אברהם לוינסון

אברהם לוינסון (בכתיב יידי: לעווינסאָן) (י' באב תרנ"ב, 13 באוגוסט 1891, לודז' – 19 ביולי 1955, כ"ט בתמוז תשט"ו, תל אביב) היה סופר עברי שכתב גם ביידיש, עורך דין ופעיל ציוני, מתרגם ועורך יהודי-פולני.

ביוגרפיה

לוינסון נולד בשנת תרנ"ב בלודז' שבפולין, בנם של מרים לבית זרון ונחמן, סוחר אמיד ומשכיל, איש ספר עברי. קיבל חינוך יהודי וכללי באווירה ציונית: למד בחדר "מתוקן" אצל ר' חיים יעקב (יענקל) קרמר, בעל "דורש לציון" על רעיון חיבת ציון, ואצל ר' יהודה אידל ציזלינג, בעל "ילקוט ארץ ישראל" (אוסף שבחי ארץ ישראל מתוך התלמוד). אחר כך למד בגימנסיה בעיר נובה אלכסנדריה (כיום פּוּלַאוִוי, Puławy) ובשנת 1912 סיים את לימודיו בגימנסיה בעיר ורשה. באותה שנה החל ללמוד משפטים באוניברסיטת ורשה, ובעקבות מלחמת העולם הראשונה עבר עם האוניברסיטה לאוניברסיטת רוסטוב, שם סיימם ב-1916

למן נעוריו היה פעיל בתנועה הציונית, ב"צעירי ציון" ובמפלגות ציוניות. לאחר מלחמת העולם הראשונה השתקע בוורשה, ונבחר כציר לסיים משנת 1922. בשנת 1929 נבחר לכהן כסגן ראש העיר ברסט ליטובסק (בריסק דליטא), שרוב תושביה היו יהודים. בשנת 1936 נתמנה כמנהל קרן היסוד בפולין כולה.

בשנת 1936 עלה לארץ ישראל, והשתקע בירושלים, שם כיהן כמנהל מחלקת הארגון והפרסום של האוניברסיטה העברית. משנת 1939 ניהל את המרכז לחינוך ותרבות של הסתדרות העובדים.

אברהם כתב שירים, מאמרים ומסות כבר מגיל צעיר. בעודו נער החל לפרסם מיצירתו בעיתונות העברית בפולין. הוא הרחיב לימים את כתיבתו גם לסוגות נוספות, ופרסם מאמרי מחקר, תרגומים ופובליציסטיקה. הוא כתב בכמה לשונות: בעברית ויידיש, בפולנית ואף ברוסית.

בשנת 1949 ייסד יחד עם אברהם סוצקבר את כתב העת "די גאלדענע קייט", שהיה לימים כתב העת הייצוגי והחשוב ביותר של שרידי ספרות יידיש ותרבותה. בין תרגומיו הרבים ישנם גם תרגומים של שירת יידיש, שלוינסון היה בין ראשוני מתרגמיה בארץ.

נפטר בשנת 1955, בתום מחלה ממושכת. בן 64 במותו. נקבר בבית הקברות נחלת יצחק.

הותיר אישה, רבקה לבית ליכטנשטיין, שלה היה נשוי משנת 1931, ובת, רות.

בשנות ה-50 הקימה ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י מבנה משרדים ברחוב בארי בתל אביב שנקרא על שמו של לוינסון. הבניין, אשר תוכנן על ידי האדריכל יצחק בונה, נהרס בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21. על חזית הבניין הוצב לוח תבליט עם דיוקן צד של לוינסון.

אברהם הוא אחיו של גרשום לוינסון – מבכירי הוועד הפועל בהסתדרות העובדים וגזבר ההסתדרות.

רחוב אברהם לוינסון ביפו נקרא על שמו.

ספריו

• א"ד גארדאן, ורשה: התאחדות, תרפ"ד. (ביידיש) (חוברת)
  • אהרן דוד גורדון, תל אביב: מרכז לתרבות ולחינוך, תשט"ז.
• לבסוס הציונות, ורשה: מרכז החלוץ העולמי והועד הפועל של ברית הנוער (ספריה יסודות), תרפ"ט 1929–תרצ"ב 1932. ‬(2 כרכים)
• התנועה העברית בגולה, ורשה – לונדון: האכסקוטיה של הברית העברית העולמית, תרצ"ה.
• הלאומיות היהודית, ירושלים: המכון להשכלה ציונית (הספרייה הציונית הקטנה), 1942.
• בראשית התנועה: פרקים בתולדות צעירי ציון – התאחדות,‫ תל אביב: מרכז הספר לכפר, תש"ז.
• תרבות יוצרת‫ תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל - הוצאת ספרים ותוים של המרכז לתרבות והסברה, תשי"א.
• תולדות יהודי ורשה, תל אביב: עם עובד, תשי"ג.

