בית הכנסת הגדול (נס ציונה)
בית הכנסת בנס ציונה נחנך בשנת 1926 ופעיל מאז ועד היום. בשנות ה-2000 נעשו בו עבודות שימור.
היסטוריה
הקמה
אבן פינה לבית הכנסת הונחה ביוני 1912, בנוכחות הרב קוק, מנחם שינקין ואהרן אייזנברג[1]. תושבי המקום אספו לצורך הבנייה סך של 7000 פרנק מתוך 17000 פרנק הדרושים ופנו לחפש תרומות[2], ולצורך כך שלחו את ירשובסקי לירושלים[3], ללא הועיל[4] והמבנה נותר חצי בנוי[5].
ההנחה הייתה שהכסף שנאסף יספיק לצורך בניית הקומה הראשונה ועל כן בני המושבה פנו מיד להתחיל בבנייה ומכרו את החדרים ששימשו עד אז לצורך בית כנסת[6]. אולם הכסף נגמר מבלי שבניית בית הכנסת הושלמה, ועל כן שימשה כיתת בית הספר לתפילה[7].
בשנת 1922, לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, חודשו המאמצים לאיסוף כספים להשלמת בית הכנסת[8]. בינתיים התפילות המשיכו להתקיים בבית הספר[9]. חיים טפר, הרוח החיה מאחורי השלמת בית הכנסת ארגן את בני המושבה וביחד הם בנו את בית הכנסת, שנחנך בשנת 1926. קירות בית הכנסת עוטרו בציורי קיר של דב קראוזה[10].
שימוש
בבית הכנסת החדש הופיעו בשנת 1926 חזנים שונים, בהם יעקב גוזמן וגרשון סירוטה[11].
במהלך מאורעות תרפ"ט בשנת 1929, התבצרו תושבי נס ציונה בבית הכנסת שבוצר בשקי חול. בהמשך הוחבא נשק של ההגנה בסליק בבית הכנסת[12].
בשנת 1933 תיאר הרב של נס ציונה, יעקב גיל, את בית הכנסת כמצטיין ביופיו כלפי כל דרום יהודה[13]. בבית הכנסת התנהלה התפילה בהברה אשכנזית[14], בניצוחו של גבאי בית הכנסת, חיים טפר[15][16]. בשנת 1941 הוקמה במושבה בית כנסת נוסף לנוער, בו התפללו בהברה ספרדית.
בשנת 1942 התמוטטה עזרת הנשים שהייתה עשויה כמרפסת עץ ובשיפוצים שנעשו לאחר מכן נבנתה עזרת נשים מבטון. בשנת 1950 צייר צבי קמחי ציורי קיר חדשים על הקירות[10].
תיאור המבנה
.JPG)
בית הכנסת הוקם בסגנון האקלקטי שהיה נהוג בארץ ישראל בעת בנייתו. המבנה הוא מלבני כשצלעותיו הצרות הן במזרח ובמערב, והצלעות הארוכות בצפון ובדרום. לבית הכנסת 12 חלונות גדולים שבחלקם העליון קשת מחודדת בסגנון האדריכלות האיסלמית, ארבעה חלונות בכל אחת מהצלעות הצפונית, הדרומית והמזרחית[12]. הכניסה לבית הכנסת היא מן המערב, שקירו הוא בחצי עיגול קשתי. בצד הצלע המערבית מבנה שירות ובו מדרגות לעלייה לכניסה לעזרת הנשים. על גג בית הכנסת חזיתות מעוטרות. בחזית המזרחית גמלון מסוגנן, שבתוכו שני חלונות הנראים כלוחות הברית, כשמעליהם מגן דוד גדול[12] ומצידיו שני מגיני דוד קטנים, כולם מפוסלים בחזית. מעל למגן הדוד האמצעי מתנוססת חנוכייה. בחזית המערבית שעל גג המבנה, חזית דומה לחזית המזרחית, אך מעוגלת באופן המשתלב עם הצלע המערבית המעוגלת של המבנה.
החלל הפנימי של בית הכנסת כולל ארבעה עמודי ברזל עם כותרות קלאסיות הנושאות את תקרת האולם. לבימה צורה של משושה, מעוטרת בגווני תכלת[12]. ארון הקודש כולל מרכיבים של אדריכלות קלאסית[12].
מתחת לבית הכנסת, קומה תחתונה המשמשת כבסיס הפעלה של המשמר האזרחי.
קישורים חיצוניים
- בית הכנסת הגדול, בית הראשונים נס ציונה
הערות שוליים
- ^ ש. בן ציון קברסקי, ועד אל חנין, הצבי, 5 ביוני 1912
- ^ ישראל ברדקי, נס ציונה, מוריה, 16 באוגוסט 1912
- ^ מנדל קרמר, מר ירשובסקי, החרות, 9 בספטמבר 1912
- ^ ישראל ברדקי, בתי כנסיות במושבות ארצנו, מוריה, 7 בפברואר 1913
- ^ נס ציונה, מוריה, 18 בספטמבר 1913
- ^ במושבות יהודה, החרות, 10 בספטמבר 1912
- ^ מכתב מנס ציונה, החרות, 20 באפריל 1913
- ^ קול קורא, דואר היום, 24 באוקטובר 1922
- ^ קול קורא, דואר היום, 27 באפריל 1923
- ^ 10.0 10.1 דוד הכהן, ציורי קיר בבית כנסת בנס ציונה, באתר ynet, 8 בדצמבר 2002
- ^ נס ציונה - צרכי ציבור, דואר היום, 23 ביוני 1926
- ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 12.4 רון פז, בית הכנסת הגדול בנס-ציונה: מחכים למשקיע, באתר גלובס, 23 במרץ 2003
- ^ על דיבה אחת ממרחקים, דואר היום, 12 בספטמבר 1933
- ^ נס ציונה, הצופה, 15 באפריל 1941
- ^ בית כנסת לנוער בנס ציונה, הבוקר, 9 במרץ 1941
- ^ יובלו של איש אדמה, הבוקר, 9 באוגוסט 1944
