בחוצים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבָּחוּצִים (מהמילה העברית "בחוץ"[1][2][3]; נקראו גם: הבדואים היהודים), היה שם שנתנו יהודי תוניסיה העירוניים לשבטי היהודים שוכני האוהלים והנוודים למחצה שחיו ב-duwwārs, או מאהלים קטנים, בשטח המשתרע מן האזור סביב ג'ריד ואל כף במערב תוניסיה עד למחוז של קונסטנטין מעבר לגבול באלג'יריה, שם ניתן היה למצוא אותם בין סוק-אל-אחרס וטבסה ובנאות המדבר הדרומי. המוסלמים קראו להם יהוד אל-ערב. לרוב היו שבטים יהודים אלה נתונים תחת חסותם של שבט ערבי גדול יותר.[4] ישנה סברה כי ה"בחוצים" הם כנראה צאצאים של הברברים המתייהדים בזמנה של הכוהנת דאהייה אל כאהנה, המלכה הברברית בת לשבט "הג'ראוה" שבראשו עמדה, שבט זה השתייך לאחד משבטי "הזנאטה" שהתייהדו במאה ה-7.[5]

הערות שוליים

  1. ^ [1]
  2. ^ [2]
  3. ^ [3]
  4. ^ [4] Bahusim, Encyclopedia of Jews in the Islamic World, Brill Online Reference Works
  5. ^ [5]יוסי פרי, "בחוצים", אתר תוניסיה מורשת
ערך זה הוא קצרמר בנושא תולדות עם ישראל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

21290481בחוצים