אריה שיף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קובץ:אריה שיף.jpg

אריה שיף (נולד ב-1950) הוא פעיל חברתי ישראלי תושב ערד, שהתפרסם לאחר שירה למוות בפורץ לרכבו.

ביוגרפיה

אריה שיף נולד בשנת 1950, בן לניצולי השואה ששרדו את גטו טרזיינשטט שבצ'כיה. בין השנים 1967–1970 שירת בצה"ל בחיל השריון והשתחרר בדרגת סמל ראשון. בשנת 1973 חזר לשרות צבאי בחיל האוויר עד שחרורו בשנת 1990 בדרגת רב-סרן.

בשנת 1997, שכל את בנו הבכור בתאונת דרכים ומאז הפך לפעיל חברתי[1] ובין היתר: ריכז תוכנית חינוך לנוער בסיכון בנושא זהירות בדרכים, התנדב במתנ"א, התנדב בעמותת אור ירוק, שירת 30 שנה כשוטר מתנדב בדרכים, מתנדב בעמותת "ידידים", ומתנדב ב"יד שרה". מאז שנת 2016 משמש כיו"ר סניף צוות - ארגון גמלאי צה"ל בערד. בשנת 2015 תכנן ובנה את "פארק עופר" בעיר והקים את הספרייה העירונית והחינמית בפארק[2].

בשנת 2009 בנה (בסיוע של חברים מהמגזר הבדואי וחתנו), אוהל בדואי מפואר בחצר ביתו שבערד, עבור שבילנים - צעירים אשר חוצים את "שביל ישראל" ומחפשים מקום להתרעננות – עד היום עברו במאהל מעל 10,000 מטיילים[3]. בשנת 2020 השתלב בלימודי מורה דרך.

אריה שיף נשוי ללאה, הוא אב ל־4 ילדים.

פרשת אריה שיף

פרשת אריה שיף התרחשה בלילה של 28 בנובמבר 2020, במהלכו ירה שיף ברעולי פנים והרג את מוחמד אל-אטראש, עבריין רכוש מהפזורה הבדואית שפרץ לרכבו יחד עם שניים נוספים. מעצרו של שיף עורר דיון וסערה ציבורית סביב הנרטיב של הגנה עצמית, אל מול אוזלת היד של משטרת ישראל בפשיעה בדרום הארץ. ביולי 2021 הרשיע בית המשפט המחוזי בבאר שבע את שיף, במסגרת עסקת טיעון, בהמתה בקלות דעת.

הריגת הפורץ

על פי כתב האישום, במוצאי שבת - הלילה שבין 28 ו-29 בנובמבר 2020, בשל שיפוצים אותם ערכו בביתם, ישן שיף עם אשתו בקראוון שחנה מאחורי רכבו בסמוך לביתם שבערד. לקראת חצות, למשמע רחשים התעוררו השניים וזיהו שלושה רעולי פנים מנסים לגנוב את רכבם. שיף שיצא עם נשקו האישי - אותו הוא מחזיק ברישיון מאז שירותו הצבאי – קרא מספר קריאות "עצרו", ירה לעבר הרכב ופגע פגיעה קטלנית בראשו של מוחמד אל-אטראש בעוד שני חברי החוליה האחרים נמלטים. מיד לאחר מכן התקשר שיף למשטרת ישראל לדווח על האירוע וביקש סיוע רפואי ומשטרתי באומרו "מהר, יריתי בבן אדם יריתי בבן אדם באוטו". עם הגעת השוטרים למקום נמצא אל-אטראש בחיים והועבר לטיפול רפואי בבית החולים סורוקה בבאר שבע. שיף עוכב לחקירה במשטרת ערד בחשד להמתה, אך לאחר שנאספו ראיות ממצלמת האבטחה[4] שבביתו, שונה החשד לרצח [5]. מהרגע בו יצא שיף מהקראוון ועד הרגע בו ירה בפורץ מנשקו האישי עברו 9 שניות.

במהלך החקירה הגיעה הידיעה כי אל-אטראש נהרג מפצעי הירי ושיף ביקש ואמר קדיש על בנו המנוח עופר ועל אל-אטראש בו ירה ירייה קטלנית שהביאה למותו.

