בישופות שפייר

בישופות שפייר
Fürstbistum Speyer
היסטוריה
ישות קודמת	דוכסות פרנקוניה
ישות יורשת	הרפובליקה הצרפתית הראשונה ; מרקיזות באדן

הנסיכות-בישופות של שפייר (בגרמנית: Hochstift Speyer;‏ Fürstbistum Speyer;‏ Bistum Speyer) הייתה נסיכות כנסייתית באזור של מדינות גרמניה ריינלנד-פאלץ ובאדן-וירטמברג של ימינו. היא חולנה ב-1803. הנסיך-הבישוף התגורר בשפייר, עיר קיסרית חופשית, עד המאה ה-14, כאשר העתיק את מקום מגוריו לאודנהיים (פיליפבורג), ולאחר מכן ב-1723 לברוכסל, בעיקר בשל מערכת היחסים המתוחה בין הנסיכים-הבישופים לבין השלטונות האזרחיים של העיר החופשית, שהייתה פרוטסטנטית רשמית מאז הרפורמציה. הנסיך-פרובוסט של ויסמבורג באלזס נשלט על ידי הנסיך-בישוף של שפייר באיחוד אישי. ^[1]

גאוגרפיה

הנסיכות-בישופות של שפייר השתייכה לחוג הרייני העליון של האימפריה הרומית ה"קדושה". היא הייתה אחת הנסיכויות הקטנות ביותר של האימפריה הרומית ה"קדושה", היא כללה יותר מחצי תריסר מובלעות נפרדות בהיקף כולל של כ-28 מיילים רבועים גרמניים (בערך 1540 קמ"ר) משני עברי הריין. היא כללה את העיירות ברוכסל (בגדה הימנית) וכן דיידסהיים, הרקסהיים ביי לנדאו ולאוטרבורג (בגדה השמאלית). בסביבות שנת 1800 כללה הבישופות כ-55,000 איש.

היסטוריה

הדיוקסיה של שפייר קיימת מאז המאה ה-3 או ה-4. היא הוזכרה לראשונה במסמכים היסטוריים בשנת 614. עד שנת 748 הייתה זו בישופות בחירה של הארכיבישוף של טריר, ומאז ועד לחילון הנסיכות-בישופות ב-1803, של הארכיבישוף של מיינץ.

ההיסטוריה של הבישופות של שפייר החלה לכל המאוחר בסוף המאה ה-7 כאשר הבישוף של שפייר קיבל מחוזות מלכותיים בשפיירגאו השכנה. במאות ה-10 וה-11 קיבלה הדיוקסיה אדמות נוספות, כולל מתנות מאת הקיסר אוטו הראשון. בשנת 1030 החלה בניית הקתדרלה, ובשנת 1061 נחנכה הקתדרלה. בשנת 1086 העניק הקיסר היינריך הרביעי לבישוף את החלקים הנותרים של מחוז שפיירגאו.

משנת 1111 החלו אזרחי העיר שפייר להתיר יותר ויותר את קשריהם לשלטון הבישוף. בשנת 1230 הוזכר לראשונה בורגרמייסטר. בשנת 1294 הפכה שפייר לעיר קיסרית חופשית. הבישוף העביר את ארמונו בשנת 1371 לאודנהיים. בתחילת המאה ה-17 הבישוף פיליפ כריסטוף פון זטרן הרחיב את מבצר פיליפסבורג. הנסיכים-הבישופים שלטו משם מ-1371 עד 1723. לאחר מכן העביר הנסיך-בישוף את מושבו לברוכסל.

חיילים צרפתים כבשו את פיליפסבורג ב-1644 בשלבים המאוחרים של מלחמת שלושים השנים. צרפת זכתה במבצר בשלום וסטפליה ב-1648. במהלך מלחמת הולנד–צרפת, כוחות הקיסרות כבשו אותה מחדש ב-1676. בהסכמי ניימכן ב-1679, המבצר הוחזר רשמית לבישוף ולאימפריה. עם זאת, צרפת סיפחה חלקים משטחי הגדה השמאלית של הבישופות ב-1681 כ-Reunion וכבשה שוב את פיליפסבורג ב-1688 בתחילת מלחמת תשע השנים. השטח הכבוש הוחזר רק ב-1697 בהסכם רייסווייק. ב-1801/1802, שטחי הגדה השמאלית הנותרים של שפייר נכבשו על ידי כוחות צרפתים במהלך המהפכה הצרפתית. שטחי הגדה הימנית ממסרו למרקיזות באדן.

בכך הסתיימה אחריותו החילונית של הבישוף של שפייר. הבישופות המשיכה בתפקידה כדיוקסיית שפייר. לבסוף, החלק הצרפתי של בית הנסיכות-בישופות לשעבר חולק בין בוואריה והסן-דרמשטאדט ב-1815.