אתנוקרטיה
אתנוקרטיה (מיוונית: אתנוס - אתניות, קרטיה - שלטון) היא מונח מתחום הממשל ומדעי החברה הבא לתאר דומיננטיות (או בלעדיות) אתנית בשלטון, כלומר מצב שבו קבוצה אתנית אחת אוחזת ברוב עמדות הכוח השלטוניות או בכולן, ביחס שחורג ממשקלה של אותה קבוצה באוכלוסיית המדינה. תחת משטר אתנוקרטי, קבוצות המיעוט מופלות לרעה באופן עקבי על ידי המדינה ועשויות לסבול דיכוי, רדיפה ו/או הפרות של זכויות האדם או האזרח או זכויות קבוצתיות שלהן.
לפי הגאוגרף הפוליטי אורן יפתחאל, באתנוקרטיה השלטון מכונן על ידי, ולמען, קבוצה אתנית דומיננטית מובחנת המתגוררת בשטחי המדינה, אך גם מחוצה להם. שלטון זה אינו דמוקרטי, אך גם אינו משטר סמכותני או עריצי; בהיותו מושתת על "היגיון אתני", שלטון זה מחזק, או יוצר רבדים, של זהויות אתניות על בסיסים לאומיים ומעמדיים, וממעיט בחשיבות האזרחות הטריטוריאלית[1].
מאפיינים עיקריים
- למרות סממנים דמוקרטיים, שיוך אתני (ולא אזרחות טריטוריאלית) משמש פקטור עיקרי בחלוקת משאבי המדינה. מתקיים מתח אתני-אזרחני ניכר ועירוב בין מושגים ועקרונות אתניים ואזרחיים.
- גבולות המדינה והקהילה האתנית מעורפלים.
- הקבוצה האתנית ה"מייסדת" מנכסת את השלטון לצרכיה וקובעת את רוב אופיה של המדיניות הציבורית.
- העיקרון האתני הריבודי מתקיים בשתי רמות עיקריות: לאומי-אתני, ומעמדי-אתני בתוך כל אחד מהלאומים.
- האתנוקרטיה שונה ממשטר עריצי, ומדמוקרטיה של "עם אדונים"; בהעניקה זכויות פוליטיות ואזרחיות משמעותיות (גם אם חלקיות) למיעוטים האתניים בתוכה[2].
ישראל
ערך מורחב – אתנוקרטיה בישראל
המונח "אתנוקרטיה" הוטבע בשיח הישראלי על ידי החוקר אורן יפתחאל שבא לבקר את המונח "דמוקרטיה אתנית" של הסוציולוג הפוליטי סמי סמוחה. לפי יפתחאל, בישראל נהוגות בידי המשטר פרקטיקות אתנוקרטיות, בהן הבחנה בחוק בין אזרחים על בסיס לאומיותם האתנית והפליה רחבה של אזרחים ערבים[3].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ אורן יפתחאל, "אתנוקרטיה, גאוגרפיה ודמוקרטיה: הערות על הפוליטיקה של ייהוד הארץ", בתוך אלפיים: כתב עת בינלאומי לעיון, הגות וספרות, תל אביב: עם עובד, גיליון 19, עמ' 91.
- ^ יפתחאל, עמ' 98.
- ^ יפתחאל, עמ' 58.
