אריה צימוקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריה צימוקי

אריה צימוקי (רוזינקו) (27 בפברואר 19191 בדצמבר 1985) היה עסקן ציוני ועיתונאי ישראלי, שעסק בעיקר בנושאי ממשלה ומדיניות חוץ. ייסד את המועצה הציונית הישראלית, שימש כחבר עמית בהנהלה הציונית ובחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית ושימש כסגן נשיא הפדרציה הבינלאומית של העיתונאים.

ביוגרפיה

אריה רוזינקו נולד בעיר קובל שבמחוז ווהלין (פולין), בן לגיטל ויום-טוב. למד ב"חדר", המשיך בבית ספר העממי עברי "הרצליה" וסיים את לימודיו בגימנסיה העברית "תרבות" בקובל. בוגר קן "השומר הצעיר". מגיל צעיר גילה זיקה עמוקה לעיתונאות. פרסם פיליטונים ומאמרים בשבועון הציוני המקומי "קאָוולער שטימע" ('הד קובל').

בשנת 1938 עלה לארץ ישראל באמצעות סרטיפיקט סטודנט. ב-1941 סיים את לימודיו בפקולטה להיסטוריה עברית וכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים. היה חבר בהגנה, שירת כנוטר והיה פעיל באיגוד לשיקום האסיר. ב-1943 עבד כפרשן לחדשות חוץ בעיתונים "דבר", "על המשמר" ו"למרחב". עם קום המדינה ב-1948 שימש דובר (קצין עיתונות) משטרת ירושלים במשך שבע שנים, עד 1955.[1] עבר לעיתון "ידיעות אחרונות", שם שימש כתב פוליטי ומדיני בין השנים 19631985. נחשב לעיתונאי בעל קשרים ומקורות בצמרת ה פוליטית של המדינה ולאיש סודם של ראשיה ושריה הבכירים. כעיתונאי התמסר לטיפוח כותבי יידיש ברחבי העולם ושימש כסגן נשיא הפדרציה הבינלאומית של העיתונאים (19721984).

צימוקי ייסד את המועצה הציונית הישראלית, שימש כחבר בהנהלה הציונית ובחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית. לאחר מותו נפתחה על שמו מדרשה לציונות על הר הרצל שיזם ופעל להקמתה.

צימוקי נישא והיה אב לשתי בנות. נפטר בדצמבר 1985, בגיל 66. נקבר בהר המנוחות. כיכר נקראת על שמו בירושלים ופרס על שמו מוענק למחקר על הציונות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0