לאחר מותו:

• כתבי אברהם לוינסון,‫ תל אביב : עם עובד; המרכז לתרבות ולחינוך של הסתדרות העובדים הכללית (כרך ב), תשט"ז–תשי"ט. ‬(2 כרכים)

בעריכתו

• יעקב זאב לצקי ברתולדי; הוצאה לאור ליום השנה הראשון על ידי ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל בעריכת אברהם לוינסון, תל אביב: המרכז לנוער של הסתדרות העובדים העברים הכללית בארץ ישראל, תש"א. (דברי הערכה והספד על י. ז.ז. לצקי-ברתולדי ומאמרים וכו’ מאתו)
• יוסף פפירניקוב, מן הטנא: שירים; מתורגמים על ידי סופרים שונים; נערך בידי אברהם לוינסון ודב שטוק,‫ תל אביב: הוועדה להוצאת כתבי המשורר, תש"ב.
• ביבליוגרפיה ציונית: מבחר הספרות הציונית להשתלמות והדרכה; כינס וערך אברהם לוינסון, בהשתתפות נ. מ. גלבר, ירושלים : הנהלת ההסתדרות הציונית, תש"ג.
• ד"ר יצחק רילף: מבחר מאמריו; סֻדר בצרוף מבוא בידי אברהם לוינסון, תל אביב: י' שרברק (ספרית שרשים: פרקים נבחרים מספרות היסוד של הציונות), תש"ו.
• אברהם לוינסון (עורך), ספר המחזות,‫ תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל – המרכז לתרבות (ספריה שמושית לבעיות תרבות), תש"ח. ‬(רשימת מחזות בשביל מסיבות, חגים וימי זיכרון שונים)
• דוד קלעי: קובץ, ליום השנה הראשון למותו, ח’ חשון תש"ט – ח’ חשון, תש"י; המלב"ד: אברהם לוינסון, תל אביב: נ' טברסקי, תש"י. ‬(דברי זיכרון והערכה עליו וחלק ממאמריו ורשימותיו)
• אברהם לוינסון (עורך), אורות: קובץ לשאלות התרבות: מוקדש לזכרו של יעקב זנדבנק, תל אביב: המרכז לתרבות, תש"י.

מתרגומיו

• חדר-חולים מספר 6, מאת אנטון צ'כוב, מרוסית, ירושלים: 1946.
• יבגני אוניגין: רומן בחרוזים, מאת אלכסנדר פושקין, מרוסית, ירושלים: 1937.
• יומנו של קוסטיה ריבצב, תמונות מחיי בית-הספר של המדרגה השנייה, מרוסית, ורשה: 1929.
• המבול, רומן מאת הנריק סנקביץ', רמת גן: 1966.
• מכתבים על היהדות הישנה והחדשה, מאת שמעון דובנוב, מיידיש, 1937.
• מלחמה ושלום, מאת לב טולסטוי, מרוסית, 1931.
• מן הטנא, שירים, מאת יוסף פפירניקוב, מיידיש, תל אביב: 1942.
• מצירי, פואמה, מאת מיכאיל לרמונטוב, מרוסית, 1940.
• עין אחת צוחקת, ששה-עשר ציורים קטנים, מאת משה נאדיר, מיידיש, 1946.
• שירי שמעון שמואל פרוג, מרוסית, תל אביב: דבר, 1941.
• בר כוכבא, מחזה בשלש מערכות, על פי י’ ורכליצקי, תרגם ועבד בידי אברהם לוינסון, תל אביב: יבנה, 1945.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של אברהם לוינסון, בקטלוג הספרייה הלאומית
• כתבי אברהם לוינסון בפרויקט בן-יהודה
• דוד תדהר (עורך), "אברהם לוינסון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1166
• האזנה לשירי אברהם לוינסון, באתר זמרשת
• אברהם לוינסון, דבר, 20 ביולי 1955, המשך
• אברהם לוינסון למנוחות, דבר, 21 ביולי 1955
• ב. וואֶסט, לזכרו של אברהם לוינסון: ציוּן מתקופת המחתרת הציונית בברית המועצות, דבר, 21 באוגוסט 1955
• יוסף שפירא, אברהם לוינסון (שנה למותו), דבר, 9 ביולי 1956
• במלאות שנה למות אברהם לוינסון, דבר, 9 ביולי 1956
• אליעזר טש, מורשתו של אברהם לוינסון (במלאות חמש שנים למותו), דבר, 25 ביולי 1960
• [1]

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25754837אברהם לוינסון