אשקהן אגופיאן
אשקהן סרקיסובנה אגופיאן (ברוסית: Ашхен Саркисовна Агопьян; 1907 - ינואר 1986) הייתה חסידת אומות העולם ממוצא ארמני, שהצילה את אולגה, דינה ומניה רבינוביץ' בשואה.
קורות חיים
אשקהן נולדה בעיר יאלטה שבחצי האי קרים. בשנת 1942 היא התגוררה עם בעלה פארונק אגופיאן (Parunak) ועם שתי בנותיהם (צאגוי - Tsaggui, בת ה-13, ורומלה - Romella בת ה-10) בעיר אודסה שבאוקראינה, ברחוב סרובה מספר 41. פארונק התגייס לצבא האדום, ולימים התברר שהוא מת לאחר שחרור אודסה באפריל 1944. עד כיבוש אוקראינה על ידי הצבא הנאצי בשנת 1941, אולגה רבינוביץ' ושתי בנותיה הקטנות התגוררו בשכנות למשפחת אגופיאן. מכיוון שהבעלים של שתיהן שירתו בצבא, שתי הנשים נאלצו להתמודד עם קשיי פרנסה יומיומיים. לאולגה ולבעלה יעקב רבינוביץ' היו שתי בנות קטנות - דינה, שהייתה בת שלוש ב-1942, ומניה או מריה[1] שהייתה בת חודשים ספורים. אשקהן ורבינוביץ' נהיו חברות טובות. רבינוביץ' נהגה לעיתים לשמור על ילדותיה של אשקהן, ואף בעדותה של דינה רבינוביץ' כאשר היא הייתה בת 80, היא מתייחסת לאשקהן כאל דודתה[2].
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
לאחר המצור על אודסה ונפילתה של העיר לידי הצבא הנאצי, בנותיה של אולגה נכלאו ונשלחו לגטו, ואולגה בחרה לבוא איתן. אשקהן, השכנה והחברה המסורה, לא זנחה אותן. למרות הסיכון לחייה ולמרות קשייה הכלכליים והיעדר בעלה, היא מיהרה לגטו, עמדה על התנאים המזעזעים ששררו בו - רעב, מחסור באמצעים הגייניים, בתנאים סניטריים ובמקום לינה נאות. לאחר מכן נהגה לחזור אליו באופן קבוע, מצוידת בכסף שאספה ממקורביה, במזון, בשמיכה חמה ואף בחיתולים עבור מניה הקטנה. הכסף שנמסר לאולגה אפשר לה לשחד את שומרי הגטו הרומנים על מנת שיאפשרו לה לצאת מהגטו פעם בשבוע. אשקהן תמכה במשפחת רבינוביץ' באופן סדיר לאורך חודשים, ביחד עם שתי בנותיה שהיו בגיל ההתבגרות.
במהלך טרנספורט למחנה ההשמדה טרזיינשטט בקיץ 1942, אולגה הצליחה לנצל את המהומה, שיחדה את השומרים וברחה ביחד עם שתי בנותיה. לפי עדותה של דינה שהייתה בת 3, הבריחה התאפשרה באמצעות השומר הגרמני, שקיבל את השוחד מידי אולגה ובמקום להורגן, העמיד פנים שרדף אחריהן. כך הצליחו לצאת משורת המוות והוא ליווה אותם עד לביתן ברחוב סרובה מספר 41[3], אולם לתדהמתן גילו שנמצאו בו דיירים חדשים. אשקהן ושכן ממוצא גרמני, בשם ביליץ' (Bilich) עזרו לאולגה ולבנותיה למצוא מקלט במרתף הבניין, ששימש לאחסון פחם. מקום מסתור זה שימש כביתן במשך 18 החודשים הבאים, עד תום הכיבוש הנאצי. השכן ואשקהן ניקו חלק קטן ומוסתר מהמרתף ושמו בו מיטות מאולתרות מארגזי עץ. המרתף היה קר מאוד, לח, מאובק ומלא חולדות. בנותיה של אשקהן נהגו לרדת למרתף ולספק למשפחת רבינוביץ' אוכל ותרופות. לעיתים, כשמזג האוויר הפך למסכן חיים, אשקהן אירחה את אולגה ובנותיה בדירתה ובכך הצילה אותן פעם נוספת. אשקהן הייתה מודעת לכך, שהיא סיכנה את עצמה מאוד, מאחר והחוק הנאצי אסר לחלוטין על עזרה ליהודים ואזרחים קיבלו עידוד להלשין ולדווח לרשויות כשגזר דין מוות מרחף מעל ראשם[4]. אשקהן נרתמה לעזרה למרות מצבה הכלכלי הקשה שלא הספיק לצרכים הבסיסיים של משפחתה. היא סיפקה למסתתרות מזון ותרופות, וזאת בנוסף לעול הכלכלי שנבע מפציעת בתה מניה, שעינה הוסרה לאחר פציעתה על ידי חלון שהתנפץ במהלך ההפצצות[5].
לאחר המלחמה
עם סיום המלחמה, יעקב רבינוביץ' חזר הביתה והתאחד עם משפחתו. בעלה של אשקהן לא חזר. השכן הגרמני נעלם מביתו לפני שחרורה של אודסה ועקבותיו אבדו. הבת דינה רבינוביץ' נישאה לאדם ממוצא ארמני, שבצירוף מקרים יוצא דופן שמו היה גם כן אגופיאן, אף על פי שלא היה לו קשר דם למשפחתה של אשקהן.
צאגוי, בתה של אשקהן אגופיאן, דיווחה ליד ושם כי אמה הצילה יהודיה נוספת, בשם פולינה שמיס, אליה התוודעה במהלך ביקוריה בגטו אצל אולגה. פולינה היגרה לארצות הברית בשנות ה-90 של המאה ה-20, ועקבותיה נעלמו לאחר שהקשר שלה עם משפחת אגופיאן נותק.[1]
הכרה והנצחה
ב-17 בינואר 2010, יד ושם הכיר באשקהן אגופיאן כחסידת אומות העולם בעקבות פנייתה של דינה רבינוביץ' בשנת 2009, בה תמכה צאגוי אגופיאן. באותו הזמן, דינה עדיין התגוררה באותו הבניין בו הסתתרה בתקופת השואה.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Ashkhen Agopyan, https://web.archive.org/web/20180818025848/http://www.yadvashem.org/yv/en/exhibitions/righteous-armenian/agopyan.asp, 4.2.2020(הקישור אינו פעיל)
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים , עדותה של דינה רבינוביץ', תיק חסידי אומות העולם, ארכיון יד ושם - ^ Rescued by Righteous Among the Nations: Dina Agopian-Rabinovich's testimony, יוטיוב, 17.1.2011
- ^ עדותה של דינה רבינוביץ', תיק חסידי אומות העולם, ארכיון יד ושם
- ^ עדותה של צאגוי אגופיאן, תיק חסידי אומות העולם, ארכיון יד ושם
32501196אשקהן אגופיאן