ארנה זיידלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ארנה זיידלר (בהונגרית: Seidler Ernő; אוז'הורוד, 18 במרץ 1886 – מוסקבה, 1938 או 1940) היה פקיד, עובד מפלגה יהודי-הונגרי מפקד גדוד של הצבא האדום ההונגרי.

ביוגרפיה

ילדותו

ארנה זיידלר נולד במשפחה יהודית כבנם של ליפוט זיידלר ושל וילמה פולאצ'ק[1][2][3] בצעירותו היה חבר ב"האגודה למדעי החברה" (האגודה למדעי החברה הוקמה ב-23 בינואר 1901 והתפרקה בתחילת 1919 עם הגירתו של אוסקר יאסי). זיידלר היה ממייסדי חוג גלילאו[4] בשנת 1910 הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP). ב-15 ביולי 1911 נשא לאישה את אסטלה שרה מינץ (במקורות אחרים, סטלה מינץ),[5] בתם של בודוג מינץ ושל אילונה מינץ.[2]

במלחמת העולם הראשונה הוא נפל בשבי בחזית הרוסית בשנת 1915 ובמחנה שבויי המלחמה טומסק פגש את בלה קון ופרנץ מוניך, איתם ארגן את הקבוצות האנטי-מיליטריסטיות והסוציאליסטיות של המחנה. מאוחר יותר הפך לחבר בקבוצה ההונגרית של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, שנוסדה ב-24 במרץ 1918.

החזרה הביתה

זיידלר שב הביתה ממוסקבה בשנת 1918 ועבד במועצה הצבאית של בודפשט במהלך מהפכת החרציות. בנובמבר, כאשר בלה קון חזר הביתה מרוסיה זיידלר מסר לו רשימה של אלה שניתן לסמוך עליהם בעת הקמת המפלגה הקומוניסטית. הוא שיכן גם את אשתו של קון, אירן גאל. זיידלר השתתף בהקמת מפלגת הקומוניסטים של הונגריה (KMP) שהפך בה לחבר הוועד המרכזי.[6] הוא חימש יחידות צבאיות שונות ועסק בפעולות שכנוע באופן קבוע. בסתיו 1918 ארגן יחד עם ולדימיר אוראסוב את הדפסת העיתון האדום.[6] זיידלר נעצר ב-20 בפברואר 1919,[7] ביום שחרורו ב-21 במרץ 1919 היה אחד החותמים על ההכרזה על איחוד שתי המפלגות (MSZDP ו-KMP) והקמת הדיקטטורה של הפרולטריון.[8] בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית היה מפקד המשמר האדום בבודפשט. בתפקיד זה הוציא למפקד היחידה יוז'ף צ'רני את הדברים הבאים: "אתם יכולים לחסל כמה בורגנים שאתם רוצים, אני אחליק הכל." במהלך קיומה של הרפובליקה הסובייטית הבווארית שימש כשגריר הרפובליקה הסובייטית ההונגרית במינכן. כמפקד גדוד הרגלים ה-53 של הצבא האדום ההונגרי, לקח חלק בהבסת "מהפכת הנגד" בסולנוק במאי 1919. עם זאת, במהלך המערכה הצפונית, הוא הוחלף בוילמוש בהם מחמת חוסר כשירות צבאית מספקת. המערכה האחרונה שלו במסגרת הרפובליקה הייתה כיבושו של סולנוק מחדש ב-1 באוגוסט 1919.

לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית של הונגריה, בלה קון, ינה לנדלר הוא ואחרים נכלאו בטירת קרלשטיין. לאחר שחרורו ארגן את מנגנון המפלגה הבלתי חוקית בווינה יחד עם לאסלו פולאצ'ק ואחרים.[9] מאוחר יותר (משנת 1921) היה מזכיר המפלגה הקומוניסטית צ'כוסלובקיה (CSKP) במערב סלובקיה,[10] ולקח חלק באיחוד המפלגות הקומוניסטיות הצ'כית והסלובקית. הוא היה גם חבר בוועד המרכזי של ה-CSKP. בשנת 1925 גורש מצ'כוסלובקיה בשל פעילותו הפוליטית ונסע לברלין, שם עבד גם בתנועה הקומוניסטית כראש המחלקה בייצוג הסחר עם ברית המועצות.

