בית הכנסת הגדול של חסידי תולדות אהרן
| ערך ללא מקורות | |
בית הכנסת הגדול של חסידי תולדות אהרן הוא שמו הרשמי של בניין בית המדרש ובית הכנסת המרכזי של חסידות תולדות אהרן במאה שערים, ירושלים.
 | |
| חזית בית הכנסת ברחוב מאה שערים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שימוש | תורה, תפילה וחסידות |
| כתובת | מאה שערים 89 - שבטי ישראל 52, ירושלים |
| מדינה | ישראל |
| נוסח תפילה | ספרד |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 2004–2010 (כ־6 שנים) |
| אדריכל | אהרן אסטרייכר |
| https://www.govmap.gov.il/?c=221398.3,632473.55&z=10 | |
בניית בית המדרש ופעילותו
בית הכנסת נבנה על ידי האדמו"ר הקודם רבי אברהם יצחק בשנת תשכ"ג, באופן שכותל המזרח עומד בדיוק מול מקום המקדש, וארון הקודש נבנה כולו בידי החסידים בלבד, בשנת תשכ"ז לאחר מלחמת ששת הימים החליטו בעיריית ירושלים להעניק את המבנה ממול לבית הכנסת ששימש את משרד החינוך לבעליו הפטריארכיה הרומנית שהקימו שם כנסיה, לאחר מאבק בין מתפללי בית הכנסת לבין העירייה הושגה פשרה שהעירייה תבנה קיר בין בית הכנסת לבין הכנסיה[1].
לאחר שהמקום היה צר מהכיל את כל הקהל שהכפיל ושילש את עצמו נבנה בנין חדש ליד בנין בית המדרש הישן והם חוברו יחד להיכל אחד, מעמד הנחת אבן הפינה לבנין החדש נערכה בכ"ד בתשרי תשס"ב, בניית המבנה ארכה כשמונה שנים וחנוכת הבית נערכה בערב ראש השנה ה'תש"ע.
המבנה תוכנן על ידי האדריכל אהרן אסטרייכר, חסיד בעלז. ביציקת הבטון ובשילוב האבנים מבית המדרש הישן השתתף האדמו"ר הרב דוד קאהן.
בית המדרש הגדול שבקומות העליונות משמש לתפילה בשבתות ובחגים. בשאר ימות השבוע מתקיימות התפילות בחמשה בתי כנסיות בקומות התחתונות של המבנה. בנוסף ישנם במבנה היכל התורה גדולה, מקוה טהרה גדול, והישיבה קטנה, ובו נמצאים גם משרדי החסידות וחדר האדמו"ר, ומאפיית מצות, בבנין הישן נמצא התלמוד תורה.
בבית המדרש לומדים ומתפללים אף מי שאינם חסידי תולדות אהרן, ובהם חרדים ליטאים. תקנות המקום קובעות כי אין ללמוד בו ללא מלבוש עליון.
שלב ב'
בקיץ ה'תשפ"ד יצאה הנהלת החסידות בקמפיין התרמה לקראת הרחבת ושיפוץ בית הכנסת לאור הצפיפות שהלכה והחמירה. תוכנית השיפוץ היא הריסת הבנין הישן ולבנות במקומו מבנה חדש אשר יתאחד עם החלק החדש. צפי משך הבניה משוער לשלוש שנים[2].
היכל הבית מדרש
היכל עזרת הגברים מונה כ-1500 מקומות ישיבה. ההיכל מתייחד בכך שיש בו שני ארונות קודש וזאת מכיון שלאחר הגדלתו פסקו הבד"ץ שאסור להוריד את ארון הקודש הישן כדי לא למעט בקדשתו הוסיפו לו ארון קודש זמני אחר באמצע ההיכל.
גלריה
-
בית הכנסת טרם השיפוצים -
פנים בית הכנסת טרם השיפוצים
