התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות (ירושלים)

התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות

מבנה בית הספר
בית ספר תיכון פנימייתי
תקופת הפעילות	1990–הווה (כ־34 שנים)
מייסדים	בוב אשר ורפי עמרם
התמחות	תלמידים מצטיינים במדעים, באמנות, במוזיקה ובמדעי הרוח
מיקום
מיקום	קריית היובל בירושלים

בית הספר התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות (באנגלית: Israel Arts and Science Academy או IASA, נהגה יא-סא. בערבית: المدرسة الثانوية للعلوم والفنون) הוא בית ספר תיכון פנימייתי, המיועד לתלמידים מצטיינים במדעים, באמנות, במוזיקה ובמדעי הרוח, השוכן בשכונת קריית היובל בירושלים.

היסטוריה

בית הספר נוסד ב-1990 על ידי בוב אשר ועל ידי רפי עמרם, מנהלו הראשון של בית הספר ומייסדו של המרכז הישראלי למצוינות בחינוך השוכן באותו מבנה. מטרת מקימיו הייתה לתת מענה לתלמידים מוכשרים ובעלי מוטיבציה שלא מצאו מענה בבתי הספר המקומיים, ומעוניינים להרחיב את ידיעותיהם ואת השכלתם. בשנתו הראשונה של בית הספר החלו את לימודיהם בו שני מחזורים במקביל: הראשון החל את לימודיו בכיתה י', והשני החל בכיתה י"א. החל משנתו השנייה של בית הספר ועד היום רק תלמידי כיתות י' יכולים להתחיל את לימודיהם בבית הספר.

בשנת 2009 דווח כי בית הספר נקלע לקשיים עקב התמוטטותה של קרן צ'ייס שתמכה בבית הספר, בעקבות הונאת הענק של ברני מיידוף. באותה השנה, הוכר בית הספר על ידי משרד החינוך כזוכה במקום הראשון באחוזי הצטיינות בבחינות הבגרות.

רוב תלמידי בית הספר מתגוררים במסגרת הפנימייה של בית הספר, דרישה אשר עד לשנת הלימודים תשע"ב הייתה תנאי סף לקבלה לבית הספר. החל מאותה שנה החל התיכון לקלוט לשורותיו גם תלמידים אשר מתגוררים מחוץ לפנימייה, בעיקר ירושלמים. החלטה זו של בית הספר ספגה ביקורות רבות, לרבות של בוגרי בית הספר, שכן לטענתם הפנימייה מהווה חלק ניכר מתהליך החינוך של התלמידים המצטיינים.

מסלולי לימוד ופעילות

מבנה הפנימייה

תהליך הקבלה מתחיל אצל כל התלמידים בכיתה ט'. התהליך כולל מבחני מיון פסיכוטכניים, ראיון אישי וסדנה בת 3 ימים שבה התלמידים גרים ולומדים בתנאי בית הספר. בכל שנה מתקבלים כ-100 תלמידים לבית הספר מבין מאות מועמדים התחלתיים, ובפועל מתחילים את הלימודים כ-90 תלמידים. הלימוד בבית הספר הוא במסלול של שלוש שנים באחת מארבע מגמות ההצטיינות אותה המועמד בוחר לפני תהליך הקבלה לבית הספר. ניתן לנסות להתקבל לשתי מגמות הצטיינות אך בסוף תהליך הקבלה נדרש המועמד לבחור באחת מהן.

אי לכך שהתלמידים יכולים להתקבל לבית הספר רק בכיתה י׳, ישנם תלמידים אשר חוזרים על כיתה י' בבית הספר בנוסף לשנה שלמדו בבית הספר הקודם.

בית הספר שם דגש על התנסות במחקר, על סקרנות ופתיחות ועל לימוד אישי. בנוסף ללימודי העשרה ברמה גבוהה, מחויבים כל התלמידים בבגרות בהיקף של 5 יחידות לימוד במקצוע האנגלית.

ההוראה בבית הספר מתאפיינת בכיתות קטנות, הנחיה אישית, שעות הוראה רבות וצוות הוראה ברמה גבוהה - רבים מהמורים הם מרצים באוניברסיטאות. שעות הלימוד פרוסות על כל היום ובכך מתאפשרת הרחבה והעמקה במקצועות שבתי ספר אחרים לא לומדים.

