אריגו בקארי

אריגו בקארי (Arrigo Beccari) ‏ (1909–2005) היה כומר איטלקי וחסיד אומות העולם. בקארי פעל בעיירה נוננטולה שליד מודנה באיטליה ועם ג'וזפה מוריאלי, רופא העיירה, הציל 120 יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, רובם ילדים.

פעילותו בתקופת השואה

אריגו בקארי לימד בסמינר קתולי בקרבת נוננטולה. ביולי 1942 הגיעה לנוננטולה קבוצה של 50 ילדים יהודים מאזור הכיבוש האיטלקי בצפון יוגוסלביה, בהדרכת יוסף איתאי (יושקו אינדיג). בסיוע D.A.E.E – סוכנות הסעד היהודית בה הכירה הממשלה הפשיסטית - שוכנו הילדים ב'ווילה אמה' שבנוננטולה, שם הצטרפו אליהם עוד 50 ילדים פליטים. ב-8 בספטמבר 1943 כבשו הגרמנים את צפון איטליה. בקארי לא שאל את הממונים עליו במודנה ושיכן את הילדים בסמינר. הוא גם סייע בהכנת מזון לילדים אחרים ששוכנו בבתי איכרים בכפרים הסמוכים.

בסוף 1943, כאשר הגבירו הנאצים את חיפושיהם אחר יהודים מסתתרים, סייע ד"ר ג'וזפה מוראלי בהנפקת תעודות זהות מזויפות לכל 120 הילדים ומדריכיהם והילדים הוברחו לשווייץ.

לאחר מכן גילה הגסטפו את בריחת הילדים לשווייץ, תפס את בקארי וחקר אותו כדי שיגלה את שמות המעורבים בפעולת ההצלה ואת מקום מחבואם של יהודים אחרים. בקרי עמד בעינויים ואחרי חודשים בכלא בולוניה שוחרר.

ב-1964 העניק יד ושם לבקארי ולד"ר ג'וזפה מוראלי את התואר "חסידי אומות העולם"