בארט אהרמן
| לידה |
5 באוקטובר 1955 (גיל: 69) ארצות הברית קנזס לוֹרֶנס |
|---|---|
| בת זוג | שרה בקווית |
| צאצאים | בן ובת |
בּארט דֶנטוֹן אֶהרמָן (באנגלית: Bart Denton Ehrman; נולד ב-5 באוקטובר 1955) הוא חוקר מקרא אמריקני, פרופסור הקתדרה ע"ש ג'יימס איי. גריי למדע הדתות באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל. אהרמן מתמחה במחקר אודות אותו האיש ההיסטורי ונצרות קדומה.
ביוגרפיה
אהרמן נולד בעיר לוֹרֶנס שבמדינת קנזס למשפחה אפיסקופלית אדוקה למדי. בגיל חמש עשרה, החל להשתתף בפעילויות של התנועה האוונגליקלית "נוער למען אותו האיש" (YFC). הוא עזב את הכנסייה הליברלית בה חונך והפך לפונדמנטליסט נוצרי. ב-1973 החל ללמוד במכון מוּדי למקרא שבשיקגו, מעוז אוונגליסטי, בו למד בין השאר את יסודות מחקר נוסח הברית החדשה, מזווית שמרנית ומחמירה שהייתה מחויבת לנכונותו המוחלטת והמילולית של הטקסט.
לאחר שלוש שנים החליט אהרמן לנסות לפתח קריירה באקדמיה החילונית, ולשם כך עבר למכללת וויטון, מוסד אוונגליסטי ליברלי יותר בעיר. במקביל לתואר בספרות אנגלית, למד יוונית קוינה. עיסוקו המעמיק בביקורת המקרא הביא אותו לשאלות אמוניות לגבי כתבי-היד המקוריים של הברית. עם קבלת התואר הראשון בוויטון ב-1978, הוא החליט להשתלם בתחום תחת פרופ' ברוס מֶצגֶר, מגדולי מבקרי נוסח הברית החדשה. אהרמן עבר ללמוד עם מצגר בסמינר התאולוגי הפרסביטריאני פרינסטון בניו ג'רזי, מוקד של ליברליזם נוצרי. בשנתו הראשונה בסמינר חווה משבר אמוני, עזב את האוונגליזם ושב לכנסייה האפיסקופלית. הוא השלים תואר שני בתאולוגיה ב-1981, ודוקטורט (שעסק בדידימוס סגי נהור) ב-1985, שניהם magna cum laude.
עם סיום לימודיו לימד במשך כארבע שנים באוניברסיטת ראטגרס, וב-1988 נכנס למחלקה למדע הדתות של אוניברסיטת צ'אפל היל. הוא התקדם עד ראשות המחלקה, אותה קיבל ב-2000 ובה כיהן שש שנים. ב-2003 קיבל את קתדרת ג'יימס איי. גריי. ב-2009/10 ושוב ב-2018/2019 היה עמית במרכז הלאומי למדעי הרוח. בנוסף לפעילותו באוניברסיטה, שימש כעורך בכתבי-עת מדעיים רבים: בין היתר, הוא אחד העורכים הראשיים של Vigiliae Christianae בהוצאת בריל והעורך לענייני נצרות קדומה באנציקלופדיה להיסטוריה עתיקה של הוצאת ויילי.
מעט לפני שנת 2000 עזב את הנצרות (לפי עדותו, עקב שאלות מוסריות לגבי עקרון הסבל שאינן קשורות למחקרו המדעי) ונעשה אגנוסטי. נשוי לשרה בקווית, פרופסורית לאנגלית ולתיאטרון, ואב לבן ובת.[1]
מחקר וכתיבה
הטענה העיקרית שאהרמן הציג בעבודותיו המחקריות, שהופיעה כבר בחיבורו Orthodox Corruption of Scripture מ-1993, היא שהטקסטים המקוריים של הברית החדשה במאות הראשונה והשנייה היו לא-אחידים עד כדי חוסר יכולת למצוא נוסח מקורי, עקב כך שהועתקו לא על ידי סופרים מומחים אלא בידי פשוטי עם בעלי השכלה מוגבלת. כמו כן, הם עברו עריכה מגמתית נרחבת בידי מי שכינה "פרוטו-אורתודוקסים" – אבות הכנסייה המוקדמים, שיד יורשיהם ותלמידיהם הייתה על העליונה בוועידות הגדולות של המאות הרביעית והחמישית. קבוצה זו, בראייתו, הייתה רק מתמודדת אחת על הבכורה במאות השנייה והשלישית, ואף לא הייתה מגובשת. התורות הנוצריות שהביסה והכתבים שגנזה נחשבים בעיניו ל"נצרויות אבודות" ול"כתבי "קודש" אבודים". הדקויות הנוגעות לתזה שלו עוררו דיונים נרחבים באקדמיה. חוקרים אחרים סברו שהוא מפריז בהמעטה בערכם של הסופרים הקדומים, בהיעדר הגיבוש או המסורת של הפרוטו-אורתודוקסיה, ובאיכות הקישורים שהוא עורך בין כתבי-היד לבין התנועות שפעלו בנצרות בשעתו.[2] אהרמן היה מעורב גם בדיונים פרטניים רבים הנוגעים לביקורת נוסח הברית החדשה: בין היתר, הוא אחד המלומדים היחידים הסוברים שייתכן ו"אלוה-ים" בבשורה על-פי יוחנן א':א' היה לא-מיודע במקור, והתייחס לטבע אלו-הי כללי ולא לאלו-הים ממש, ושהשינוי בנוסח נערך על ידי אורתודוקסים בעת המחלוקת האריאנית.[3] הוא ערך יחד עם מורו מצגר את המהדורה הרביעית (יצאה ב-2005) של The Text Of The New Testament, אחד הספרים הקלאסיים בתחום ביקורת הברית החדשה, וכתב מאות מאמרים בנושאים מגוונים. הוא כתב גם מספר ספרי לימוד המשמשים באוניברסיטאות להוראה.
אהרמן זכה לתשומת לב תקשורתית וציבורית בשל הפצת דעותיו אלו בספרים פופולריים, כמו Misquoting Jesus שיצא ב-2005 והביא את עיקרי עבודתו במתכונת נגישה לקורא הממוצע. הספר עורר את חמתם של מלומדים אוונגליסטים. עקב פרסומו בתחום, הוא מרואיין רבות ומרבה להופיע בקהל. בין היתר, קיבל ב-2014 את פרס הקרן האמריקנית לחופש מדת על תרומתו להפצת ספקנות ועל עימותיו הפומביים עם אוונגליסטים ושמרנים דתיים.
קישורים חיצוניים
- הדף של אהרמן באתר אוניברסיטת צ'אפל היל.
- אתר הבית של אהרמן.
- בארט אהרמן באתר הקרן לחופש מדת.
הערות שוליים
- ^ אהרמן, Misquoting Jesus: The Story Behind Who Changed the Bible and Why. הרפר קולינס, 2005. עמ' 1–15. פרטי הביוגרפיה שאינם משם נמצאים בעמוד הבית שלו.
- ^ לסקירת עיקרי עבודתו: Lee Martin McDonald, Forgotten Scriptures: The Selection and Rejection of Early Religious Writings, Westminster John Knox Press, 2009. עמ' 3, 12-13. Abidan Paul Shah, Changing the Goalpost of New Testament Textual Criticism, Wipf and Stock, 2020. עמ' 1-8.
- ^ Daniel B. Wallace, Revisiting the Corruption of the New Testament. Kregel, 2010. עמ' 236 ועוד.
34147332בארט אהרמן