בית הכנסת גלוקנגאסה
 |
בית הכנסת גלוקנגאסה (Glockengasse; רחוב הפעמון) היה אחד משני בתי הכנסת הגדולים בעיר קלן בגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה. נחנך בשנת 1861, ונהרס יחד עם יתר כ-600 בתי הכנסת בגרמניה במהלך אירועי ליל הבדולח ב-10-9 בנובמבר 1938.
עיצובו הפנימי והחיצוני של המבנה מזכירים את ימי הזוהר של התרבות היהודית בספרד במאה הי"א, תחת שלטון המוריש. בית הכנסת וצריחיו המזרחיים עם הכיפה בציפוי נחושת, היה בעל חזית של אבן חול עם פסים רוחביים אדומים. עיצוב הפנים תוכנן בהשראת אלהמברה בעיר גרנדה. המתחם, שהתקבל על ידי רוב תושבי קלן באהדה רבה, הציע 226 מקומות ישיבה לגברים ו-140 לנשים באולם התפילה.
אדריכלות
תכנון בית הכנסת בצורת סמל צלב יווני שמכוסה בכיפה, הוא ייחודי וראשוני. ארבע זרועות הצלב הן בגודל זהה, כמקובל בארכיטקטורה הביזנטית. בארבע הפינות בחלק הממוקם בין הצלב והריבוע החוסם שלו, נמצאים ארבעה חללים קטנים המשמשים כחדרי כניסה. גרמי מדרגות הגישה לעזרת הנשים ממוקמות בשני חדרי הכניסה הצפוניים המשקיפות אל חזית בית הכנסת.
בתוכנית הבנייה, הכיפה משורטטת באמצעיתו של ריבוע הצלב מעל מיקום הבימה. מיקומה של הבימה במרכז מצביע על אורח החיים המסורתי בקהילה, בעת שבית הכנסת הגדול השני בקלן שברחוב Roonstrasse (נבנה בשנים 1895-1897), הציג חלוקה חדשה של המרחב, שהתבססה על הלך המחשבה הרפורמי. בצד הפונה לרחוב וממול לכיכר בית הכנסת הוקם מבנה נמוך יותר שחולק לחמישה חלקים. הוא אפשר גישה למדרגות הנשים, וכן שימש כשער כניסה לאולם התפילה הראשי לגברים, ולמגורי שומר בית הכנסת.
חיצון המבנה
המבנה המרכזי הגבוה יותר ושני האגפים הצדדיים מוכתרים בחגורה דמוית חומה. האדריכל צווירנר הוסיף ארבעה מגדלונים כעין צריחי מסגד, שמעליהם כיפת בצל בתור קישוט מעל הכרכוב, ובזאת הם נבדלים מצריחי בית הכנסת טמפלגאסה (1858-1938) בווינה שבו המגדלונים מכתרים את העמודים.
תבליט הרוזטה בחלון הגדול בחזית הוא בהשפעת האדריכלות הגותית. מעל לצלב נמצא התוף של הכיפה ובו חלונות גבוהים. לראש התוף כיפה בצורת חצי כדור שמוכתרת בפתחי תאורה, ומעליו כיפת בצל קטנה נוספת.
פנים המבנה
כאמור, בית הכנסת תוכנן בצורת צלב יווני שמעליו כיפה. ארבע הזרועות השוות של הצלב הביזנטי מכוסות כולן בגג קימרון בצורת עריסה, סמכיו וקורותיו נתמכים בעמודים ממתכת יצוקה.
פרט לזרוע המזרחית, שלוש הזרועות האחרות של הצלב מכילות שתי קומות יציע לנשים, ואילו ארון הקודש ממוקם בזרוע המזרח. קיר הזרוע המזרחית מקושט במעוינים בעלי מוטיב של ריבועים משולבים בסטוקו (להלן "תבליט"), שיוצרו על ידי ג'וזף הרצהיים ונצבעו על ידי פרדריק פטרי בצבעי כחול, אדום וזהב. גם כאן עבודת התבליט מזכירה את זו של אלהמברה.
יציעי עזרת נשים נתמכים בשישה עמודים ממתכת יצוקה, שצורתם דקה ומעודנת מאוד. המעקה עוטר בתבליט של הרצהיים, ונצבע בגוון זהב על ידי פטרי. ארבע הקשתות הגדולות התומכות בכיפה מקושטות גם כן בעבודת תבליט וצבועות בכחול, אדום וזהב כדי לדמות אותן לאלו של אלהמברה. הכיפה וקמרונות החבית הם המרכיבים היחידים של המבנה שאינם מכוסים בתבליט. פטרי צבע אותם בכחול עם כוכבים מוזהבים כייצוג של כיפת השמיים.
ארון הקודש הוא פרי יצירתו של הפסל סטפן מקולן, שהשתמש בשיש לבן מהעיר קרארה שבאיטליה. חלקו המרכזי עשוי צורת פרסה, וכדי להזכיר את אלהמברה ואת חזית בית הכנסת, הפסל הוסיף משני הצדדים מבנים בסגנון צריחי מסגד עם כיפות דמויות בצל. בחלקו העליון של הגמלון עומדים לוחות הברית.
המקוה במרתף נבנה גם הוא על ידי סטפן ומאותו שיש בו נבנה ארון הקודש.
קישורים חיצוניים
23617630בית הכנסת גלוקנגאסה