באר חיל (ביר ת'מילה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחל חיל, שבחיבורו לנחל הבשור ממוקמת באר חיל, בסמוך לסוללת הרכבת הטורקית (מבאר שבע לקוסיימה), ליד הגשר ההרוס שלה.

באר חיל או ביר ת'מילה היא באר שסביבה היו ממוקמים משלטי הת'מילה המצריים, אשר נכבשו במלחמת העצמאות על ידי חטיבת הנגב ב־26 דצמבר 1948.

גאוגרפיה

הבאר ממוקמת בנקודת ציון 121288/1045252 ברשת ישראל הישנה[1][2] או בנקודת ציון 171232/545339 ברשת ישראל החדשה[1], כ־3 קילומטר מצפון לנקודה הצפונית של מושב אשלים, בתוך ערוץ נחל הבשור ובסמוך להתנקזות נחל באר חיל אליו. הבאר ממוקמת למרגלות גבעות חיל, הן גבעות הת'מילה, שעליהן נחפרו במלחמת העצמאות חפירות הצבא המצרי שנקראו משלטי הת'מילה.

היסטוריה

על יד הבאר נמצא יישוב פרהיסטורי של התרבות האשלית העליונה, מן התקופה הפלאוליתית הקדומה[1]. ברם, את עיקר פרסומה קיבלה הבאר בהיותה ממוקמת למרגלות משלטי הת'מילה, והקרבות שנערכו לכיבושם במלחמת העצמאות.

קרבות אלה נערכו במסגרת מבצע חורב, ומטרת הקרבות על משלטים אלה היה ליצור חיץ (טריז) בין המשלטים הללו למשלטי עוג'ה אל חפיר (היא ניצנה) של הצבא המצרי. זה היה שלב חשוב, בביטול שליטת הצבא המצרי על הציר הראשי המוביל מבאר שבע לחצי האי סיני, אליו פרץ צה"ל במבצע זה.

הקרבות במלחמת העצמאות

"חטיבת חיל רגלים 2 של הצבא המצרי החזיקה בקטע הכביש מעוג'ה אל-חפיר (ניצנה) ועד קמפ א־שרף (צומת הנגב דהיום – כ־12 ק"מ דרומית לבאר שבע) בשורת משלטים; חלקם בודדים וחלקם במסגרת מתחמים. לרשות החטיבה הזאת עמד גדוד ארטילריה 25 ליטראות ופלוגת משוריינים, חלקם נשאו תותחים 37 מ"מ. משימתה של חטיבת הנגב הייתה לפתוח את כביש באר שבע – עוג'ה אל־חפיר לתנועה חופשית, על ידי השתלטות על משלטי הת'מילה ו"המשרפה"[3].

הגישה למתחם הת'מילה התאפשרה אך ורק ממערב דרך ואדי ת'מילה (נחל באר חיל). המצרים חסמו את הדרך במרחק 5 ק"מ ממערב למתחם, על ידי שדה מוקשים.

התוכנית של מפקדת חטיבת "הנגב" הייתה:

  1. לתפוס את "המשרפה" (משלט ט') על ידי כוח משימה נייד, כדי למנוע מעבר כוחות סיוע מצריים מדרום ונסיגת כוחות מצריים מצפון לדרום.
  2. לכבוש את משלט י"ג (הדרומי במתחם הת'מילה) ומשלט י"ז (ביר ת'מילה) על ידי כוחות חי"ר.
  3. להפעיל את גדוד 9 הממונע ("הפשיטה") להשלמת ההשתלטות על כל משלטי הת'מילה.

שעת ה"ש" לתפישת "המשרפה" ולכיבוש משלט י"ג וי"ז נקבעה לחצות של הלילה שבין 25 ל־26 בדצמבר 1948.

מרשם הקרב כפי שמופיע על שלט בשטח משלטי הת'מילה.

