בית קאראג'ורג'ביץ'
 | |
| מדינה | סרביה, יוגוסלביה |
|---|---|
| תארים |
נסיך סרביה מלך סרביה מלך יוגוסלביה |
| מייסד | קאראג'ורג'ה |
| השליט האחרון | פטר השני, מלך יוגוסלביה |
| תקופת השושלת | 1805–1945 (כ־140 שנה) |
| אתניות | סרבית |
בית קאראג'ורג'ביץ' (בסרבית: Kућа Карађорђевић, Kuća Karađorđević או Карађорђевићи) היה בית אצולה אשר שלט בסרביה בין השנים 1804–1813, שוב בין השנים 1842–1858 ובין 1903–1918. לאחר מכן שלט הבית בממלכת יוגוסלביה, מהקמתה עד הפיכתה לרפובליקה. ראש הבית הנוכחי הוא אלכסנדר, נסיך הכתר של יוגוסלביה.
היסטוריה
סרביה
ג'ורג'ה פטרוביץ' נולד בסרביה אשר השתייכה אז לאימפריה העות'מאנית, למשפחה דלת אמצעים. הוא שירת תקופה מסוימת בצבא האוסטרי, ולאחר מכן עמד בראש כנופיית היידוקים. בעקבות "טבח הקנזים" בשנת 1804, נבחר פטרוביץ' כמנהיג בידי 300 אצילים סרבים. הוא כונה "קאראג'ורג'ה", דהיינו "ג'ורג'ה השחור" (מטורקית "קארא" = שחור). קאראג'ורג'ה הוביל את המרד הסרבי הראשון, ולאחר שהצליח להגיע למספר ניצחונות מקומיים, הוא הכתיר את עצמו כ"דוכס הגדול של סרביה" (וליקי ווז'וד). שלטונו התקיים עד 21 בספטמבר 1813 עת דיכאו העות'מאנים את המרד וקאראג'ורג'ה נמלט יחד עם מנהיגים מקומיים נוספים.
ב-1815, הוביל מילוש אוברנוביץ' את המרד הסרבי השני נגד העות'מאנים, הקים את בית אוברנוביץ' והוכר על ידי השער הנשגב כנסיך סרביה תחת השלטון העות'מאני. ב-1817 הוא הורה על רציחתו של קאראג'ורג'ה משום שחשש שהלה יסכן את שלטונו. ראשו הערוף של קאראג'ורג'ה נשלח לאיסטנבול ואוברנוביץ' המשיך בשלטונו. עם זאת, העם לא רווה נחת מאוברנוביץ' אשר שלט בצורה אוטוקרטית, וב-1839 הוא נאלץ לוותר על הכתר לטובת בנו מילאן אוברנוביץ'. מילאן היה חולה עוד לפני כן, ונפטר שבועיים לאחר שעלה לשלטון. ייתכן שהוא כלל לא ידע שהוכתר. במקומו עלה לשלטון אחיו, מיכאילו אוברנוביץ'. ב-14 בספטמבר 1842 הודח מיכאילו, והוחלט למנות כנסיך החדש את בנו של קאראג'ורג'ה, אלכסנדר קאראג'ורג'ביץ'. קאראג'ורג'ביץ' שלט עד 1858, עת הודח בידי העות'מאנים בתמיכת מעצמות המערב, בשל סירובו לתמוך בעות'מאנים במהלך מלחמת קרים. מילוש אוברנוביץ' חזר לשלטון, ובהמשך הפכה נסיכות סרביה ל"ממלכת סרביה".
יוגוסלביה
ב-1903 נרצח אלכסנדר הראשון, מלך סרביה לבית אוברנוביץ' בארמונו יחד עם אשתו דראגה מאסין, במהלך הפיכה צבאית. ב-15 ביוני 1903 אישר הפרלמנט הסרבי את חזרתו לשלטון של בית קאראג'ורג'ביץ'. כמלך החדש נבחר נכדו של קאראג'ורג'ה, פטר, אשר הוכתר כ"פטר הראשון, מלך סרביה". ב-1918, בעקבות מלחמת העולם הראשונה, אוחדה סרביה עם מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים ליצירת מדינה חדשה "ממלכת יוגוסלביה". פטר הוכתר כמלך יוגוסלביה. ב-1921 נפטר פטר, ובנו אלכסנדר קאראג'ורג'ביץ' עלה לשלטון. אלכסנדר נרצח בידי מתנקש בולגרי ב-1934, ומאחר שבמועד ההתנקשות היה בנו ויורשו פטר קאראג'ורג'ביץ' בן 11 שנים בלבד, מונה פאבלה קאראג'ורג'ביץ' בן דודו של אלכסנדר לעוצר המלוכה.
ב-1941, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, צירף פאבלה את ארצו למדינות הציר. בעקבות כך, פרצה הפיכה, ופטר השני הצעיר הוכתר כמלך. פאבלה ומשפחתו הוגלו לקניה והושמו במעצר בית עד תום המלחמה. בראשית אפריל פלשו גרמניה הנאצית, איטליה הפשיסטית וממלכת הונגריה ליוגוסלביה והכניעו אותה תוך ימים אחדים. פטר יצא לגלות, ומבחינת בעלות הברית המשיך לעמוד בראשות יוגוסלביה ממקום גלותו. הוא מינה ממשלה גולה, שתמכה בצ'טניקים. עם זאת, עם התגברות ההצלחות של צבא השחרור העממי של יוגוסלביה בראשות יוסיפ ברוז טיטו, וירידת קרנם של הצ'טניקים שנחשדו בשיתוף פעולה עם הנאצים, הגבירו בעלות הברית את שיתוף הפעולה שלהם עם טיטו. בהמשך הצליח פטר להגיע להסכם עם טיטו, אשר בינואר 1945 הסכים לקיים משאל עם על החזרת המלוכה. עם זאת, באפריל מונה טיטו לראש ממשלה, ובאוגוסט הודיע על ביטול משאל העם המתוכנן, ועל הפיכתה של יוגוסלביה לרפובליקה. הוא הודיע שהמלך פטר בגד בארצו ולפיכך נאסר עליו לשוב ליוגוסלביה.
כיום
ב-1970 נפטר פטר השני בארצות הברית, ובהמשך הועברו עצמותיו לסרביה. מאז מותו, עומד בראש בית קאראג'ורג'ביץ' ובראש התנועות המלוכניות בסרביה, בנו, אלכסנדר, נסיך הכתר של יוגוסלביה. ב-1991, שב אלכסנדר ליוגוסלביה ונמנה עם מתנגדיו הבולטים של סלובודן מילושביץ'. בהמשך זכה לאזרחות סרבית ומ-2001 הוא מתגורר בבלגרד. אלכסנדר לא ויתר על תואר נסיך הכתר וגם לאחר פירוק יוגוסלביה, טוען למעמד דומה בסרביה מתוקף היותו נינו של פטר הראשון, מלך סרביה. ביולי 1972 נישא למריה דה גלוריה מספרד ולזוג נולדו שלושה ילדים פטר (1980), והתאומים פיליפ ואלכסנדר (1982). ב-1985 התגרשו בני הזוג והוא נישא בשנית לקתרין באטיס.
קישורים חיצוניים
26957748בית קאראג'ורג'ביץ'