רבי אשר אשכנזי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אשר כהן (רב))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אשר הכהן אשכנזי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה י"ב באדר ה'תקנ"ז
טיקטין
פטירה ד' בשבט ה'תרכ"ו (בגיל 68)
שרשוב
מקום קבורה שרשוב
למד ב ישיבת וולוז'ין
מקום פעילות וולוז'ין, שרשוב וטיקטין
תקופת הפעילות ה'תרמ"ד - ר"מ בישיבת וולוז'יןה'תרכ"ו
תחומי עיסוק רב
תפקידים נוספים ר"מ
רבותיו רבי חיים מוולוז'ין
תלמידיו רבי יוסף זונדל מסלנט
חיבוריו ארחות חיים כתר ראש, ברכת ראש, שארית הברכה
בת זוג רייזל ביילא
אב רבי צבי הירש

רבי אשר הכהן אשכנזי (מכונה: רבי אשר משערשוב) (י"ב באדר ה'תקנ"ז - ד' בשבט ה'תרכ"ו) היה רב ליטאי מתלמידי רבי חיים מוולוז'ין, כיהן כרבם של שרשוב וטיקטין. מחבר ספר "ארחות חיים - כתר ראש" – ליקוט מהנהגות רבו, וספרי "ברכת ראש" ו"שארית הברכה" על הש"ס.

ביוגרפיה

נולד בטיקטין לרבי צבי הירש[1], מצאצאי רבי משולם זלמן מירלש אב"ד אה"ו. בגיל 18 נישא לבת רבי אלעזר לנדא מסלונים, נינו של הגאון מווילנה[2]. לאחר נישואיו עבר ללמוד בישיבת וולוז'ין. לאחר שישה חודשים מינהו רבי חיים מוולוז'ין למגיד שיעור יומי בישיבה, תפקיד בו שימש במשך שלוש שנים[3]. אכל את הסעודות בשבתות וחגים בבית רבו[4].

לאחר פטירת אשתו נישא לרייזל ביילא בתו של רבי אלעזר אשכנזי מקמניץ, מצאצאי החכם צבי. לאחר מכן הוא עבר להתגורר בקמניץ שם הסתגר בחדר שעל יד בית הכנסת של העיר עטוף בטלית ותפילין והגה בתורה, כשבני העיר היו שולחים אליו את שאלותיהם. בתקופה זו קיבל הצעות רבנות רבות, אך הוא סירב לכולן, ורק בשנת ה'תר"ח קיבל עליו את רבנות העיר שרשוב. בה'תרי"ח מונה לרבה של טיקטין עיר הולדתו, בה כיהן כרב עד לה'תרכ"ד בתקופת מרד פולין אז חזר לשרשוב וכיהן כרב שם עד לפטירתו בליל שבת ד' בשבט ה'תרכ"ו.

בין תלמידיו הקרובים היה רבי יוסף זונדל מסלנט. בנו רבי דוד היה מחבר הספר "צוואת דוד", הוציא לאור את ספרי "ברכת אשר" ו"שארית הברכה" שחיבר אביו[5] וחתנו רבי אלעזר לנדא שמכתביו חובר הספר תוספות מעשה רב, מהנהגות רבי חיים מוואלוז'ין, על ידי בנו רבי אליהו.

ספריו

ארחות חיים – כתר ראש

בשנת תרנ"ו הוציא רבי אליהו לנדא מסלונים את הספר "תוספת מעשה רב", ואליו צורף קובץ של הנהגות והוראות רבי חיים מוולוז'ין שהועתקו מכתב ידו של רבי אשר, תחת השם "שאילתות". הוא צירף את הקובץ אף לסידור "אישי ישראל" בהוצאתו. בשנת תרע"ה הדפיס רבי אליהו את הספר בנפרד בתוספת הנהגות ממקורות אחרים וכן עריכה לשונית, בשם "ארחות חיים - כתר ראש"[6]. ההנהגות נכתבו על ידי רבי אשר עוד בחיי רבו, בשנת תקע"ט.

בספרו זה מביא מרבו שלא נהג לומר את הפיוט צור משלו עקב חששו שלפי כמה שיטות יוצאים באמירת פיוט זה ידי חובת ברכת המזון[7].

הספר הודפס שוב בירושלים בשנת תשע"ב על ידי 'מכון פרקי אליעזר' בעריכת הרב יעקב זלושינסקי, במהדורה מתוקנת עם הוספות ושינויים על ידי כתבי יד שהיו ברשותו של תלמידו ומקורבו של רבי אשר, רבי יוסף זונדל מסלנט. בספר נוספו 'ליקוטי הגר"א והגר"ח' - השוואות ומקורות לדברי הגר"א ורבי חיים מוולוזין, כמו כן 'מקורות וביאורים' לדברי המחבר רבי אשר. מהדורה מוערת נוספת יצאה בשנת תשע"ז, על ידי הוצאת מכון ירושלים.

ספריו על הש"ס

בנוסף, הוא חיבר ספר חידושים בשם 'ברכת ראש על מסכתות ברכות ונזיר. המהדורה הראשונה הודפסה בחייו, בשנת תרט"ז, עם הסכמותיהם של רבי יוסף מסלוצק, רבי דוד טביל ורבי יצחק אלחנן ספקטור. הספר על מסכת נזיר הודפס בשנית בשנת תרל"ו, לאחר פטירת רבי אשר[8]. על מסכת ברכות הודפס בשנית בפיטרקוב, עם תיקונים והגהות על ידי בנו רבי דוד שכתב הקדמה לספר עם תולדות חיי אבי

ספר נוסף בשם 'שארית הברכה' על הש"ס הודפס בפיטרקוב בשנת תרנ"א על ידי בנו רבי דוד.

לקריאה נוספת

  • רבי אשר הכהן אשכנזי, ברכת ראש - מסכת ברכות, "מעין הברכה" - הקדמת בנו רבי דוד הכהן אשכנזי, ה'תרנ"א.
  • משה גרודקה, מבוא לספר אורחות חיים כתר ראש, בהוצאת מכון ירושלים, ירושלים תשע"ז, עמ' 11-29

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. ^ אביו מכנהו ”איש אמנה” - בראש ספרו ברכת אשר.
  2. ^ בנו של רבי יעקב משה בן רבי אברהם בן הגר"א.
  3. ^ רבי אשר אשכנזי, ברכת ראש, מסכת ברכות - "מעין הברכה" הקדמה לספר, פיטרקוב: רבי דוד אשכנזי, עמ' אב.
  4. ^ רבי דוד אשכנזי, ברכת ראש, מסכת ברכות - "מעין הברכה" הקדמה לספר, עמ' בא.
  5. ^ רבי דוד הכהן בן רבי אשר אשכנזי, צוואת דוד, תרע"ד, באתר אוצר החכמה.
  6. ^ יעקב גרודקה, מבוא לספר ארחות חיים כתר ראש, בהוצאת מכון ירושלים, עמ' 20, באתר אוצר החכמה.
  7. ^ רבי אשר הכהן אשכנזי, ארחות חיים כתר ראש, אות צד.
  8. ^ רבי דוד אשכנזי, ברכת ראש, מסכת ברכות, "מעין הברכה" הקדמה לספר, עמ' אא.