בית הכנסת אגודת צעירי פרס
בית הכנסת אגודת צעירי פרס הוא בית כנסת בירושלים. הנמצא בפינת הרחובות אגריפס (127) ונסים בכר, בשכונת נווה שלום שהיא חלק משכונת נחלאות. בית הכנסת נוסד בחודש תשרי תרפ"ב (1921) והוא השישי מתוך כעשרה בתי כנסת בלבד שנבנו בתקופה העות'מאנית והמנדט הבריטי בשכונת נחלאות[1]. בראש בית הכנסת עמדו פרופ' הרב עזרא ציון מלמד ואברהם (עזרא) ניסן.
הקמת המבנה
בית הכנסת הוקם על ידי יוצאי בושהר באיראן שעלו לירושלים החל משנת 1899 ואף הביאו עמם את ספרי התורה העתיקים בני מאות השנים. במהלך הבניה התגלה גוש סלע ענק שלא ניתן היה לפוצצו. הסתת, בן העדה, מאיר בן שמעון כהן, התנדב וסיתת את האבן בעבודה מפרכת וארוכה בעוד רעייתו מסייעת בידו, נושאת סלים מלאי עפר ומעמיסה אותם על חמורים[2]. מממן הבניה היה יצחק בן יצחק בושהרי ששילם הכל מכיסו הפרטי ואף הקים את בית הכנסת "דגל ראובן" שמצפון לשוק מחנה יהודה. בתחילה התפללו יהודי בושהיר בנוסח של מנהג עירם וכעבור זמן שינו את הנוסח למנהג הספרדים בירושלים[3]. לאחר שנתגלע סכסוך בין קהילת יוצאי בושהיר מבנה בית הכנסת ננטש[1].
תולדות בית הכנסת
בשנת 1920 הוקמה אגודה של צעירי פרס בירושלים, שיזמה פעילויות חברתיות ותרבותיות שונות בקהילה כגון: הרצאות, שיעורי ערב בעברית, הקמת ספריה והעלאת מחזות. בשנת 1922 החליטו חברי האגודה להקים מרכז שישמש את הקהילה כמרכז תרבותי רוחני ובו יהיה גם בית כנסת[4]. חברי האגודה רכשו מיצחק בן יצחק בושהרי את המבנה הנטוש שברחוב אגריפס והמגרש שלידו עבור 250 לירות. בכניסה לבית הכנסת קיים לוח שיש משנת 1922 ובו מקדיש יצחק בן יצחק את המקום לעילוי נשמת אשתו, לבית הכנסת, להכנסת אורחים ולאגודת צעירי פרס. הקניה והשיפוץ הצריכו כסף רב והאגודה נקלעה לא אחת לקשיים.
המקום שימש במשך שנים רבות כמרכז קהילתי רוחני לעדה ובו ייסדו את תנועת "בני עמי" שפעלה שנים רבות בירושלים מתוך כתלי בית הכנסת, ועסקה בין השאר, בלימוד תהילים בניגון ירושלמי לילדים ובני נוער. מקדם תנועת "בני עמי" היה משה כהן שאולי שלימים הפך לרבה הראשי של יהדות איראן בארץ ובתפוצות. חברי האגודה אף הציגו בשנת 1923 את המחזה "אחשוראש" בקולנוע ציון. רבים נרתמו למשחק אך אף נערה מבנות העדה לא הסכימה לגלם את דמותה של אסתר המלכה והישועה נמצאה בזכות פנינה ריבלין "האשכנזית" שעלתה לבמה וזכתה לתשואות רמות. המוניטין שיצא לבית הכנסת היה בשירת הבקשות והפיוטים הנאמרים בו באשמורת הבוקר.[4]
בימי המנדט אסר השלטון הבריטי על יהודים לתקוע בשופר בכותל המערבי. תנועת בית"ר וארגון האצ"ל החליטו למרות הסיכון להפר את הגזרה, ושלחו את אפרים שטיינברג, שמואל בג'איו ומוישלה קרוואני, אל "בעל התקיעה" בבית הכנסת ללימוד מלאכת התקיעה. על אף הסיכון יצאו השלושה למשימה במוצאי יום הכיפורים של שנת 1945 ועמדו בה בהצלחה.
לאחר קום המדינה
לאחר קום המדינה היה בית הכנסת עמוס מתפללים שמחוסר מקום התקבצו במדרגות הכניסה למבנה. נשיאה השני של מדינת ישראל, יצחק בן צבי, הוזמן והשתתף באחת התפילות. בשנת 1958 עבר בית הכנסת הרחבה. נוסח התפילה בבית הכנסת כיום הוא ספרדי ירושלמי. בית הכנסת ממשיך גם היום לקיים אירועים לחסרי אמצעים וזאת כחלק מגמילות חסדים ומסוגל להכיל בחצרו כ-150 איש.
מבנה בית הכנסת
בית הכנסת וחצרו הרחבה מוקפים חומה ובה שער בולט ומרשים משנת 1922 הפונה לרחוב אגריפס. מבנה האבן הוא בין שלוש קומות, בחלונותיו סורגים בצורת המנורה ובחצר קיימת סככת עץ בצורת מגן דוד. בבית הכנסת קיימות שש פרוכות שאחת מהן עבור חתן וכלה. עזרת הנשים היא בקומה העליונה.
נכון ל-2015 המבנה לא נמצא ברשימת השימור של המועצה לשימור אתרים מכיוון שעד כה לא בוצע סקר במקום. יחד עם זאת המועצה רואה חשיבות בשימורו כמבנה הממוקם בתחומי העיר ההיסטורית וכבית כנסת ייחודי שנבנה בשנת 1922.[5].
לקריאה נוספת
- אבנים בחומה, רפאל חיים הכהן, בהוצאת דפוס רפאל חיים הכהן
- ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט, יהושע בן אריה, כרך ב'
- נחלאות בלב עיר, נירית שלו כליפא, סיור מס' 4
- ציונים בנחלאות, משה שר שלום
קישורים חיצוניים
- בית הכנסת באתר הסיורים "נחלאות"
- אתר רשות השידור - הקלטת פיוטי הסליחות בבית הכנסת אגודת צעירי פרס בשנת 1955
הערות שוליים
