר ווולפנר)
- ריפוי תרמלי בחורף ונושא ההתקררות (שבועון רפואי, 1903, גיליון 52)
- 1905 Der Winter- und Sommer-Kurort Sct. - Lukasbad - Heisse und laue Schwefelthermen zum Gebrauche für Aerzte und Kranke. בודפשט.
פרסים והוקרה
- תואר "יועץ מלכותי, חבר מועצה מלכותי"
- חבר המסדר הסרבי המלכותי של ה"קדוש" סאווה
- דרגת הקצין של מסדר פרנץ יוזף
לקריאה נוספת
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
ראו גם
- יאנוש סיקלאי : עובדי תרבות טרנסדנוביים. ההיסטוריה התרבותית של טרנסדנוביה בביוגרפיות. בודפשט, Transdanubia Public Culture Association, 1941.
- יוז'ף פלטינוס : פשעי הבנייה החופשית. מהדורה רביעית. ע"פ, 1939-1938. דפוס Budai-Bernwaliner József .
הערות שוליים
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 46869/1882. Forrás: Névváltoztatási kimutatások 1882. év 1. oldal 58. sor
- ^ "Születési bejegyzése a székesfehérvári izraelita hitközség születési akv. 403/1858. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-01-27.
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 1255/1919. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-01-27.
- ^ "Bosányi Zsigmondné halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 2204/1906. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-01-27.
- ^ "Meran". Orvosi Hetilap. 1885-10-04.
- ^ "Rendelő főorvos". Orvosi Hetilap. 1892-03-20.
- ^ "Balneológiai kongresszus". Magyar Ujság. 1898-09-26. p. 5.
- ^ "Kitüntetett orvos". Pesti Hírlap. 1899-08-04.
- ^ "Kitüntetés". Pesti Hírlap. 1907-06-19. נבדק ב-2022-01-27.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése Grünbaum Gizellával a Budapest II. kerületi polgári házassági akv. 88/1897. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-01-27.
37224994בלה בושאני