בשעת בוקר מוקדמת ב־25 בדצמבר יצא את באר שבע כוח משימה בפיקודו של מ"פ ג' מגדוד 7, אלכסנדר ויתקין. הכוח כלל מחלקת ג'יפים מגדוד 9, מחלקת חי"ר מוסע מגדוד 7, תותח 20 מ"מ וחוליית האזנה. הכוח נע באיגוף עמוק והגיע למרגלות "המשרפה" ב־2:00 ב־26 בדצמבר. הסיירים מצאו שהמשלט אינו מאויש והכוח השתלט על "המשרפה" ללא קרב. יחידת "הקומנדו הצרפתי" בפיקודו של תדי איתן נעה רגלית דרך הדיונות לעבר משלט י"ג. טעות בניווט הביאה את הכוח למשלט י"ד שהיה במרכז המתחם, כבר בהסתערות הראשונה נכבש המשלט. פלוגה ב' מגדוד 7 בפיקודו של אברהם אדן ("ברן")[4] נעה בעקבות יחידת "הקומנדו הצרפתי" והגיעה למרחק של 50 מ' מהעמדות הקדמיות של משלט י"ז. נפתחה על הכוח אש, הפלוגה הסתערה וכבשה את המשלט המזרחי. המצרים נמלטו מיתר משלטי ביר ת'מילה, וגם משימה זו הסתיימה בהצלחה.

בעקבות כיבוש משלט י"ז, התקדם גדוד 9 לעבר שדה המוקשים. באותה שעה החלו המצרים לבצע התקפות נגד על משלט י"ד, בחיפוי אש תלולת מסלול מהמשלטים השכנים. "הקומנדו הצרפתי" הדף את התקפות־הנגד. סביב המשלט היו פזורים פצועים והרוגים מצריים, וגם מקרב לוחמי "הקומנדו הצרפתי". גדוד 9 עצר במרחק של 800 מ' ממזרח למשלט י"ז (ביר־ת'מילה) וחיכה במשך שעות כדי לאפשר לחבלני הגדוד לפרוץ מעבר לכלי הרכב בשדה המוקשים. כל אותו הזמן, המשיכו לוחמי "הקומנדו הצרפתי" להדוף את ההתקפות החוזרות ונשנות. מפקד גדוד 7, ישכה שדמי, יצא עם פלוגה א', בפיקודו של סולל כהן, ומחלקה מפלוגה ב' כדי לסייע ללחימה של "הקומנדו הצרפתי" במשלט י"ד. כוח הסיוע הגיע עד לסוללת מסילת הברזל הטורקית. כל הניסיונות להעלות לוחמים אל המשלט לא צלחו. עם זאת הצליחו להעביר למשלט תחמושת מסוגים שונים.

השחר עלה, גדוד 9 בושש להגיע. המח"ט אישר את בקשתו של מג"ד 7 לפנות את משלט י"ד ולסגת עם כל מי שניתן לפנותו. 3 פצועים קשה מלוחמי "הקומנדו הצרפתי" נחבשו והוסתרו מתחת למעביר מים מתחת לסוללת מסילת הברזל. בשעה 5:45 החלה הנסיגה. באותה שעה נפרץ נתיב בשדה המוקשים ומפקד גדוד 9, חיים בר־לב הורה ל־3 הפלוגות לנוע לעבר משלטי הת'מילה השולטים על ציר הכביש. פלוגת המשוריינים נעה לעבר משלט י"ג, פלוגת החרמ"ש נעה לעבר משלט י"ד ופלוגת הג'יפים נעה לעבר משלט ט"ו. ענני האבק של התנועה בפריסה רחבה, והירי מן המקלעים הרבים תוך כדי תנועה, יצרו אפקט הלם שגרם לבריחה של המצרים. משלטי המתחם נכבשו וטוהרו עד לשעה 7:25.

לאחר שמשלט י"ד נכבש, נתגלו גוויותיהם של פצועי הקומנדו הצרפתי שהושארו מתחת למעביר המים. המראה היה קשה. המצרים התעללו בגופות. בלחימה על משלט י"ד נהרגו תשעה מלוחמי "הקומנדו הצרפתי" ו־21 נפצעו, לרבות מפקדה, תדי איתן שכדור חדר לקרסולו. היחידה לא הייתה כשירה עוד ללחימה והיא נשלחה לבסיס בבאר שבע"[5].

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 על פי "עמוד ענן" בערך באר חיל/ביר ת'מילה.
  2. ^ אמנון (בוצי) לבנה, אתרים במרחב ביר ת'מילה. האדם, המדבר ומה שביניהם, נובמבר 2013.
  3. ^ צמד גבעות השולטות על הציר לסיני ממערב לחורבות שבטהמחנה שבטה של צה"ל דהיום.
  4. ^ סגנו היה המשורר חיים גורי.
  5. ^ מתוך: "חטיבת הנגב – נעיצת הטריזים", ההיסטוריה של הפלמ"ח, אתר הפלמ"ח.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30064717באר חיל (ביר ת'מילה)