ארגון הצופים של בריטניה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ארגון הצופים של בריטניה (באנגלית: The Scout Association) הוא ארגון הצופים הגדול ביותר בבריטניה ומהווה הגוף המוכר בארגון הצופים העולמי מטעם הממלכה המאוחדת (UK). בעקבות הקמת הצופים בבריטניה בשנת 1907, העמותה הוקמה בשנת 1910 ונרשמה בשנת 1912 על ידי צ'רטר מלכותי תחת שמה הקודם, אגודת הצופים הבנים.[1]

ארגון זה הוא ארגון הצופים הארצי הגדול ביותר באירופה, המייצג 35% מהחברות באזור הצופים האירופי.[2]

לטענת הארגון, הוא מספק פעילות ל־464,700 צעירים (בגילאי 5–25) בבריטניה עם מעל 116,400 מתנדבים בוגרים, יותר ממבוגר אחד עבור כל 4 צעירים.[3] התוכניות כוללות Beaver Scouts (בגילאי 5–8), Cub Scouts (בגילאי 8-10.5), Scouts (בגילאי 10.5-14), Explorer Scouts (בגילאי 14–18) ורשת מבוגרים (בגילאי 18–25).

הארגון שם לו למטרה לספק "כיף, הרפתקאות ומיומנויות לחיים ולהעניק לצעירים אפשרות ליהנות מהרפתקאות חדשות, להתנסות בחיק הטבע ולקחת חלק במגוון פעילויות יצירה, קהילתיות ובינלאומיות, ליצור אינטראקציה עם אחרים, להתיידד עם חברים חדשים, לרכוש ביטחון ולהגיע למלוא הפוטנציאל שלהם".[4]

את ארגון הצופים מוביל ה-Chief Scout, כיום מגיש הטלוויזיה, ההרפתקן והסופר בר גרילס, לצד נציב ראשי בבריטניה, כיום טים קיד, והמנכ"ל, כיום מאט הייד. נשיא הארגון הוא הנסיך אדוארד, דוכס קנט ופטרונית הארגון היא המלכה אליזבת השנייה.[5][6][7][8]

הארגון חבר במועצה הלאומית של בריטניה לשירותי נוער מתנדב.

פתוח לכל

מגדר

משנת 1912 עד 1967 שם הארגון היה "ארגון הצופים הבנים" ועד 1976 בנים בלבד התקבלו לפעילות. בשנת 1976 הורשו בנות להצטרף לפעילות בגילאי 16 עד 20.[9] אישור זה התרחב לכל מדורי התוכנית של הארגון בשנת 1991, אם כי קבלת בנות הייתה אופציונלית והייתה חובה רק מאז 2007. בנות מהוות כיום 27% מכלל המשתתפות בכל הגילאים, ובסך הכל 99,989 משתתפות בגילאי 6–25, ועוד 69,460 נשים המעורבות בתפקידי התנדבות (שהן יותר מבוגרת אחת לכל 2 צעירות), בעוד מבין המצטרפים לצופים כיום 71% בנות (כ-2.5 בנות לכל ילד).[3]

אמונה

הארגון פתוח לכל הדתות עם וריאציות להבטחת הצופים העומדות לרשות אלה עם חובות דתיות שונות או אמונות לאומיות.[10] בעקבות ביקורת על חוסר היחס לאתאיסטים,[11] בשנת 2012 התייעצה ההתאחדות עם החברים בנוגע לאפשרות ליצור חלופה נוספת להבטחה הצופית לאלו שאינם בעלי דת,[12] ובאוקטובר 2013 הודיעה כי גרסה חלופית של ההבטחה יהיה זמין מינואר 2014 עבור אנשים ללא אמונה מובהקת.[13]

