א-ריש
א-ריש הייתה שכונה ערבית בעיר יפו ממזרח לשכונת אבו כביר. לצד השכונה נישא תל א-ריש. לפי אחת המסורות קיבל התל את שמו, שמשמעותו "תל הראשים", ב-1775, כאשר קצין מצרי שמרד בטורקים טבח בתושבי יפו וריכז את גולגולותיהם במקום.
בפרוץ שלב א' של מלחמת העצמאות - מלחמת האזרחים, ריחף איום ממשי גם על שכונותיה הדרומיות של תל אביב, על בת ים, מקווה ישראל, ושכונות מולדת וגרין שבפאתי חולון. הערבים ניצלו את יתרון הגובה של תל א-ריש שחלש על סביבותיו מרום 44 מטרים והציבו עליו שני מקלעים כבדים מדגם שפנדאו, האחד בבית הלבן שבגבעת החרבה והאחר בבית האדום. ב-12 בדצמבר 47 התקיפו ערבים, מעמדה בגבעת החרבה בפאתי א-ריש, בירי, את שכונת גרין בחולון והניסו יהודים מבתיה הקיצוניים. בפעולת תגמול למחרת כבשו אנשי פלוגת החי"ש החולונית, לימים פלוגה ב' של גדוד 51 של גבעתי, את הגבעה ופרקו את עמדת הירי אך נאלצו לסגת מפני התקפת נגד ערבית במהלכה נהרג אחד הלוחמים.
התחבורה היהודית מתל אביב לחולון ומשם לירושלים ולמושבות הדרום בואכה נגב שבה ונתקפה מאבו כביר וא-ריש.[1] עקב כך הוסטה בינואר 48 התחבורה לנתיב חדש - דרך הבטחון, בשולי השכונות הדרומיות של תל אביב (כיום דרך בן-צבי). דרך זו שימשה את תחבורת היישוב היהודי עד כיבוש האזור.
תל א-ריש שמעל לכפר נכבש בראשונה על ידי כוחות חטיבת גבעתי במבצע חמץ ב-28 באפריל 1948, אך הם נאלצו לסגת באבדות כבדות מפני התקפת נגד של לוחמי גדוד אג'נאדין של צבא ההצלה ומפקדם מישל אל-עיסא שב-26 באפריל 1948, הצליחו להסתנן ליפו. במהלך מבצע חמץ פינו הערבים את האזור והתל נותר כמובלעת בידיים ערביות עד כניעת יפו ב-13 במאי. הקרב העיקרי היה סביב עמדת הפילבוקס על התל כיום בתחומו של פארק בשכונת תל גיבורים בחולון. במקום אתר זיכרון ובו הסבר על הקרב.
בא-ריש נשמרו במשך תקופה ארוכה הבתים המקוריים של השכונה. בשנים הראשונות לאחר כיבוש השכונה שימשו הבתים למחנה צבאי ולאכלוס עולים חדשים. אחד המבנים הגדולים אשר שוכן על הכביש הראשי[2] היה למוסד ילדים של עליית הנוער הדתי. הייתה בו חברת נוער של כחמישים חניכים וחניכות, מעל גיל 15, שעלו מצפון אפריקה. המוסד נועד להכין אותם לחיי עבודה. בשנת 1952 נסגר המוסד, וחניכיו עברו לכפר בתיה[3]. במבנה שנותר פנוי הוקם מועדון גדנ"ע קליעה.
על חלקו הדרומי של הכפר הוקמה השכונה היהודית תל גיבורים בחולון. בית ספר היסודי "המגינים" הוקם בשנת 1950, במקום נותר בית הקברות המוסלמי טאסו, ושרידים של בית באר של משפחת טאסו.
קישורים חיצוניים
- חולון במלחמת העצמאות באתר עיריית חולון
- קרב תל א-ריש מהזווית הערבית, רשומה מתוך פורטל פרש
הערות שוליים
- ^ 3 ערבים נהרגו בתל א-ריש, דבר, 23 בדצמבר 1947
- ^ דרך בן-צבי פינת רחוב 3382
- ^ המקור: הארכיון הציוני המרכזי s75/14617
