בית הכנסת מקווה ישראל
 |
בית הכנסת מקווה ישראל בסוואנה, ג'ורג'יה הוא אחד מבתי הכנסת העתיקים בארצות הברית. הוא הוקם ב-1735 בעיקר בידי מהגרים מיהדות ספרד שהגיעו למושבה החדשה מספרד ופורטוגל דרך לונדון ב-1733. בניין בית הכנסת הנוכחי, שנמצא ברובע ההיסטורי בסוואנה, נחנך ב-1878. הוא משמש דוגמה נדירה לבית כנסת שנבנה בסגנון גותי.
היסטוריה
הקמת בית הכנסת
בית הכנסת מקווה ישראל בסוואנה, ג'ורג'יה הוא אחד מבתי הכנסת העתיקים בארצות הברית. הוא הוקם ב-1735 בשם "קהל קדוש מקווה ישראל" בידי 42 יהודים שהפליגו מלונדון על אונייה בשם "ויליאם אנד שרה" והגיעו לסוואנה ב-11 ביולי 1733, חודשים ספורים לאחר שג'יימס אוגלת'ורפ (אנ') ייסד את המושבה. בניין שכור שימש אותם כבית כנסת. כולם מלבד שמונה מהקבוצה היו ספרדים ופורטוגלים במוצאם, שברחו לאנגליה עשור לפני כן כדי להימלט מהאינקוויזיציה הספרדית. בלונדון רבים מהם השתייכו לבית הכנסת בוויס-מרקס. חברים אמידים בקהילה היהודית בלונדון, שמנתה אז כ-6000 אנשים, סיפקו סיוע כספי לקבוצה הראשונה וגם לאונייה נוספת, שהביאה מתיישבים יהודים נוספים לסוואנה. מייסדי הקהילה הביאו איתם ספר תורה, שעדיין משמש את בית הכנסת באירועים מיוחדים.[1]
ב-5 ביולי 1742, בזמן מלחמת אוזנו של ג'נקינס בין ספרד לבין ממלכת בריטניה הגדולה, הגיעו כוחות ספרדיים לאי סנט סיימונס כחלק מפלישתם לג'ורג'יה. רוב היהודים הספרדים עזבו את סוואנה מחשש שאם יתפסו, ישפטו ככופרים ויועלו על המוקד. משפחות מיניס ושפטל האשכנזיות היו היחידות שנשארו.[1]
עד 1774 שבו לסוואנה מספיק יהודים כדי להצדיק את פתיחת בית הכנסת מחדש בצורה רשמית.[1]
בזמן מלחמת העצמאות של ארצות הברית, שנערכה בין השנים 1755–1783, לא נערכו בסוואנה תפילות רשמיות או טקסים דתיים.[1][2] ב-7 ביולי 1786 "ק''ק מקווה ישראל" הוכרה באופן רשמי. הקהילה מנתה כ-70 מתפללים. מושל מדינה ג'ורג'יה אדוארד טלפייר אישר אמנה "לפרנסי מקווה ישראל ואדוניו" ב-20 בנובמבר 1790, תחתיה בית הכנסת פועל גם היום.[1]
בית הכנסת היה הקהילה היהודית הראשונה שקיבלה מכתב מנשיא ארצות הברית. בתגובה למכתב ששלח לוי שפטל, נשיא הקהילה, שבו ברך את ג'ורג' וושינגטון על היבחרו לנשיא הראשון, ענה וושינגטון "לקהילה העברית בעיר סוואנה, ג'ורג'יה":
"... מי ייתן ואותה ישות א-לוהית מופלאה, שמקדמת דנא גאלה את העבריים ממדכאיהם המצריים והובילה אותם לארץ המובטחת - שיד ההשגחה העליונה שלה ניכרה לאחרונה ביצירת ארצות מאוחדות אלו כאומה עצמאית - תוסיף להשקותם בטללי השמיים ותגרום לכל בני הדתות להשתתף בברכות הגשמיות והרוחניות לעם אשר ה' הוא א-לוהיו."[3][4]
מעבר ליהדות רפורמית
מקווה ישראל שמר על המסורת הפורטוגלית מיום היווסדו. מנהג זה נשמר גם במאה ה-19, לנוכח השפעתה הגוברת של התנועה הרפורמית בארצות הברית. השינוי החל כאשר נוספה מקהלה מלווה בכלים מוזיקליים והופסקה חגיגת היום השני בחגים (כנהוג בגולה), החל מפברואר 1868. הרב יצחק פ' מנדז המליץ על שינוי הדרגתי במעבר ליהדות רפורמית במשך 27 השנים בהן הנהיג את הקהילה, החל מ-1877. הדרישה להשתמש בחופה בטקסי חתונה הוסרה ב-1880, והחיוב לחבוש כיסוי ראש הוסר ב-1894.
הקהילה השתמשה בסידור מסורתי פורטוגלי שהותאם לצרכיה עד 1895, אז פורסם ספר התפילה של מקווה ישראל. ב-1902 החל השימוש בסידור התפילה הרשמי של היהדות הרפורמית בארצות הברית. מקווה ישראל הצטרף ל"איחוד הקהילות העבריות האמריקניות" (רפורמי) ב-10 בינואר 1904. שריד מהמסורת הספרדית בבית הכנסת נשאר בשירת "אל נורא עלילה" בזמן תפילת נעילה בסיום יום הכיפורים.[1]
הבניין הנוכחי
אבן הפינה לבניין חדש במיקומו הנוכחי בכיכר מונטריי ברובע ההיסטורי בסוואנה הונחה ב-1 במרץ 1876 והוא נחנך ב-1878. הבניין המפואר שעיצב הנרי ג' הריסון מניו יורק הוא דוגמה נדירה לבניה בסגנון התחייה הגותית ומשקף את הארכיטקטורה מהתקופה הוויקטוריאנית. מבנה בית הכנסת נוסף למרשם הלאומי של מקומות היסטוריים ב-1980. כיום בית הכנסת חבר באיחוד ליהדות רפורמית.[1]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בית הכנסת מקוה ישראל |
אתר האינטרנט הרשמי של בית הכנסת מקווה ישראל
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 Congregation Mickve Israel (באנגלית)
- ^ Edited by Harvey H. Jackson and Phinizy Spalding, Forty Years of Diversity: Essays on Colonial Georgia (עמ' 171) (באנגלית)
- ^ Gazette of the United States, George Washington letter to Hebrew Congregation of Savannah, June 19, 1790, Center for Jewish History (באנגלית)
- ^ From George Washington to the Savannah, Ga., Hebrew Congregation, 14 June 1790, National Archives (באנגלית)
31794467בית הכנסת מקווה ישראל