נכות

באדן-פאוול רצה לאפשר לצעירים עם מוגבלויות להשתתף בתוכניות צופיות, ושבט הצופים הנכים (לימים נקרא צופי צמי"ד) הראשון בבריטניה הוקם בשנת 1926. לאחר מלחמת העולם השנייה הופעלו מחנות צופים מיוחדים על מנת לספק פעילות צופית למי שאינו מסוגל לקיים מחנה עם קבוצות צופים משלו.[14] באחרונה הושם דגש על שילוב אנשים עם מוגבלות בקבוצות הרגילות. גמישות מובנית לתגים ואותות לבעלי צרכים מיוחדים ובמדינות ואזורי צופים רבים יש אנשי מקצוע או יועצים לתמיכה בנושא זה.[15]

היסטוריה

ייסוד הארגון

תעודת צופים מיום 3 בדצמבר 1914

על מקורות תנועת הצופים לפני הקמת ארגון הצופים ראו תנועת הצופים.

ארגון הצופים הוקם בשנת 1910, על מנת להוות גוף לאומי בבריטניה אשר יכול לארגן ולתמוך במספר הולך וגדל במהירות של שבטי צופים, אשר החל להתרקם ספונטנית בעקבות פרסום הספר "צופיות לבני הנעורים" ו"מגזין הצופים" בשנת 1908.[16] זה היה גם רצונו של באדן-פאוול לשליטה על הצופיות, מכיוון שהיה מורגש שתנועת הצופים לא קיבלה את המעמד הראוי לה.

1910 עד 1920: צמיחה

תג חבר של ארגון הצופים הבנים, שימש לפני 1967

במקור, הצופים היו מיועדים לבנים בגילאי 11–18. עם זאת, הרבה בנות ונערים צעירים יותר רצו להצטרף.[16] קבוצה אחת של "צופי נערות" השתתפה בעצרת הקריסטל פאלאס ב־1909. עקרונות אדוארדיים לא יכלו לקבל ילדות צעירות שהשתתפו בפעילות הגסה וה"פרועה" של הצופים, וכך הצופות הבנות נוצרו על ידי באדן-פאוול ואחותו אגנס, כדי לספק תוכנית פעילויות "ראויה" יותר. הפתרון לבנים צעירים היה הקמת מדור "זאבים" צעירים יותר, שנוסה משנת 1914 והושק בגלוי בשנת 1916.[17] מאוחר יותר, רבים מאלו שצמחו בצופים עדיין רצו להיות חלק מהצופים, וכתוצאה מכך בשנת 1918 הוקם מדור נוסף, Rover Scouts, עבור אנשים מעל גיל 18.

הצופים התפשטו ברחבי האימפריה הבריטית ובעולם הרחב. ב-4 בינואר 1912 שולב ארגון צופי הבנים ברחבי האימפריה הבריטית על ידי צ'רטר מלכותי "למטרת הוראת נערים מכל המעמדות בעקרונות נאמנות משמעת ואזרחות טובה".[1] במהלך מלחמת העולם הראשונה, יותר מ 50,000 צופים השתתפו בסוג כלשהו של עבודות מלחמה בעורף. ביוגלים של הצופים השמיעו "השטח נקי" לאחר פשיטות אוויר או תקיפה אווירית, אחרים סייעו בבתי חולים והרכיבו חבילות סיוע; צופי ים סייעו למשמר החופים להתבונן בחוף המזרחי הפגיע.[18]

ארגון צופי הבנים ארגן את ג'מבורי הצופים העולמי הראשון, שהתקיים באולימפיה, לונדון בשנת 1920 יחד עם ועידה בינלאומית למנהיגים שהקים את ארגון הצופים העולמי, בו ארגון צופי הבנים היה חבר מייסד.[16] באדן-פאוול המשיך להדריך את מדריכי הצופים והצופות, כשהוא יוצא לסיורים עולמיים לאורך שארית חייו, עד שבריאות לקויה גרמה לו לפרוש לקניה בשנת 1938, שם נפטר ב-8 בינואר 1941.