מגמות

מגמות ההצטיינות של בית הספר הן:

• מגמת המדעים - התמקדות והעמקה במדע ניסויי (כימיה, פיזיקה או ביולוגיה), לצד לימודי מדעי המחשב ברמה גבוהה. כמו כן, רשאים התלמידים ללמוד לימודי מדע נוסף למדע המורחב (נקרא גם מדע ראשי). שיטת ההוראה מבוססת על ניסוי וחקירה עצמאיים, ועל הרחבה לתחומי הפילוסופיה, ההיסטוריה והאתיקה של המדע, לצד ביסוס מיומנויות מחקר, כתיבה וקריאה מדעיים. תלמידי פיזיקה וביולוגיה עורכים בכיתה י"ב פרויקט מעמיק, ותלמידי כימיה עורכים אותו בכיתה י"א. תלמידים הבוחרים להעמיק במדעי המחשב מכינים פרויקט תכנות נרחב. ישנה בבית הספר כיתת מתמטיקה מואצת, בה התלמידים לומדים חומר של תואר ראשון לצד לימודי הליבה, וניגשים לבגרות בכיתה י"א.
• מגמת המוזיקה היא מגמה למוזיקה קלאסית. המגמה מיועדת למבצעים וליוצרים מוזיקליים בעלי מוטיבציה גבוהה להעמקה לימודית בתחום. תוכנית הלימודים עשירה במיוחד ונבנתה על ידי מורי המגמה, מוזיקאים פעילים – מלחינים ונגנים מהשורה הראשונה בעולם המוזיקה הקלאסית בישראל. התוכנית עוסקת בארבעה תחומי לימוד עיקריים: תחום הקניית הידע - תולדות המוזיקה וספרותה מימי הביניים ועד המאה ה-21, תחום רכישת המיומנויות התאורטיות - פיתוח שמיעה, הרמוניה וניתוח, תחום היצירה – קומפוזיציה ותזמור ותחום מיומנויות הביצוע. כל אלה רתומים יחדיו למטרה אחת – לאפשר לכל תלמיד לממש את כישרונו המיוחד במהלך שנות לימודיו בבית הספר ולהעמיד אותו בעמדת זינוק טובה לקראת עתיד מקצועי במוזיקה אם יבחר בו.

המגמה פועלת בשיתוף עם מגמת המוזיקה של התיכון לאמנויות "אדלברט שטיפטר" מלינץ, אוסטריה עילית. מדי שנה ישנו מפגש באחד מבתי הספר הכולל ביצוע של יצירות שהולחנו ותזומרו על ידי תלמידי המגמות.

בין המורים שלימדו או מלמדים בבית הספר: אנדרה היידו, בת-שבע רובינשטיין, מיכאל וולפה, דן יוהס, ישראל שרון, יונתן קרן ואריאל הלוי.

• מגמת האמנות מבוססת על תוכנית לימודים שהוכנה בהתייעצות עם צוות מרצים מהאקדמיה לאמנות ולעיצוב "בצלאל". הלימודים המעשיים במגמה כוללים לימוד רישום, פיסול, אמנות בין תחומית, ציור, צילום ושימושי מחשב. הלימודים העיוניים כוללים קורסים באמנות עתיקה, ימי הביניים, רנסאנס, אמנות מודרנית והתפתחויות עכשוויות. סדנת האמנות וציודה מאפשרים לתלמידים לעסוק במגוון של טכניקות ושל מדיה, במסגרת השיעורים ובאופן עצמאי. רוב תלמידי מגמת האומנות כותבים עבודת גמר בהיקף של 5 יח"ל בנושא לבחירתם בתחום האומנות. העבודה מונחת על ידי איש אקדמיה או על ידי מורה מסגל בית הספר.
• מגמת מדעי הרוח נפתחה בשנת הלימודים תשס"ח (2007–2008). מגמה זו נפתחה באופן מצומצם וניסויי כבר בשנת הלימודים תשס"ז (2006 - 2007). תלמידי המגמה לומדים בסגנון תוכנית "Great books", תוך מתן דגש על קריאת מקורות ראשוניים ודיון בקבוצות, כמו גם על פיתוח מיומנויות פרשנות וכתיבה. במסגרת התוכנית הייחודית של המגמה, שהיקפה 5 יחידות לימוד, משתתפים התלמידים בקורסים הסדורים לפי היגיון היסטורי-כרונולוגי: יון ורומא, עלייתן של שלוש הדתות המונותאיסטיות בעת העתיקה המאוחרת, ימי הביניים וכן הלאה, כאשר לכל קורס דגש דיסיפלינארי אחר ומרצה שונה. במסגרת הקורסים מגישים התלמידים תרגילי כתיבה בהיקפים משתנים. מלבד הלימוד בתוכנית הייחודית, מחויבים תלמידי המגמה גם בדרישות הבאות:

