בוב בנט
 | |||||
| לידה |
18 בספטמבר 1933 סולט לייק סיטי, יוטה, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
4 במאי 2016 (בגיל 82) ארלינגטון, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||
| שם מלא | רוברט פוסטר בנט | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| השכלה | אוניברסיטת יוטה | ||||
| עיסוק | שדלן, פוליטיקאי, איש עסקים | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||
| דת | מורמוני | ||||
| |||||
רוברט פוסטר בנט (באנגלית: Robert Foster Bennett; 18 בספטמבר 1933 – 4 במאי 2016) היה פוליטיקאי ושדלן אמריקאי, שכיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת יוטה בשנים 1993–2011. בנט הנהיג ומילא תפקידים בכירים במספר ועדות מרכזיות בסנאט, בהן ועדת ההקצבות וועדת האנרגיה ומשאבי הטבע.
בנט היה סנאטור פופולרי ושמרן באופן אמין במשך מרבית כהונתו, וזכה לדירוג גבוה מקבוצות עניין שמרניות כמו איגוד הרובאים הלאומי, לשכת המסחר של ארצות הברית והאיחוד השמרני האמריקאי. עם זאת, ב-2010 הפך בנט לאחד מיעדי התקיפה הבולטים ביותר של תנועת מסיבת התה, שביקרה את תמיכתו במדיניות הכלכלית של ממשל ג'ורג' ווקר בוש וטענה כי בנט לא שמרני דיו. חרף התמיכה הנלהבת של מיט רומני בבנט, בבחירות המקדימות למועמדות המפלגה הרפובליקנית לסנאט האמריקאי מטעם יוטה הוא סיים במקום השלישי אחרי שני מועמדים שזכו לתמיכת תנועת מסיבת התה.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
בנט נולד בספטמבר 1933 בסולט לייק סיטי, עיר הבירה של מדינת יוטה. בנט היה בנם של פרנסס מריון (לבית גרנט) ושל הסנאטור וולאס בנט. סבו היה הבר גרנט, הנשיא השביעי של הכנסיה המורמונית ונינו של ג'דדיה גרנט (אביו של סבו) ודניאל ולס, מראשי הערים הראשונים של סולט לייק סיטי ויועצים בנשיאות הראשונה של הכנסיה המורמונית, ההנהגה של כנסיית המורמונים.
בנט למד בבית הספר התיכון איסט היי שבסולט לייק סיטי, וב-1957 השלים באוניברסיטת יוטה לימודי תואר ראשון במדע המדינה. הוא היה נשיא התאחדות הסטודנטים באוניברסיטת יוטה והתקבל לארגון "ינשוף ומפתח" של האוניברסיטה. לאחר סיום לימודיו ב-1957, התגייס בנט למשמר הלאומי של צבא יוטה והעביר חצי שנה בתפקיד פעיל. עם שובו לחיים האזרחיים שימש קצין דת במשמר והאריך את שירותו עד 1960. הוא הועסק ב"משרד בנט", עסק משפחתי לצביעה וזיגוג עד לשנת 1962, אז עזב בשביל משרה מלאה במטה הבחירות של אביו, שהתמודד מחדש לסנאט.
קריירה עסקית
ב-1963 נסע בנט לוושינגטון הבירה כמזכיר העיתונות של שרמן פ. לויד, חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השני של יוטה, ובהמשך כעוזר מנהלי לאביו. הוא התמנה לראש המשרד לענייני ממשל של חברת חנויות הכלבו "JC Penney" ב-1965. לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1968 התפטר מהחברה כדי לקבל מינוי בממשלו של הנשיא הנבחר ריצ'רד ניקסון, כמנהל לענייני קונגרס במחלקת התחבורה של ארצות הברית. הוא מילא תפקיד זה בשנים 1969–1970. ב-1971 עזב את הממשל כדי לרכוש את חברת יחסי הציבור "רוברט מולן".
הלקוח העיקרי של בנט היה חברת "תאגיד סומא" (Summa Corporation), חברת ההחזקות של המיליארדר האוורד יוז. ב-1974 הוא סגר את חברת "רוברט מולן" והצטרף לתאגיד סומא כמנהל יחסי ציבור בסניף האם של התאגיד וסגן נשיא לענייני ציבור בחברת התעופה "יוז איירווסט" שפעלה במערב ארצות הברית. לאחר מותו של יוז, בנט עזב את תאגיד סומא כדי להיות נשיא "אוסמונד קומיוניקיישן". לאחר מכן הוא התמנה ליושב ראש "חברת המחשבים האמריקאית", ולאחר מכן לנשיא חברת מיקרוסוניקס, חברה ציבורית הרשומה בנאסד"ק. ב-1991 סיים את נתיבתו המקצועית בעולם העסקים ונכנס לפוליטיקה של ארצות הברית.
