בית הכנסת קהל ישן בבלגרד
 | |
| בית הכנסת הספרדי קהל ישן כפי שצולם בתקופת בין המלחמות | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| כתובת | מתחם בין הרחובות Viskog Stevana ו-Jevrejska (רחוב היהודים), בשכונת דורצ'ול התחתית "Jalija" |
| מיקום | בלגרד |
| מדינה |
 ממלכת סרביה ממלכת יוגוסלביה |
| נוסח תפילה | נוסח הספרדים |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1690 |
| תאריך פירוק | 1952 |
| מידות | |
| שטח | 288 מ"ר (36X8) |
| קומות | 1 |
| מידע טכני | |
| קיבולת | 200 |
| קואורדינטות | 44°49′34″N 20°27′26″E / 44.82611°N 20.45722°E |
בית הכנסת קהל ישן (בסרבית בכתב לטיני: Stara Sinagoga וכן Il Kal Vježu, בלאדינו: Il Kal Viejo) היה בית הכנסת הספרדי המרכזי של יהודי בלגרד ופעל מ-1690 ועד הפלישה ליוגוסלביה במלחמת העולם השנייה. ב-1908 נחנך בית הכנסת בית ישראל אשר החליף את "קהל ישן" כבית הכנסת המרכזי.
היסטוריה
ב-1688 במהלך מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699) נכבשה בלגרד על ידי צבא ממלכת הבסבורג. יהודי העיר גורשו ובית הכנסת המרכזי נבזז והועלה באש. ב-1690 עלה בידי הצבא העות'מאני לכבוש מחדש את העיר. מקצת מיהודים שגורשו שבו לשכונה היהודית דורצ'ול והקימו מבנה בית כנסת מרכזי חדש אשר לימים נקרא "קהל ישן". ב-1717, במהלך המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1716–1718) נפגע שוב מבנה בית הכנסת ושוקם, וכך גם ב-1739 במהלך המלחמה האוסטרית-עות'מאנית. בשנים: 1752, 1790, 1795 ניזוק בית הכנסת קשות מדליקות שפרצו בו. המבנה שוקם וחזר לפעילות בזכות תרומות שהעבירו יהודי מנטובה.[1]
עם עלייתו לשלטון של מילוש אוברנוביץ' בנסיכות סרביה חלה הטבה משמעותית ביחס השלטונות ליהודי בלגרד. הנסיך ביקר בבית הכנסת והעביר תקציבים לשיקומו ולרכישה וכתיבת ספרי תורה חדשים. בספטמבר 1819 נחנך מחדש בית הכנסת המשוקם בטקס חגיגי בהשתתפות הנסיך אוברנוביץ'. הבניין היה חד קומתי ובנוי בצורת מלבן. ארון הקודש פנה לכיוון מזרח. בכל אחד מצידי המבנה היו 9 חלונות. לעזרת הנשים הוביל גרם מדרגות שמוקם בסמוך לכניסה לאולם התפילה. ב-1820 נערך בבית העלמין היהודי בבלגרד טקס גניזה לספרי התורה ותשמישי הקדושה שנפגעו במלחמות השונות.[2]
ב-1862 הפגיזו העות'מאנים את בלגרד מעמדותיהם במצודת בלגרד ובית הכנסת נפגע שוב. ב-1864 ערכה הקהילה מגבית לצורך שיקום המבנה וכן מכרה "מקומות מסומנים" לצמיתות ל-60 מעשירי הקהילה לצורך כך. ב-1888, לאחר שהוענקה ליהודי בלגרד הזכות להתיישב בכל חלקי העיר, עזבו רבים מאמידי הקהילה את השכונה התחתית של דורצ'ול, יָאלִייָה (בסרבית: Jalija) ועברו להתגורר בשכונה העילית זֶרֶק (בסרבית: Zerek) וכן באזורים שמחוץ לדורצ'ול. מספר המתפללים הלך והתמעט. ב-1908 נחנך בשכונה העילית בית הכנסת בית ישראל שהיה למרכזי עבור הקהילה הספרדית בבלגרד. במהלך מלחמת העולם השנייה נותר מבנה בית הכנסת "קהל ישן" על תילו. לאחר כינון הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה יושמה תוכנית בניין עיר חדשה בבלגרד ובמהלכה ב-1952 נהרס מבנה בית הכנסת והוקמה שכונת מגורים, וזאת על אף פניות רבות מראשי יהדות יוגוסלביה ותושבים מקומיים לשקם ולשמר את הבניין לזכר תושבי השכונה היהודית שנרצחו בשואה.[1]
ב-2018 נערכו באזור בו שכן בית הכנסת חפירות ארכאולוגיות במימון הקהילה היהודית בבלגרד, נתגלו ונוקו שרידו.[3]
קישורים חיצוניים
- פנים בית הכנסת, באתר המרכז לאמנות יהודית
- Hidden Belgrade (23): Jalija, Belgrade’s lost Jewish neighbourhood, באתר thenutshelltimes.com (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 הקהילה היהודית בבלגרד, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמודים 62-60.
- ^ אמנות יהודית, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, עמוד 325.
- ^ בחפירות ארכאולוגיות בעיר העתיקה נתגלו שרידי בית כנסת מהמאה ה-16, באתר starogradski.com (בסרבית).
