בית השלום (אמאוס)
.jpg)
.jpg)
בית השלום באמאוס הוא מבנה לבן הנישא מעל עתיקות אמאוס ניקופוליס. הבניין המשמש כמנזר, נראה לנוסעים בכביש 1 בצידו המזרחי של עמק איילון.
היסטוריה
ערך מורחב – אמאוס ניקופוליס
אמאוס הוא אתר חשוב לקתולים, היות שלפי כתבי הנצרות שם פגש אותו האיש שניים מתלמידיו. בתקופה הביזנטית הפכה אמאוס ניקופוליס לעיר חשובה, וישב בה בישוף. במאות ה-5 וה-6 נבנו במקום שתי כנסיות. האתר נהרס בתקופה הערבית ושוקם על ידי הצלבנים, אך ננטש ונהרס לאחר עזיבתם. בעקבות חזון שהתגלה בשנת 1878 בפנינזירה כרמליתית מבית לחם, שוב זוהתה אמאוס עם ניקופוליס. הנזירות הכרמליתיות קנו את השטח מהכפר הערבי עמואס בשנת 1879, אם כי לפי מקור אחר השטח נקנה כבר ב-1875[1]. החפירות באתר החלו בסוף המאה ה-19, ולאחר מכן בין השנים 1924-1930 על ידי בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה, ושוב בשנות ה-70 ומאז שנות ה-90 של המאה ה-20.
המבנה והקהילה
בית השלום נבנה בשנים 1931-1932 על ידי נזירים ממסדר 'הלב הקדוש של אבות בית-ארם'. בשנות מלחמת העולם השנייה החזיקו שלטונות המנדט הבריטי אזרחים גרמנים במבנה[2]. בין השנים 1948–1967 גרו בבנין משקיפי או"ם שפיקחו על שביתת הנשק באזור המפורז של עמק איילון, והבית נודע בשם "בית האו"ם". בית השלום הושכר בשנת 1980 למרכז הצרפתי הלאומי למחקר מדעי (Centre National de la Recherche Scientifique, ראשי תיבות CNRS), וב-1993 שכרה אותו קהילת בני האושר, שנוסדה בצרפת ב-1973, ואשר לה נוכחות בישראל מאז 1975. בני ובנות הקהילה, רובם צעירים יחסית למקובל במנזרים, מתחזקים את האתר הארכאולוגי והמקום פתוח לביקורי קהל.
אחד מחדרי בית השלום הוסב לכנסייה. במבנה פועל מוזיאון קטן, ובו מוצגים, בין היתר, שרידי פסיפס שהתגלה בקפלה שמדרום לבזיליקה הביזנטית באמאוס ניקופוליס.
לקריאה נוספת
- דובי זכאי, נגיעת מקום, הוצאת מעריב, 2009.
- נירית שלו-כליפא, אל גן נעול, ביקורים במנזרי הארץ, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2005, עמ' 132
קישורים חיצוניים
דוד רפ, ב"קבלת שבת" הם קוראים מהסידור, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2005
הערות שוליים
33359672בית השלום (אמאוס)