בילוהירסק
 | |
| בית הכנסת בבילוהירסק, נחרב במלחמת העולם השניה | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| שטח | 5.42 קמ"ר |
| גובה | 180 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 18,420 (2001) |
| ‑ צפיפות | 3,398.52 נפש לקמ"ר (2001) |
| אזור זמן | UTC +2 |
.svg)
בילוהירסק (באוקראינית: Білогірськ), בלוגורסק (רוסית:Белогорск) או קרסו-בזאר (טטרית של קרים: Qarasuvbazar) - עיר בחצי האי קרים, ששימשה כבירת ח'אנות קרים לאחר הרס בחצ'יסראי במאה ה-18. עד תחילת המאה ה-20 שימשה כעירם המרכזית של קהילת הקרימצ'קים-יהודי קרים המקוריים. אוכלוסיית העיר: 18,400(2006).
היסטוריה
נוסדה בשם קרסו-בזאר, שפירושו בטטרית "השוק על הנהר השחור". לראשונה נזכרת במאה ה-13. שימשה כמרכז סחר חשוב בין גזלב (יבפטוריה) לקפה (פאודוסיה). בתקופת ח'אנות קרים שימשה כנחלתם של משפחת שירין. הקוזקים של זפורוז'יה ערכו מתקפות על העיר בשנים 1624, 1628, 1630 ו־1675.
לאחר שבחצ'יסראי, בירת ח'אנות קרים נהרסה בידי הצבא הרוסי ב־1736 החאן פטיך גיריי עבר לקרוסו-בזאר, אך גם זו לא עמדה בפני הרוסים ונהרסה שנה לאחר מכן. לאחר צירוף קרים לרוסיה ב-1783 העיר אבדה מחשביבותה, אך נשארה מרכזם של הטטרים ושל הקרימצ'קים. הרב חיים חזקיהו מדיני קבע בה את מושבו כרב קהילת הקרימצ'קים ב-1866 בעיר, למרות שמבחינה אדמיניסטרטיבית חשיבותה של סימפרופול באותה תקופה הייתה גדולה יותר מאשר של קרסו.
ב־1941 נכבשה על ידי הגרמנים, שלא נגעו בקראים, אך כילו את רובה של קהילת הקרימצ'קים. האקציה התרחשה ב־18 בינואר 1942, בה הגרמנים חיסלו 2000 איש מהקהילה. עד ל־18 במאי 1944 כשהטטרים של קרים גורשו על ידי סטלין לקזחסטן הייתה אחת משלושת המרכזים לקהילתם במקביל לבחצ'יסראי ואלושטה. לאחר פירוק ברית המועצות הטטרים התחילו לחזור למולדתם ולדרוש את השבת הרכוש הגזול. נכון לשנת 2008 מתגורר בקרסו-בזאר רק קרימצ'אקי אחד.
מקורות
- קרימצ'קים, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- בילוהירסק במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
תמונות
-
הבניין של בית הכנסת העתיק, נבנה בשנת 1516
_%D0%9A%D1%80%D0%B8%D0%BC.JPG)
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
23542738בילוהירסק