לאחר סיום החקירה נלקח שיף לבצע שחזור, בסיומו הועבר אל בית המעצר שבכלא באר שבע, שם שהה שבעה ימים ונאסר עליו לחזור לביתו עד הגשת כתב האישום. ב־12 בינואר הגישה הפרקליטות את כתב האישום באשמה המתה בקלות דעת – עבירה שהעונש המרבי שלה הוא 12 שנות מאסר[6].

הדיון הציבורי לאחר האירוע

פרשת שיף הציתה סערה ציבורית בסוגיית הגנה עצמית אל מול אוזלת היד של משטרת ישראל בפשיעה בדרום ישראל. פוליטיקאים טענו לחפות הנאשם הרבה לפני שהחל הדיון הראשון בבית המשפט, בהם: חה"כ עמיחי שיקלי, השר אמיר אוחנה השרה איילת שקד, חה"כ בצלאל סמוטריץ' ועוד[7].

הסברה הרווחת לחפותו של שיף במרחב הציבורי התמקדה בטענה כי "באזור בו חי שיף אין שלטון חוק ועל כן הגיוני שיגן על עצמו ועל משפחתו" וזאת בנוסף לשאלה המרכזית שנידונה: "האם אריה שיף הוא רוצח או גיבור?"[8]

השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, יצא בפוסט בפייסבוק נגד משטרת ישראל ונגד הפרקליטות תוך שימוש בסעיף 34 לחוק העונשין – הגנה עצמית[9]. חה"כ סמוטריץ' יצא באמירה כי "הסיפור של אריה שיף הוא הסיפור של כולנו"[10] וחלק מתושבי ערד העניקו לשיף חיבוק ויצאו להפגנות תמיכה "כולנו אריה שיף". אזרחים רבים הגדירו את שיף כקורבן של המציאות בדרום וטענו כי נכון להעניק לו תעודת הוקרה על פני כתב אישום[11].

מנגד, הגדירו אזרחים אחרים את שיף אדם קר מזג שלקח חיים של אדם שכל חטאו היה עבריינות רכוש שנגרמה בשל המציאות העגומה אותה חיים הבדואים בדרום. פרופ' מרדכי קרמניצר מחה על העונש הקל מדי, לטעמו, שקיבל שיף.[12] בפברואר 2020 הוקם קמפיין מימון המונים "עוצרים את הטירוף! לא מפקירים את אריה שיף" שהשיג 1,207,441 ש"ח[13].

פסק הדין במשפטו של שיף

ביולי 2021 הרשיע בית המשפט המחוזי בבאר שבע את שיף במסגרת הסדר טיעון בהמתה בקלות דעת עם סייג לקרבה לבית מגורים, על פי התיקון לחוק העונשין. על אף שהפרקליטות ביקשה להטיל על שיף עונש של 4–6 שנות מאסר, קבעה השופטת רויטל יפה כץ בנובמבר 2021 עונש של תשעה חודשי עבודות שירות ופיצוי עונשי של 10,000 ש"ח למשפחת ההרוג[14][15]. לאחר מתן גזר הדין אמר שיף: "שמח שזה נגמר, עצוב על הטרגדיה"[16]. במהלך קביעת גזר הדין התאסף בין כותלי בית המשפט ציבור שביקש לתמוך בשיף בהם: ח"כ איתמר בן גביר, שמעון טובול סגן ראש העיר באר שבע ואזרחים נוספים.

מדבריה של השופטת רויטל יפה-כ"ץ: "הנאשם נגרר לאירוע שלא יזם ולא תכנן, דבר שנעשה דווקא על ידי המנוח ושותפיו; הנאשם עמד לבדו, בשעת לילה מאוחרת, מול המנוח ושותפיו – כולם רעולי פנים, שדי בחזותם כדי להטיל אימה ופחד; המנוח ושותפיו נתפסו "על חם" על ידי הנאשם כשהם מבצעים עבירה פלילית שכוונה כלפי רכושו, והחשש שמא יפגעו בו וברעייתו, כדי שיתאפשר להם לממש כוונתם לגנוב את רכבו - היה סביר; ומעל לכל, כל האירוע נמשך שניות מעטות, כאשר בדיעבד ניתן לנתח כל צעד או כל תנועת יד שעשה הנאשם, אך לא הרי מי שנתון בנסיבות של תחושת סכנה ומצוקה, כהרי מי שבוחן דברים בחכמה שלאחר המעשה, באווירה השקטה יחסית של אולם בית המשפט"[17].