משנת 1930 התגורר כבר בברית המועצות ועד למעצרו בשנת 1937 או 1938 עבד בתחום הכלכלי כמנהל תשלובת "המתכות הצבעוניות". כמו בלה קון, גם הוא פנה בבקשה בשנת 1937 להשתתף במלחמת האזרחים בספרד, אך הדבר נדחה. לאחר מכן נעצר והוצא להורג במסגרת הטיהורים הגדולים של סטלין.

משפחתו

ערך מורחב – משפחת פולאני (פולצ'ק)

אחותו, הייתה הציירת אירמה זיידלר.[11] בני דודיו היו אדן פור, ארווין סבו, קרל פולני ומיכאל פולני.[12]

לקריאה נוספת

  • אלברט וארי: קורבנות השלטון האדום בהונגריה (בודפשט, מסת"ב 978 963 848 400 0)
  • גוסטב גראץ: עידן המהפכות – ההיסטוריה של הונגריה 1918–1920 (בודפשט, 1935)
  • וילמוש בהם: באש של שתי מהפכות (נפסבה, 1923)
  • מתיאש ראקושי: זכרונות 1892–1925 (כרכים 1-2, הוצאת נאפווילג, בודפשט מסת"ב 963 9082 90 2)
  • "Seidler Ernő". Petőfi Irodalmi Múzeum. נבדק ב-2015-08-03.
  • ההיסטוריה של תועת הפועלים בהונגריה
  • לקסיקון הונגרי ביוגרפי: כרך נוסף (א - ז). עורכת ראשי. אגנש קניירש. בודפשט. 1981 עמ' 614. מסת"ב 9630525003
  • למען המהפכה הסוציאליסטית (בודפשט, הוצאת קושוט, 1975, עמ' 607–608)
  • Magyar életrajzi lexikon I–II. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Bp., Akadémiai Kiadó, 1967–1969.
  • Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996—.
  • Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
  • Kelen Jolán: Seidler Ernő (Párttört. Közl. 1966.)
  • Jász Dezső: Harc a Hernád mentén (Élet és Irod. 1966. márc. 7.)
  • Forradalomban, háborúban (Szerk. Hetés Tibor. Bp. 1974.)
  • Hajdu Tibor: A Magyarországi Tanácsköztársaság (Bp. 1969.)
  • A magyar internacionalisták a Nagy Októberi Szocialista Forradalomban és a polgárháborúban (Bp., 1969–1968.)

הערות שוליים

  1. ^ Más forrásokban Pollacsek vagy Polátsek
  2. ^ 2.0 2.1 "Házasságkötés (337/1911.)". Bp. V. ker. állami házassági akv.
  3. ^ "Seidler Ernő, 1919 (Személyrekord)". Budapest Fővárosi Levéltár.(הקישור אינו פעיל, 2019-11)
  4. ^ Fenyo Mario (1987). Literature and political change, Budapest, 1908-1918. p. 94.
  5. ^ Rolla Margit (1983). "Kaffka Margit. 2. Út a révig". ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים.
  6. ^ 6.0 6.1 Kun Béláné (1969). Kun Béla. Budapest: Magvető Könyvkiadó. p. 107.
  7. ^ "Seidler Ernő". Fogolytörzskönyv adatbázis. Arcanum. אורכב מ-המקור ב-2014-08-26.
  8. ^ A határozat teljes szövege a Wikiforráson
  9. ^ Kun Béláné: Kun Béla (Budapest, Magvető Könyvkiadó, 1969. 303. oldal)
  10. ^ Kortárs. 12 (7–12): 1134. {{cite journal}}: חסר או ריק |title= (עזרה)
  11. ^ "Balázs Béla". Irodalmi Jelen. אורכב מ-המקור ב-2014-10-24. נבדק ב-2014-09-18.
  12. ^ Geni
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32204748ארנה זיידלר

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ארנה_זיידלר&oldid=2000984"