בית החולים הפסיכיאטרי בבית לחם
 |
בית החולים הפסיכיאטרי בבית לחם הוא מוסד רפואי בעיר בית לחם. הוא משמש כמוסד העיקרי לטיפול בחולי נפש בתחומי הרשות הפלסטינית.
תולדות בית החולים
בית החולים הוקם על ידי שלטונות המנדט הבריטי ב-1928 וארבע שנים אחר כך החל לפעול באופן מלא. הוא היה למוסד האשפוז הציבורי העיקרי לחולי נפש בארץ ישראל המנדטורית בניהול מחלקת הבריאות של שלטונות המנדט. מנהל בית החולים היה בריטי והרופאים היו ערבים. אושפזו בו ערבים וגם יהודים במחלקות מעורבות. לטובת החולים היהודים הגיש מטבח המוסד מזון כשר. הביקוש למיטות אשפוז פסיכיאטריות לאחר פתיחת המוסד היה גדול: שנתיים לאחר שנפתח היו יותר מ-150 חולים ברשימת ההמתנה לאשפוז בו, מהם 67 יהודים. נראה שבמוסד התאשפזו חולים שמשפחתם לא הייתה מסוגלת לממן אשפוז בבית חולים בלבנון או במוסד פרטי, כפי שהיה נפוץ במגזרים הערבי והיהודי בהתאמה.[1]
ככל שהיו חולים יהודים בבית החולים בימי מאורעות 1929, הם לא נפגעו, וכך היה גם במהלך המרד הערבי הגדול בשנים 1936–1939.
לאחר תום המנדט הבריטי עבר המוסד לניהולה של אגודת הרופאים הערבית בפלסטין. דוקטור מוחמד טאהה דג'אני מונה למנהלו. בית החולים המשיך לפעול תחת השלטון הירדני ולאחר 1967 - תחת השלטון הישראלי. כיום הוא מנוהל על ידי הרשות הפלסטינית. יש בו 180 מיטות אשפוז.
פרשת החולים היהודים במוסד במלחמת העצמאות
ערך מורחב – פרשת חולי הנפש היהודים בבית לחם (1948)
לאחר תום המנדט הבריטי ובעיצומה של מלחמת העצמאות נמצאו בבית החולים 75 חולים יהודים. החל ביוני 1948 התקיימו מגעים ממושכים בין הנהלת המוסד לבין משרד הבריאות בישראל בתיווך הצלב האדום בנוגע להעברתם לישראל. מספר חולים מתו במוסד וכ-67 החולים הנותרים הועברו לירושלים העברית בינואר 1949.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^
ניר חסון, בחרפת רעב, בצד הלא נכון של הגבול: היהודים שהמדינה זנחה במוסד פסיכיאטרי בבית לחם, באתר הארץ, 28 באפריל 2020.
27986198בית החולים הפסיכיאטרי בבית לחם