"עיתון מטה ארגון צופי הבנים" פורסם לראשונה ביולי 1909, כפרסום הרשמי של הארגון לצופים בוגרים ומנהלים,[19] לצד "הצופים", מגזין לבני נוער שהושק באפריל 1908. [20]

1920 עד 1967

נסיך וויילס אדוארד השמיני בתלבושת צופיות בג'מבורי העולמי השלישי, 1929

בשנת 1929 אירח ארגון צופי הבנים את ג'מבורי הצופים העולמי השלישי בפארק ארוואו בצ'שייר; כ-56,000 צופים מכ-35 מדינות השתתפו, מה שהפך אותו לג'מבורי הגדול בעולם עד היום.[21] מופע "הכנופיות" הראשון (Gang Show), שהופק על ידי ראלף קורא, נפתח בתיאטרון סקאלה בלונדון באוקטובר 1932.[22] לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, למעלה מ־50,000 צופים התאמנו במסגרת תוכנית השירות הלאומי למלחמה. המשימות שביצעו כללו שליחי משטרה ונושאי אלונקה.[23] סניף צופי האוויר הושק בינואר 1941, ואיפשר לכוחות הצופים להתמחות בפעילויות הקשורות לכלי טיס ותעופה. לורד באדן-פאוול נפטר בשנת 1941 והוחלף בתפקידו על ידי לורד סומרס.[24] החל משנת 1944, שירות הצלה הבינלאומי של הצופים (SIRS) שלח צוותים של צופי רוברים וסקאוטים לאירופה היבשתית כדי לספק סיוע הומניטרי; עשרה צוותי SIRS עבדו במחנה הריכוז ברגן בלזן ששוחרר לאחרונה.[25]

לאחר שנים של תוכניות ניסוי, הושק רשמית מדור Senior Scout בשנת 1946, המאפשר לצופים נערים בני חמש עשרה עד שמונה עשרה שנה להקים קבוצות או שבטים נפרדים, עם פעילויות ותגים מתאימים לגילם.[26] הצופים בלטו בתמיכתם באולימפיאדת הקיץ 1948, מילאו תפקידים ראשיים בטקסים הפתוחים והסגורים באצטדיון ומבלי ובאירועי השייט בטורביי.[27] שבוע ה-Bob a Job הראשון התרחש באפריל 1949, בו עשו הצופים משימות קטנות למען הציבור בתמורה ל"בוב" (5 פרוטות) לגיוס כספים לארגון ולקרן העיוורים של סי ארתור פירסון.[28] בתחילת שנות החמישים, קומץ של צופים פוטר או נדחק לשוליים בקבוצות הצופים שלהם בגלל מעורבותם בליגה הקומוניסטית הצעירה או בפעילות קומוניסטית קשורה - המקרה הבולט ביותר היה זה של פול גרלנד מבריסטול בשנת 1954 שהביא לתזזית תקשורתית ודיון בבית הלורדים,[29] כאשר בעקבות הגנה איתנה על עמדתו של הארגון על ידי לורד רוואלן,[30] העניין נשלל ללא חלוקה.[31] בשנת 1957, לציון חמישים שנה של צופים ומאה שנה ללידתו של באדן-פאוול, אירח הארגון את ג'מבורי הצופים העולמי ה-9 בפארק סאטון שבברמינגהאם.

1967 עד 2001

תג חברות של הארגון בין השנים 1967–2003. לוגו זה עדיין נמצא בשימוש, למשל במרכז הדגלים.[32]

ארגון הצופים הבנים ותוכניותיו בבריטניה נותרו ברובם ללא שינוי עד שעברו סקירה גדולה בשנות השישים. ועדת ההתקדמות של הצופה הראשי הוקמה בשנת 1964 ונשלחה לסקר את העמותה בכדי לבדוק מדוע מספר החברים יורד. הדו"ח שלהם פורסם בשנת 1966 והשינויים יושמו בהמשך אותה השנה ובמשך כל 1967.[16] כתוצאה מכך, המילה "Boy" נשמטה משם הארגון ששונה ל"ארגון הצופים" ונעשו שינויים גדולים במדורים ובתוכניות שלו. המדור הצעיר ביותר נקרא כעת Cub Scouts, מדור Boy Scouts שונה פשוט למדור Scouts ומדור הצופים הבכירים וצופי הרובר הוחלף Venture Scouts לילדים בגילאי 16 עד 20. מדי הצופים שונו גם עם הכללת מכנסיים ארוכים לצופים, לעומת לבוש חובה של מכנסיים קצרים באורך הברך, ולבישת כומתה במקום כובע.

