בית אליהו פראג'י
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית מגורים |
| כתובת | רחוב אוסישקין פינת רחוב מרדכי נרקיס, ירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| בעלים | אליהו פראג'י |
| הקמה ובנייה | |
| סגנון אדריכלי | אמנות אקלקטית |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בית אליהו פארג'י | |
בית אליהו פראג'י (ידוע גם בשם בית ברוולד) היה בית המגורים של אליהו פראג'י ומשפחתו, ולימים מבנו הושכר לגופים שונים אשר השתמשו בו בשימושים שונים. בניית הבית, שנבנה בפינת רחוב מרדכי נרקיס בירושלים, הסתיימה בשנת 1927. הבית הוגדר כאתר מורשת בישראל. בשנת 2007 נפגעו חלקים בבית במהלך הכנתו לצורך מגורי רוכש פרטי, ושוקם.
היסטוריה
בניית הבית הסתיימה בשנת 1927 על ידי איש היק"א אליהו פראג'י, עורך דין יהודי-טורקי שעלה לארץ ישראל בשנת 1913 ועבד בין היתר כיועצו של הברון רוטשילד.
הבית, הממוקם בלב גינה גדולה עם עצי אורן, עוצב בסגנון אקלקטי בעל תוספות קלאסיות. מבנה הבית כולל שמונה חדרים, שגודל כל אחד מהם הוא 30–35 מ"ר. חדרי הבית רוצפו במקור בריצוף בעל דגם שונה בכל חדר. המרכיב הבולט ביותר בבית הוא מגדל מעוצב בצורת פירמידה מצופה ריבועי נחושת. הבית ניכר בעושר ארכיטקטוני, דבר הניתן לראות בצירוף חלון בולט, משקופים ומעקות מסוגננים, ושילוב חזיתות אבן אדומות בעיטורים שונים.
לאחר פטרתו של אליהו פראג'י בשנת 1964, בנו ויקטור השכיר את הבית לגופים שונים אשר השתמשו בו בשימושים שונים, ביניהם מרכז תרבות צרפת, חברת קרתא, מרכז לגמילה מאלכוהוליזם ולבית קפה שנקרא "בסוגריים"[1].
בעשור הראשון של המאה ה-21 נמכר הבית ליהודי חרדי שגר בחו"ל אשר עשה לבית ולגינה שיפוץ מסיבי תוך שמירה על הצורה החיצונית של הבית. הדבר הכי בולט שהשתנה בשיפוץ הייתה בניית פירמידה חדשה אשר החליפה את הפירמידה הישנה.
בשנת 2007, למרות שהוגדר כאתר מורשת בישראל, נפגע המבנה לאחר שנמכר ליזמים פרטיים.
פגיעת המבנה
בשנת 2007 נמכר המבנה ליזמים פרטיים אשר קיבלו מעיריית ירושלים היתר בנייה במקום. בהיתר צוין שלא ישתנו צורתו החיצונית של המבנה, סגנונו האדריכלי, לרבות סוג האבן, הפתחים, כתובות, תבליטים, סיתות, צבע, סורגים, עצים בוגרים, מתקנים ושערים[2].
היזמים הפרטיים אשר אינם פעלו לפי ההיתר, פגעו במבנה הבית כאשר עקרו את המרצפות והרסו את הגג. כשהעירייה הבחינה שהעבודות חורגות מההיתר, הוצא צו הפסקת עבודה. לאחר הפסקת העבודה, העירייה חייבה את היזמים הפרטיים לשחזר את החלקים במנה שנפגעו, לשכור אדריכל שימור ולעבוד על פי הנחיות יחידת השימור בעירייה ותחת פיקוחה הצמוד עד שישוחזרו כל האלמנטים שנפגעו[3].
קישורים חיצוניים
- בית אליהו פראג'י, באתר גוגל מפות
הערות שוליים
- ^ בית אליהו פראג'י (בית קפה "בסוגריים"), רפי כפיר, באתר "אהבת ירושלים"
- ^ אופס, המבנה התמוטט, רנית נחום-הלוי, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2008
- ^ קיבל היתר לחיזוק - והרס חלק ממבנה לשימור, רון פז, באתר גלובס, 15 ביולי 2007