התנצלותו של שיף

בצאתו ממעצר אמר שיף "אני רוצה להביע את צערי העמוק על זה שלקחתי חיים לבן אדם ללא כוונה וללא התכוונות". "אמרתי קדיש לעילוי נשמתו של המנוח ולעילוי נשמתו של הבן שלי שנהרג לפני 24 שנה. צר לי מאוד על האירוע הטרגי שהסתיים בצורה טרגית. אין לי מה להוסיף חוץ מזה שאת העונש שלי כנראה קיבלתי וכל החיים אצטרך לחיות עם זה שהרגתי אדם בלי כוונה"[18].

תביעת נזיקין

בינואר 2022 הגישו אלמנתו ושמונת ילדיו של ההרוג, מוחמד אל-אטראש, תביעת נזיקין נגד שיף, ובה דרשו פיצוי בסך 4.3 מיליון ש"ח על הנזק שנגרם להם בהריגתו.[19]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יעקב לוי ועודד בר מאיר, הירי בפורץ מטלטל את ערד: תומכים בשיף ודורשים להגביר את הביטחון, באתר mynet, ‏2020-12-04
  2. ^ זוכרים את עופר, באתר www.tzevet.co.il
  3. ^ מלאכי שביל ישראל באזור הנגב המזרחי, באתר 31 מזרח, ‏2010-07-14
  4. ^ תיעוד: אריה שיף יורה בפורץ לרכבו; הפרקליטות הגישה נגדו כתב אישום, באתר www.israelhayom.co.il
  5. ^ קוריאל, אילנה (2020-11-30). "הפורץ נורה למוות, תושב ערד יישאר במעצר בעקבות "ראיה דרמטית"". Ynet. נבדק ב-2021-11-28.
  6. ^ כתב אישום הוגש נגד אריה שיף | צפו ברגעים בהם ירה בגנב הרכב, באתר ערוץ 20, ‏2021-01-14
  7. ^ ח"כ איילת שקד: אריה שיף - משל לאזלת היד של המדינה, באתר ערוץ 7
  8. ^ המקור: גיבור או רוצח?, באתר רשת 13
  9. ^ אלון חכמון ואנה רייבה ברסקי, אוחנה ביקר בביתו של אריה שיף בערד: "יש לבטל את כתב האישום", באתר מעריב
  10. ^ הבוקר: גזר דין לאריה שיף - הפרקליטות דורשת 4 שנות מאסר, באתר הקול היהודי
  11. ^ ימים קשים, תחושות קשות, באתר ערוץ 7
  12. ^ אתר למנויים בלבד מרדכי קרמניצר, בעונש המקל לאריה שיף, בית המשפט כפר בפער האינסופי שבין חיי אדם לבין רכוש, באתר הארץ, 09 בנובמבר 2021
  13. ^ כולנו אריה שיף - Givechak, באתר givechak.co.il
  14. ^ "לא רצה לגרום למוות": ביהמ"ש גזר על אריה שיף תשעה חודשי עבודות שירות, באתר www.maariv.co.il
  15. ^ אחרי גזר הדין: האם העונש של היורה אריה שיף מידתי? | הצביעו בסקר, באתר www.maariv.co.il
  16. ^ אתר למנויים בלבד חן מענית, תשעה חודשי עבודות שירות נגזרו על אריה שיף, שירה למוות בפורץ לרכבו, באתר הארץ, 09 בנובמבר 2021
  17. ^ אילנה קוריאל, 9 חודשי עבודות שירות לאריה שיף, שירה למוות באדם שניסה לגנוב את רכבו, באתר ynet, 9 בנובמבר 2021
  18. ^ אדיר לחקים, 9 חודשי עבודות שירות לאריה שיף שירה למוות בגנב הרכב בערד, באתר עכשיו 14, 9 בנובמבר 2021
  19. ^ תמיר סטיינמן, ‏משפחת הפורץ שאותו הרג אריה שיף תובעת ממנו מיליונים: "הפר כל חובה ונורמה מוסרית", באתר ‏מאקו‏‏, ‏17 בינואר 2022‏
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33024948אריה שיף