דו"ח ועדת הקידום לא התקבל בברכה על ידי כל החברים. דו"ח מתחרה, "נייר שחור של צופים בנים", הופק בשנת 1970 על ידי "קבוצת פעולות הצופים".[33] זה סיפק הצעות חלופיות לפיתוח הארגון וביקש קבוצות שביקשו להמשיך לעקוב אחר התוכנית המקורית של באדן-פאוול, שתורשה לעשות כן. דחיית ההצעות הביאה להקמת עמותת צופי באדן-פאוול.[34]

מספר התפתחויות התרחשו במהלך השנים שלאחר מכן, כולל הקמה של יחידות חינוך משותפות של בנים ובנות, שהוגבלו בתחילה למדור Venture Scouts בשנת 1976, אך משנת 1991 הורשו גם המדורים הצעירים להתערבב.[16] הורים המעורבים בעמותה בצפון אירלנד החלו גם הם לארגן פעילויות לילדיהם שהיו צעירים מדי עבור Cub Scouts. במקור, רק מנהיגי המדור החדש, המכונה Beavers, היו חברים בארגון עם הנערים עצמם הופכים לצופים רשמית בשנת 1986. בסוף שנות התשעים הוקמה אחוות צופים מוסלמית, אשר בסוף 2007 סייעה להקמת 13 שבטי צופים מוסלמים באנגליה ובוויילס.[10]

למרות השינויים הללו, ורבים אחרים, ארגון הצופים החל בירידה מבחינת כמות החברים בו במהלך שנות התשעים.[35] הדבר עורר סקירה משמעותית של גורמי הירידה בשנת 1999.[36]

2001 עד 2014

לוגו הארגון בין השנים 2003–2018

הארגון מצא את עצמו מתחרה על זמנם של הצעירים כנגד פעילויות רבות אחרות מחוץ לבית הספר ובבתי ספר עצמם שהתעצמו יותר ויותר לאותם סוגים של פעילויות. בנוסף, מנהיגים בוגרים עסקו בתרבות ההתדיינות הגוברת בבריטניה[37] והסטריאוטיפ השלילי כמיושן.[38]

בכדי להתעדכן בטרנדים העכשוויים ולפנות לדור החדש של הקהל, הוצגו מדים חדשים, שתוכננו על ידי מג אנדרו, בשנת 2001. המדים כללו מגוון צבעים עזים ומלהיבים, כאשר החלקים הצעירים יותר לבשו סווטשירט ומכנסי פעילות.[39][40][41]

בשנת 2002 הארגון השיק את החזון החדש שלו לקראת 2012, אשר בישר תקופת שינוי.[41] צופי ה-Venture הופסקו ושני מקטעים חדשים הוצגו: Scout Network לבני 18–25, וכן Explorer Scouts לבני 14–18. הוצגה תוכנית חדשה שלמה, עם מגוון חדש של תגים ואותות, המכסים מגוון רחב יותר של נושאים כמו יחסי ציבור וטכנולוגיית מידע, פיתוח מיומנויות מעשיות ויכולות שימושיות.[42] התגים החדשים גררו תגובות מעורבות של כמה מאנשי ציבור, כאשר חלקם משבחים את הארגון על ש"נע עם התקופה" ואחרים חשו כי השינויים חלפו "נגד אתוס הצופים של באדן-פאוול".[43]

שינויים נוספים התרחשו בשנת 2003 כאשר תוכנית ההדרכה למבוגרים של הארגון הושקה מחדש כדי להיות ממוקדת יותר לתפקיד הפרטני של המתנדבים לעומת ההכשרה הכללית יותר שהתקבלה לפני כן.[41]

הארגון החל גם הוא להשתנות במיקוד שלו, בדגש מחודש על הרפתקאות בחוץ והוא מציע כיום למעלה מ־200 פעילויות מהנות והרפתקניות לצופים, החל מסנפלינג וחץ וקשת תוך שהוא מציע מגוון רחב יותר של הזדמנויות פיתוח, מכתיבת קוד תכנות למוזיקה ודרמה. בשנת 2004 הארגון מינה את מגיש הטלוויזיה פיטר דאנקן בתור ראש הצופים, אשר הוחלף על ידי ההרפתקן בר גרילס ביולי 2009. המזכ"ל הראשי הראשון בבריטניה, וויין בולפיט מונה באותו יום, בתפקיד לתמוך במתנדבים, לצמיחה ולפתח את הארגון.