בסנאט של ארצות הברית
ב-1992 נעשה אחד משני מושביה של יוטה בסנאט של ארצות הברית פנוי, כאשר ג'ייק גארן מיאן להתמודד לתקופת כהונה רביעית. בנט זכה בקושי בבחירות המקדימות שנערכו במפלגה הרפובליקנית עם כ-51% מקולות הבוחרים, בשעה שמתנגדו העיקרי היה ג'וזף א. קאנון, מיליונר ונצר למשפחה פעילה בכנסיית ישוע המשיח של קדושי אחרית הימים. לאחר מכן המשיך בנט לבחירות הכלליות שם הצליח לגבור על יריבו, חבר הקונגרס ויין אדמס, מועמד המפלגה הדמוקרטית. הוא נבחר מחדש בשנים 1998 וב-2004. יריבו הדמוקרטי ב-2004 היה התובע הכללי של יוטה לשעבר פול ואן דאם, ובנט זכה בבחירות הכלליות עם 68% מקולות הבוחרים לעומת 29% שגרף ואן דאם.
במהלך הקונגרס ה-106 מונה בנט על ידי מנהיג הרוב הסנאטור ביל פריסט מטנסי, לשמש כסגן מצליף הסיעה הרפובליקנית בסנאט. מאוחר יותר, כיועצו של הסנאטור מיץ' מקונל מקנטקי, נעשה בנט חבר משפיע בצוות ההנהגה הרפובליקני וייעץ למקונל ב"אסטרטגיית חקיקה וסדרי עדיפויות במדיניות". בנט היה מתנגד חזק נגד הזכות להפיל וצידד בצעדים להגבלתה. אלה כללו דרישות יידוע הורים במקרה של נערה המעוניינת להפיל ואיסור על מתן אפשרות לקטינות לנסוע למדינה אחרת במטרה לעבור שם את תהליך ההפלה. עם זאת, הוא הראה תמיכה מסוימת במחקר בתאי גזע עובריים. לבנט היה דפוס הצבעה מעורב בנושאי הגירה. הוא הצביע בעד בניית גדר ההפרדה בין ארצות הברית למקסיקו, בעד חקיקת האנגלית כשפה הלאומית של ארצות הברית ובעד שלילת זכויות אזרח של מהגרי עבודה. עם זאת, הוא הצביע בעד "חוק הרפורמה המקיפה בהגירה" ב-2006, שנתן מתן תוקף חוקי לכ-12 מיליון מהגרים בלתי-חוקיים.
ב-2010 ניצב בנט בפני שבעה רפובליקנים אחרים ושני דמוקרטים כשהתמודד מחדש לסנאט באותה השנה. חרף התמיכה הרבה לה זכה בקרב מצביעי יוטה, ב-8 במאי 2010 הובס בבנט בבחירות המקדימות הרפובליקניות ובמקומו נבחר לסנאט מייק לי[1].
חייו האישיים
ב-1962 נישא בנט לג'ויס מקיי, נכדתו של דייוויד אומאן מקי, הנשיא התשיעי של הכנסיה המורמונית. לזוג נולדו ששה ילדים. ב-4 במאי 2016 נפטר בנט בגיל 82 בביתו שבמחוז ארלינגטון, וירג'יניה, אחרי שסבל מסרטן הלבלב ושבץ מוחי[2]. את ימיו האחרונים בילה בהתנצלות בפני הקהילה המוסלמית על רטוריקה שנויה במחלוקת של מועמדים רפובליקנים לנשיאות, בהם המועמד המוביל ולבסוף הנשיא הנבחר דונלד טראמפ.
קישורים חיצוניים
- בוב בנט באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Sen. Bob Bennett ousted by Utah GOP, באתר וושינגטון טיימס, 8 במאי 2010 (באנגלית)
- ^ תומאס בר, Bob Bennett, longtime Utah senator, dies at 82, באתר סולט לייק סיטי טריביון, 5 במאי 2016 (באנגלית)
30729214בוב בנט