בית הכנסת הגדול (חדרה)

בית הכנסת הגדול של חדרה הוקם בשנות ה-30 של המאה ה-20 ונמצא במבנה החאן ההיסטורי של העיר.

היסטוריה

עם רכישת אדמות חדרה בשנת 1891 נרכש גם מבנה החאן, ובין השנים 1891-1896 הוא שימש את ראשוני תושבי המושבה כמקום מגורים ולמטרות ציבוריות. לאחר שהמתיישבים עברו להתגורר בבתיהם, המשיך החאן ושימש לצרכים ציבוריים, כדוגמת בית בד, מחסנים, בית מרקחת ובית מלון. בשנת 1912 שוב שימש המקום למגורים זמניים, עת יושבו בו משפחות מקרב עולי תימן, בטרם יושבו בשכונת נחליאל. בשנים 1925–1948 שכנה במבנה תחנה של משטרת המנדט.

ב-1933 הוחלט על הקמת בית כנסת גדול בעיר במרכזה של חצר החאן, ולפי התוכנית הראשונית, נדון כל מבנה החאן להריסה. לאחר מאבק של תושבים אשר קראו לשמר את הבניין ההיסטורי, נפסקו עבודות ההרס, ובניין בית הכנסת שולב בתוך חצר החאן, לצד עשרה מחדרי החאן אשר נותרו על תילם והמשיכו לשמש את המושבה, בין היתר, כבית מדרש וכדירות מגורים לאברכים.

בתחרות שפורסמה לקראת הקמת בית הכנסת זכתה הצעתה של האדריכלית יהודית סטולצר-סגל, ולשם מימון הבנייה נאספו תרומות והוטל מס מיוחד על תושבי היישוב. בית הכנסת נבנה בין השנים 1936-1940 ונחנך בשנת 1941, שנת היובל לייסוד חדרה. המבנה נבנה כולו מבטון והוא משלב צורות ומאפיינים של הסגנון הבינלאומי עם מוטיבים אוריינטליים-מקומיים. בשנת תשי"ג תכנן אדריכל מאיר בן אורי את קיר המזרח, ארון הקדש והבמה, תוך שילוב מוטיבים חדשניים ועיצובים ייחודיים מבחינת האותיות והטקסטים, וכתב דברי הסבר מפורטים ליצירתו.