הארגון אירח מספר אירועים גדולים במהלך תקופה זו, ביניהם צופי אירופה בשנת 2005, אירח 10,000 צופים ומדריכים מארבעים מדינות, ג'מבורי הצופים העולמי ה-21 בשנת 2007 וכן מילא תפקיד מרכזי בחגיגות המאה של הצופים באותה השנה, עם אירוע חגיגה מאורגן באי בראונסי.[41]

עד שנת 2010, נתוני המפקד הראו עלייה חזקה, כאשר הארגון באפריל 2010 טען לקצב הצמיחה הגבוה ביותר שלו בבריטניה מאז 1972, כאשר ההשתתפות הכוללת של החניכים הגיעה כמעט לחצי מיליון.[37][44] בשנת 2014 טענה העמותה לעלייה בחברות הנוער של 100,000 בעשר השנים שחלפו מאז 2004.[45] בשנת 2016 היא טענה לאחת-עשרה שנים של צמיחה רצופה וגידול בהשתתפות הנשים, כאשר 25% מהמשתתפות היו כיום נשים ב-25 השנים שחלפו מאז הנערות התקבלו בברכה לראשונה בשנת 1976.

הארגון טוען שאחד האתגרים הגדולים ביותר שלו הוא לעודד יותר מבוגרים להתנדב ולהפחית את מספר הצעירים שנמצאים כרגע ברשימות המתנה (סביב 40,000). עם זאת, על פי הנתונים המדווחים שלו (לעיל) יש יחס גבוה של יותר ממתנדב מבוגר אחד ל-4 צעירים המשתתפים, ו"צעירים" כוללים מבוגרים בגילאי 18–25. המאמץ למשוך מתנדבים חדשים קיבל דחיפה כאשר קתרין, דוכסית קיימברידג' הודיעה על כוונתה להיות מנהיגת מתנדבים של הארגון עם שבט צופים בסמוך לביתה באנגליה. בעשור עד 2014 גדל מספר המתנדבים הבוגרים ב־14,596 לסך של למעלה מ־104,000.[46]

2014 עד 2018

צופים לכולם

תוכנית אסטרטגית חדשה בשם "צופים לכולם" הושקה בשנת 2014 כדי לתאר את מוקד הארגון בין השנים 2014–2018. היא הציעה ארבעה תחומי פעילות עיקריים: צמיחה, כוללניות, צופיות מעוצבת על ידי נוער והשפעה קהילתית.[47]

נציב הנוער של בריטניה

בשנת 2014 הציג הארגון את תפקיד נציב הנוער בבריטניה. נציב הנוער של בריטניה עובד עם צוות המנהיגות הלאומי; מנכ"ל העמותה, ראש הצופים הראשי שלה, נציב בריטניה ויו"ר מועצת הנאמנים כדי לתרום לדיונים "מטעם חברי הנוער", אך כיצד נאספים דעותיהם של יותר מ-457,000 צעירים משתתפים או מיוצגים על ידי נבחר המינוי לא הוסבר. חנה קנטיש מונתה לנציבת הנוער הראשונה בבריטניה באוקטובר 2014. מחוזות צופים ממנים נציבי נוער משלהם כדי שצעירים יוכלו להשפיע על פעילותם. בספטמבר 2018 מונה Ollie Wood לנציב הנוער של בריטניה, כאשר אלכס הרווי וויקטוריה לוטון מונו לסגנים.[48]