1. למידת שפה זרה שנייה (בנוסף לאנגלית) - השפות המוצעות לתלמידים כיום הן ערבית בהיקף 5 יחידות לימוד או לטינית, אולם תלמידים בעלי ידע מוקדם בשפות אחרות יכולים לבחור בהן.
2. הרחבה ל-5 יחידות לימוד במקצוע הומאני אחד לפחות - האפשרויות המוצעות לתלמידים הן: היסטוריה, ספרות, מחשבת ישראל ופילוסופיה. כמו כן, תלמיד המעוניין להרחיב מקצוע ריאלי מוזמן לעשות זאת במסגרת לימודי "מדע שני" של מגמת המדעים.
3. כתיבת עבודת גמר - רובם המוחלט של תלמידי המגמה כותב עבודת גמר בהיקף 5 יחידות לימוד באחד מתחומי הדעת של מדעי הרוח. כל תלמיד עובד בהנחיית איש אקדמיה או מורה מסגל בית הספר. העבודות הנכתבות על ידי תלמידי המגמה עומדות בסטנדרטים אקדמיים נוקשים ורבים מהתלמידים משתתפים בתחרויות לעבודות גמר מצטיינות, הן מטעם משרד החינוך והן מטעם מכוני מחקר כגון מרכז שזר, ואף זוכים בהן.

תלמידי מגמת מדעי הרוח יוצאים לסיורים לעיתים קרובות, בעיקר למקומות הרלוונטיים ללימודי התוכנית הייחודית, כגון מדבר יהודה, העיר העתיקה בירושלים, נמל קיסריה ועוד. החל משנת הלימודים ה'תשע"ג נערך על ידי תלמידי ומורי המגמה "מועדון קריאה". החברים בו קוראים יצירה ספרותית עליה ממליץ אחד החברים ומקדישים לה מפגש בהנחייתו. במהלך המפגש דנים ביצירה, מנתחים אותה ומחליפים עליה רשמים.

שבוע הפרויקטים

בשבוע הפרויקטים מושבתים כל הלימודים הפורמליים, והתלמידים עובדים על פרויקטים אישיים משלהם. הימים הראשונים של שבוע הפרויקטים מוקדשים לפעילויות של מגמה, בהם התלמידים יוצאים לטיולים ועוברים סדנאות שונות במסגרת המגמה שלהם. נוסף על כך, בשנת הלימודים תשע"ד (2014) נוסף לשבוע פרויקטים יום בין-תחומי בו מורים מסגל בית הספר מעבירים הרצאות וסדנאות בנושא שנבחר על ידי הנהלת בית הספר.

תלמידי שכבת י' חופשיים לבחור את הפרויקטים שלהם בכל הנושאים, החל במדעי הטבע וכלה במדעי הרוח; תלמידי שכבת י"א הכותבים עבודת גמר מקדמים לרוב את עבודתם; תלמידי שכבת י"א וי"ב עוסקים בפרויקטים השנתיים שלהם, במקצועות המגמה. בימים האחרונים מוצגים התוצרים שהשיגו התלמידים במהלך השבוע.

פעילות פנימייתית

פעם בשבוע, במסגרת הפנימייה, עוברים התלמידים פעילות חברתית במסגרת הכיתה בהדרכת המדריך/ה האישי/ת שלה. במהלך השנה התלמידים עוברים מערכים חינוכיים שונים המועברים בשיתוף פעולה בין חברי צוות הכיתה - המדריך/ה והמחנך/ת.

במסגרת הפנימייה פועלות מספר ועדות האחראיות על פעילויות שונות. הוועדות מאורגנות ומופעלות על ידי תלמידי כל השכבות, ובראש כל ועדה ישנם שני תלמידי שכבת י"ב. כל ועדה מלווה על ידי מדריך פנימייה. הוועדות עוסקות בתחומים שונים כגון: טיולים, סרטים, מזון, ספרייה, תרבות, ספורט, דתות, איכות הסביבה ואיכות הפנים בפנימייה. בנוסף, קיימת ועדה המוציאה לאור עיתון בית ספרי מדי שבועיים. קיים גם צוות תלמידים האחראי על מערכת ההגברה בבית הספר. התלמידים נשארים בשבת בפנימיה פעם בשבועיים, ובשבתות אלה הוועדות פעילות במיוחד.

