בית הכנסת אוהל מועד
בית הכנסת הגדול הספרדי אוהל מועד הוא אחד מבתי הכנסת הראשונים שהוקמו בעיר תל אביב ומשמש עד היום כמקום לתורה ותפילה בימי החול ובשבתות וחגים, נוסח התפילה הוא כעדות המזרח. במשך שנים שגשגה קהילת בית הכנסת. הוא הפך למרכז רוחני פופולרי ובמרבית התפילות נאלצו רבים להישאר בחוץ.
מיקומו וגודלו של המבנה שיוו לו את הדרו וחשיבותו ברחוב שד"ל 5, פינת שדרות רוטשילד ההומות. בעבר התנוסס לו המבנה לתפארה גבוה ורם מעל הבתים שסביבו, אך כיום מקיף את הבניין אזור משרדים. עזיבת התושבים את האזור במהלך שנות ה-60 הביאה לדלדול ניכר במספר המתפללים בבית הכנסת, כיום המבנה המרשים מלא מתפללים בשבתות וחגים, ובימות החול.
תולדות המבנה
כל מי שנכנס לבית כנסת יכול לראות בצד ימין על הקיר את הנסח של הקרקע, את השטח רכשו בתחילת המאה הקודמת שלום אהרן לוי ושלמה יצחק כהן, מנכבדי קהילת יהודי עדן, שעלו ארצה מתימן. הם קנו שני מגרשים אותם ייעדו להקמת בית כנסת, אותם רכשו עוד בהיותם בדרכם מעדן לארץ ישראל. אך בינתיים עזבו לפורט סעיד שבמצרים.
בתחילת שנות ה-20 של אותה המאה, התמנה הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל לרב הראשי של תל אביב, הרב עוזיאל ששמע אודות רכישה זו, שלח להם מכתב[1] בשנת 1923, כשהיו בפורט סעיד בדרכם לארץ ישראל, בו הוא מברך אותם על קניית המגרשים ומשדל אותם לבנות מקום ראוי לתפילה לקהילה הספרדית בתל אביב ההולכת ונבנית. לוי וכהן תרמו את חלקות הקרקע עליהן בנוי בית הכנסת, וגם חלק נכבד מעלות הבנייה, והרב עוזיאל פיקח על המלאכה. במכתב שני[2], שנכתב בשנת 1925 ונשלח למצרים, מדווח הרב לתורמים על התקדמות הבנייה.
תכנון ובניה
בשנת 1923 הונחה אבן הפינה לבית כנסת הגדול "אוהל מועד".
בית הכנסת תוכנן על ידי האדריכל יוסף ברלין אחד האדריכלים המובילים של תל אביב באותה תקופה. בשנות ה-20. בשנת 1928 נרשם כנכס בטאבו שביפו. בשנת 1931 נחנך ברחוב שד"ל 5, לאחר שש שנות בנייה.
הסגנון האדריכלי הוא ארט-דקו, שמשלב במבנה צורות גאומטריות והנדסיות. החלל הפנימי עוצב בסימבוליקה מיסטית. תוכנית הבניין מורכבת מארבעה רבעים של 7 קשתות, ישנם ארבעה עמודים שכל אחד מהם מעוטר בקצהו ב-11 קימורים המציינים את 11 כוכבי הלכת שבשמים. מעל כל אחד מהעמודים הללו ממוקמות שבע קשתות שמסמלות את שבעת קני המנורה שהייתה בבית המקדש. במרכז הגג ממוקמת כיפה שנצבעה בצבע שמיים, והיא בנויה בתבנית של 15 מדרגות כלפי הרקיע, המסמלות את 15 המעלות שהיו בבית המקדש, עליהם היו שרים הלווים את שיר המעלות. בשנת1931 היה הבניין בשלבי בניה סופיים ואף נבנתה לו כיפה. היחס בין רום התקרה הרגילה ורום תקרת הכיפה נבנה גם הוא לפי חיתוך הזהב, בראשה, הוצב סמל המרכבה הקבלי בדמות מגן דויד תלת ממדי. את השלמת בניית הכיפה תרמו האחים בטיש סוחרים יהודים מלונדון, בשנת 1931. מידות בית הכנסת עצמו נבחרו על פי יחסי 'חתך הזהב', מה שמעניק לכל מי שנכנס פנימה את התחושה שהגיעה לבניין מושלם מבחינה פרופורציונלית.
לשכת הראשון לציון
הרב עוזיאל העביר את לשכתו למבנה, וניתן לבקר בה עד היום. בימי המנדט הבריטי שימש בית הכנסת כסליק וגם כמקום אימונים של האצ"ל והלח"י.
בבית הכנסת אהל מועד נהגו להתפלל הרבנים הראשיים הספרדים לתל אביב עד לאחרון הרב עובדיה יוסף זצ"ל שהתפלל בה בעת ששימש כרב ראשי לתל אביב יפו וגם בשנתיים הראשונות לבחירתו לרב ראשי לישראל בשנת תשל"ג, ורבים מנכבדי העיר. כמו כן נהגו לערוך במקום אירועי חתונה, ברוח התקופה. בין המתחתנים היה אלי כהן. עד היום מתקיימים במקום חתונות, בר מצווה ובריתות. באהל מועד שברחוב שד"ל 5 נערכים גם מדי יום ביקורים של תיירים וכן סדרות חינוך של צה"ל והרבנות הצבאית הראשית, בית הכנסת פתוח לקהל הרחב ומדי יום נערכים בו תפילות ונמסרים בו שיעורי תורה.