מיליון ידיים - השפעה קהילתית

באוקטובר 2015 השיק הארגון פרויקט השפעה קהילתי שנמשך שלוש שנים בשם "מיליון ידיים" במטרה לגייס חצי מיליון צופים לתמיכה בארבע סוגיות חברתיות שנבחרו על ידי צעיריהם. מטרתם היא לבנות קשרים אמיתיים ומתמשכים ביישובים שיאפשרו לצעירים להמשיך לנקוט "בפעולה חברתית" זמן רב לעתיד. הפרויקט עובד בשותפות עם שש ארגוני צדקה מרכזיים; Mind, Society Alzheimer, Leonard Cheshire Disability, Guide Dogs, Water Aid ו- Canal & River Trust לתמיכה בארבעת הנושאים העיקריים של דמנציה, נכות, רווחה נפשית וחוסן ומים נקיים ותברואה.[49]

יו"ר אישה ראשונה

בשנת 2015 מונתה ד"ר אן לימב ליו"ר הארגון, האישה הראשונה המכהנת בתפקיד.[50]

2018 עד היום

מיומנויות לחיים - אסטרטגיה חדשה

במאי 2018 הוכרזה אסטרטגיה חדשה המתארת את המוקד של ארגון הצופים בין השנים 2018–2023. מטרותיה דומות (עם אותן תוצאות של צמיחה, כוללניות, חיבור לצעירים וההשפעה הקהילתית), אולם כעת יש יותר מסגרות לפיתוח והשגת היעדים.[51]

לצד ההשקה החדשה של האסטרטגיה השיק ארגון הצופים מותג חדש לתמיכה באסטרטגיה, ושינה את הלוגו בן 15 השנים. השינויים העיקריים כללו גופן חדש למסמכים וספרות מהארגון, צבעים חדשים עם לוגו ארגוני מעודכן. זה הוצג לתנועה בתקופת מעבר של שנתיים.[52]

צופי אוויר וים

חלק משבטי הצופים מציעים תוכניות צופיות מיוחדות הנקראות צופי אוויר וצופי ים. שתי התוכניות עוקבות אחר אותה תוכנית ליבה בכל הסעיפים אך יכולות להוסיף דגש אווירונאוטי או ימי יותר, כאשר כמה מחניכי הצופים או שבטי הצופים בוחרים לחפש להכרה על ידי חיל האוויר המלכותי או הצי המלכותי. בבריטניה יש כ-400 שבטי צופי ים, מהם כ-25% (101 קבוצות) מוכרים על ידי הצי המלכותי,[53] ואילו מתוך 117 שבטי צופי אוויר, 43 מוכרות על ידי RAF.[54] מספר השבטים או הקבוצות שניתן להכיר בכל אחת מהתוכניות מוגבל בהחלט וההכרה מוענקת רק לאלה העומדים בדרישות ועוברים בדיקה על ידי קצין שירות. חיילים או יחידות מוכרים נבדקים באופן דו שנתי ורק שומרים על מעמדם המוכר אם הם המשיכו לעמוד בסטנדרטים הנדרשים.[55]

אתרי קמפינג

הבית הלבן של פארק גילוול, מרכז הצופים והמטה הבריטי של הארגון

ברחבי בריטניה, מעל 900 אתרי קמפינג הם בבעלות ארגון הצופים; בדרך כלל הם בבעלות ומופעלים על ידי מחוז צופים.[56] אתרי קמפינג אלה משמשים גם אחרים מחוץ לארגון בכדי להשיג הכנסות נוספות עבור הצופים. עשרה אתרים מנוהלים ישירות מהרמה הלאומית של הארגון.

שבעה אתרים ממותגים ומופעלים כמרכזי פעילויות צופים, ומספקים אתרי קמפינג ופעילויות הרפתקאות. שבעה אלה הם פארק גילוול בגבול לונדון / אסקס, קרופורדבורן במחוז דאון, דאון בקנט, פרני קרוטס בניו פורסט, Great Tower במחוז האגם, הוקירסט בנורת'מברלנד, וודהאוס פארק בגלוסטרשייר, יולברי באוקספורדשייר ויר הפוד בסנודוניה.