בבית הספר פועלת מועצת תלמידים בה ישנם שלושה נציגים מכל שכבה. לכל נציג תפקיד שונה בבית הספר, למשל קשר עם מנהל הפנימייה או קשר עם מנהל בית הספר.

הפנימייה מפעילה חוגים שונים שנסגרים ונפתחים מדי שנה לפי ביקוש. כמו כן, כל כיתה מעלה פעם בשנה "ערב כיתה". ערב זה הוא ערב שתכננה הכיתה ומועבר לכל קהילת בית הספר. בערבים אלו כיתות רבות בוחרות להעלות הצגה מקורית שנכתבה על ידי תלמידי הכיתה או עיבוד למחזה קיים.

חינוך חברתי

התלמידים פועלים על בסיס שבועי במסגרות שונות כדי לעזור לכלל. התלמידים פעילים במשך שלוש שנות הלימודים שלהם, לפי חוק החינוך החדש. הפעילות הקהילתית היא פעילות חובה על פי עקרונות בית הספר. בין המסגרות בהן ניתנת לתלמידים האפשרות לבחור נמנות מסגרות של עזרה לתלמידים מתקשים מהשכונה בה שוכן בית הספר, הדרכה בתנועת נוער, השכלת קשישים, חניכת ילדים בעלי מוגבלויות ועוד.

תלמידי שכבת י"ב מרכזים את כל הפעילויות הקהילתיות המתקיימות בבית הספר ונמצאים בקשר רציף עם רכז הפעילות הקהילתית בבית הספר, עובד סוציאלי במקצועו.

לאחר תום הלימודים, מתנדבים רבים מבוגרי בית הספר לשנת שירות.

ביקורת

חתן פרס ישראל לחינוך, פרופ' חיים אדלר, מתח ביקורת על הישגי בית הספר ומוסדות דומים לו ואמר: "אלו מוסדות פרטיים על חשבון המדינה, שבונה את הבניינים ומשתתפת במימון שכר המורה". ביקורת גם נמתחה על קיומם של מבחני קבלה בתשלום אליהם ניתן לרכוש ערכות הכנה, ועל ההומוגניות התרבותית של התלמידים וסגל ההוראה.

בוגרים ידועים

• ספרות: סייד קשוע; גל אורן (מבקר ספרות)
• מוזיקה: סלים עבוד-אשקר (פסנתרן), ליאור קרצר (פסנתרן), אביה קופלמן (מלחינה, מלחינת הבית של התזמורת הסמפונית ירושלים וזוכת פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים), יעל רוזנבלום (בונת כינורות), קרין בן-יוסף (מנצחת), אסנת נצר (מלחינה ומרצה באוניברסיטת הרווארד), זוהר שרון (מלחין, זוכה פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים ומייסד תזמורת המהפכה), נורי יעקבי (מלחין ומרצה באוניברסיטת בר-אילן), מתי קובלר (מלחין), צח דרורי (מלחין), רות דולורס וייס (זמרת-יוצרת), אריאל הלוי (פסנתרן)
• היסטוריה: יאיר מינצקר (אוניברסיטת פרינסטון), אריה דובנוב (אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון), אודי גרינברג (דרטמות' קולג')
• ביולוגיה: עופר יזהר (מכון ויצמן), אלון קליין (אוניברסיטת הרווארד)
• רפואה: יובל טבח (האוניברסיטה העברית)
• כלכלה: עומר עידן (אוניברסיטת מנצ'סטר)
• סטטיסטיקה: יאן דולינסקי (האוניברסיטה העברית)
• הייטק: ערן שיר (מייסד חברת Dapper)
• עיתונאות: עידו בנבג'י (גלי צה"ל)

ראו גם

• המרכז הישראלי למצוינות בחינוך
• מצוינות 2000

קישורים חיצוניים

• סיקור בית הספר, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
• כתבה על בית הספר, באתר "הידען" (מאת רפי רוזנס)
• רותם שטרקמן, ליאור דטל, "בית הספר הטוב בארץ" - והמקום שבו לא תמצאו ילדים "שמתחרפנים משיעמום", באתר TheMarker‏, 26 בפברואר 2016

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24982011התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות (ירושלים)