רבי יוסף פיימר
| לידה | תקנ"ו | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ל' בניסן תרכ"ד (בגיל 68 בערך) | ||||
| |||||
רבי יוסף פיימר (נודע בכינויו ר' יוסל'ה סְלוּצְקֶר (=יידיש: מסלוצק); תקנ"ו, 1796 (בערך) - ל' בניסן תרכ"ד, 6 במאי 1864) היה רב ליטאי, רבה של סלוצק, שנחשב בליטא לאחד מגדולי הדור.
ביוגרפיה
נולד בשקוד לרב מאיר[1] ולגליקה (בת אברהם, נפטרה ל' בסיוון תר"ג) פיימר. בצעירותו למד בחברותא עם יעקב בנדיטמן, שנעשה לימים רבה של בויסק. למד בישיבת וולוז'ין והיה לתלמידו המובהק של רבי חיים מוולוז'ין[2], שאף סמך אותו לרבנות והדריך אותו בעבודה הרבנית.
לאחר נישואיו לרייזל בת ר' מאיר, התמנה לרבנות העיירה לוקניק, וכפי הנראה בעיירה זו למד אצלו רבי ישראל ליפקין מסלנט[3].
בחורף שנת תקפ"ט, 1828, נבחר לכהן ברבנות העיר סלוצק, כשהוא בן שלושים ושלוש שנים בלבד. הוא כתב תשובות הלכתיות לכל רחבי ליטא, והיה לאחד מגדולי הרבנים בליטא בדורו. בשנת תרי"ח, 1858, היה חבר בית הדין שקבע את הסדרי הנהלת ישיבת וולוז'ין לאחר הסכסוך המתמשך שפרץ בה, לצידם של רבי דוד טביל ממינסק, רבי יצחק אלחנן ספקטור מנובהרדוק, ורבי זאב וולף לנדוי, ה"מגיד מישרים" מווילנא.
הוא נודע בתקיפותו בעניינים ציבוריים לצד עדינותו במישור האישי ביחסו המקרב לעניים ולבני נוער. הוא כיהן בסלוצק במשך 35 שנה, ובשנת תרכ"א לאחר שקיבל על עצמו מינוי לרבנות מינסק, הסכים לבטלו לאור הפצרת אנשי הקהילה בסלוצק. הוא כתב את צוואתו בכ"ט בניסן תרכ"ד, ולמחרת אותו יום נפטר (ל' ניסן, 6 במאי 1864). החליף אותו כעבור מספר חודשים, הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק[4].
רוב כתביו אבדו בשרפה שפרצה בבית בנו בערב ראש חודש אב ה'תר"ף 1920. שני כרכים ובהם אוסף שאלות ותשובות שלו שרדו, ונדפסו בשנות ה-80 בירושלים.
משפחתו
- אשתו הראשונה הייתה רייזל בת ר' מאיר, נפטרה בגיל צעיר בי' בסיוון תקצ"א במגפה שפרצה בסלוצק:
- אשתו השנייה הייתה וויטה בת הרב יהושע פאלק הכהן מדוויד-הורודוק, נכדתו של רבי צבי הירש פרילוקר מבריסק. עלתה לארץ ישראל אחרי פטירת בעלה, ונפטרה בירושלים בשנת תרל"ד, היא קבורה בבית הקברות בהר הזיתים.
- בנם רבי מאיר פיימר, רבן של סלוצק ועיירות אחרות
- בתם רבקה, נישאה לרב יוסף ל. צרינכוב[6]
- בתם פייגל, נישאה לרב חיים אריה רבינוביץ דיין ומו״ץ בקובנה, ובנו של רבי יצחק אלחנן ספקטור
לקריאה נוספת
- אלחנן שפירא, לתולדות רבינו יוסף פיימער זצ"ל מסלוצק, בתוך: שו"ת רבנו יוסף מסלוצק, מהדורה חדשה, ירושלים: מכון ירושלים, תש"ס (להלן בפרק "קישורים חיצוניים") עמ' 9–18
קישורים חיצוניים
- 'פיימר, ר' יוסף ב"ר מאיר', בתוך: דב ליפץ ונתן גורן (עורכים), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א (תשכ"ז), עמ' 77 טור 1 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1275).
- ספריו
- דרשות וביאורים לתורה לרבינו יוסף מסלוצק, ירושלים: מכון ירושלים, תשנ"ה, באתר אוצר החכמה
- שאלות ותשובות רבנו יוסף מסלוצק, מהדורה חדשה, ירושלים: מכון ירושלים, תש"ס, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ גם אביו של הרב מאיר פיימר נקרא ר' יוסף בן ר' מאיר, ומקור המשפחה מבוהמיה.
- ^ הוא נחשב לאחד מגדולי תלמידיו, ראו על כך: עליות אליהו: תולדות רבינו הגר"א, בסוף הספר הערה קכב.
- ^ על כך ראו: הרב גרשון קיציס, רבי ישראל סלנטר - מקצת ענינות: ר' יוסף פיימר - רבו של הגרי"ס, בתוך: המעיין, כרך כג, גיליון ד, ירושלים, תמוז תשמ"ג, עמ' 12 ואילך.
- ^ ...עדת בני עיר סלוצק מצאו עתה נוחם..., המגיד, 14 בדצמבר 1864.
- ^ ראו עליו: 'גירושיו של ישראל באהמר', בתוך: יהודה סלוצקי (עורך), באָברויסק: ספר הזיכרון לקהילת בוברויסק ובנותיה, תל אביב: תרבות וחינוך; הוצא על ידי יוצאי בוברויסק במדינת ישראל ובארצות הברית, תשכ"ז, עמ' 671 (ספר יזכור לקהילת בוברויסק, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 691).
- ^ צערינכאוו. לפי 'תולדות', להלן "לקריאה נוספת".
36411363יוסף פיימר