נאמני ההקדש
בית הכנסת כיום נחשב כנכס הקדש ציבורי מכיוון שבעליו החוקיים נפטרו, הקדש ציבורי הוא מוסד משפטי, חוקי, המסדיר נכסים המיועדים למימוש למטרות ציבוריות, בתחום החינוך, התרבות, המדע, הבריאות, הדת, הצדקה , הביטחון והספורט. על מנת להקים הקדש ציבורי יש צורך במקדיש (בעל הנכס), בנכס (מקרקעין או כספים), ובנאמן. בבית הכנסת אוהל מועד מונו שבעה נאמנים שיהיו אחראים על ההקדש, בין הנאמנים הרב שרים, הרב אליהו קשטרו, והרב יצחק צדקה, הרב מיכאל כהן ועוד. תפקידו של הנאמן לשמור על נכסי הנאמנות, לנהלם ולפתחם ולפעול להשגת מטרות הנאמנות, באמונה ובשקידה כפי שאדם סביר היה נוהג באותן נסיבות והוא מוסמך לעשות את כל הנדרש לשם מילוי תפקידו.
חזנים
בית הכנסת הגדול אוהל מועד נהג להעסיק חזנים קבועים שהיו עוברים לפני התיבה, בשבתות ובמועדים. כיום החזנים הם הרב דניאל נחום והרב יוסף פרץ.
גדולי החזנים ראו לעצמם כבוד גדול להופיע בבית הכנסת.
המחלוקת
בבית הכנסת קיים אולם אירועים קטן כדי לממן את תחזוקתו. מאחר והאולם קטן הריקודים המעורבים והלא צנועים - לטענת המתפללים - גלשו לבית הכנסת עצמו, דבר שהכעיס רבות חלק ניכר מן המתפללים. כדי למגר את התופעה מינו אשה שתפקח על האירועים אך הדבר לא צלח. מאחר ובית הכנסת הוא רכוש 'הקדש' העניין עבר לטיפול הרכב דיינים בראשות הדיין הרב שלמה שטסמן. הרב שטסמן מינה ארבעה נאמנים נוספים, ביניהם האברכים הרב אליהו קשטרו והרב יצחק צדקה כדי שיטפלו בבעיית הצניעות. הרב אליהו קשטרו מונה לרב בית הכנסת והרב יצחק צדקה לסגן רב בית הכנסת.
אלא שהמתפללים סירבו לשתף עמם פעולה בטענה שהם אף פעם לא התפללו בבית הכנסת ואינם יכולים לנהל את המקום, והמינויים נעשו מאחרי גבם. המקום עמד בפני התפרקות ושוב חזרו המתפללים לבית הדין הרבני. הרב שטסמן מינה שני עורכי דין, למנהלים מיוחדים לבית הכנסת, במקום ארבעת הנאמנים החדשים. הללו הגישו תביעה נגד מארגני אולם האירועים, ולאחר שהתביעה התקבלה פסקו האירועים הבלתי צנועים.
לאחר מכן הועבר הרב שלמה שטסמן מתפקידו כממונה על ההקדשות בתל-אביב והוחלף ברב זבדיה כהן, שהחזיר את הנאמנים הקודמים לתפקידם. גבאי ומתפללי בית הכנסת פנו לבית הדין בראשותו של הרב זבדיה כהן והציגו בפניהם החלטה לפיה רוב מתפללי בית הכנסת מבקשים את פיטורי הנאמנים החדשים, מאחר והמינוי גורם לסיכסוכים בין המתפללים, וגם המינוי היה כהוראת שעה לטפל בבעיית הצניעות שנפתרה. הרב זבדיה כהן דחה את הבקשה, הגבאים עירערו לבית הדין הגדול לערעורים, וזכו בעירעור, החלטת הרב זבדיה בוטלה והדיון הוחזר לבית הדין האזורי בתל-אביב. ושוב הרב זבדיה החליט שהנאמנים לא יפוטרו והם ינהלו את ענייני בית הכנסת, שוב הגבאים עירערו וזכו בעירעור, ונכון למאי 2018 הדיון הוחזר לבית הדין בתל אביב לסיבוב שלישי[3].
גלריה
-
פנים כיפת בית הכנסת, מאי 2009 -
פנים כיפת בית הכנסת, אוקטובר 2011 -
פנים בית הכנסת אהל-מועד -
פנים בית הכנסת אהל-מועד
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של בית הכנסת הגדול "אוהל מועד"
- רשימת בתי כנסת בתל אביב - יפו כיום, המועצה הדתית לתל אביב -יפו
הערות שוליים
- ^ צילום המכתב נמצא היום במסגרת בכניסה לבית הכנסת, מימין
- ^ צילומו מימין למכתב הראשון
- ^ דוד ליבוביץ, מי ישלוט? המחלוקת שקורעת את בית הכנסת הספרדי בתל אביב, באתר חרדים10, 31 במאי 2018