בנוסף לאתרים אלה, הארגון מנהל שני מרכזי כנסים, האחד בתוך פארק גילוול, ואחרת באתר נפרד במרכז לונדון, בית באדן פאוול. בית באדן-פאוול הוא הוסטל של הארגון, המספק אירוח זול למטיילים במרכז לונדון.[57]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארגון הצופים של בריטניה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 "Royal Charter of The Boy Scouts Association". Scoutdocs. נבדק ב-15 באוגוסט 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Atanackovic, Mihajlo (12 באוגוסט 2013). "Membership Report 2013 (p. 13)" (PDF). נבדק ב-23 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 3.0 3.1 "The Scout Association's Annual Report and Accounts 2016–2017" (PDF). The Scout Association. נבדק ב-3 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה) (pp. 58)
  4. ^ "What we do". The Scout Association. נבדק ב-11 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Chapter 6 – The Structure of the Headquarters of The Scout Association" (PDF). Policy, Organisation and Rules. The Scout Association. נבדק ב-10 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "New UK Chief Commissioner Tim Kidd takes up role". Scout Association. 4 בספטמבר 2016. אורכב מ-המקור ב-4 בספטמבר 2016. נבדק ב-4 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Search Charities and Patronages". royal.gov.uk – The Official website of the British Monarchy. אורכב מ-המקור ב-25 בספטמבר 2011. נבדק ב-8 באוקטובר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "HM Queen unveils centenary bronze". The Scout Association. 6 במאי 2008. נבדק ב-8 באוקטובר 2011. {{cite news}}: (עזרה) Contains reference in text to the fact of the Queens patronage.
  9. ^ Mills, Sarah (2011). "Scouting for Girls? Gender and the Scout Movement in Britain". Gender, Place & Culture. 18 (4): 537–556. doi:10.1080/0966369x.2011.583342.
  10. ^ 10.0 10.1 Mills, Sarah (2012). "Duty to God/Dharma/Allah/Waheguru: Diverse youthful religiosities and the politics and performance of informal worship". Social & Cultural Geography. 13 (5): 481–499. doi:10.1080/14649365.2012.698749.
  11. ^ Sanderson, Terry (2008-02-04). "Scouting Without God". The Guardian. London. נבדק ב-2009-12-23.
  12. ^ Bingham, John (3 בדצמבר 2012). "Scouts welcome atheists a century after Baden-Powell demonised them". נבדק ב-3 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Burns, Judith (8 באוקטובר 2013). "Scouts announce alternative promise for atheists". www.bbc.co.uk. BBC News. נבדק ב-13 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Hazlewood, Rex, ed. (1966). The Diamond Jubilee Book of Scouting (PDF). London: Arthur Pearson Ltd. pp. 41–42.
  15. ^ "Successfully including Scouts with additional needs". scouts.org.uk. The Scout Association. באוקטובר 2014. נבדק ב-17 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 16.3 16.4 "The History of Scouting". The Scout Association (Scoutbase). אורכב מ-המקור ב-2 בפברואר 2006. נבדק ב-13 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Wolf Cubs". World Scout Organization. אורכב מ-המקור ב-2013-05-30. נבדק ב-2013-02-23.
  18. ^ Cohen, Susan (2012), The Scouts, Shire Publications, מסת"ב 978-0-74781-151-0 (pp. 19–22)
  19. ^ Cohen p. 13
  20. ^ Cohen p. 7
  21. ^ Kiernan, R H (1939). "3rd World Jamboree: Arrowe Park, Birkenhead, England, 1929". www.pinetreeweb.com. Lewis P. Orans. אורכב מ-המקור ב-2006-10-21. נבדק ב-13 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Cohen pp. 29–30
  23. ^ "30 amazing facts about Scouts". scouts.org.uk. The Scout Association. ביוני 2013. נבדק ב-13 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Cohen p. 36
  25. ^ Cohen p. 37
  26. ^ "The Passing Years: Milestones in the progress of Scouting" (PDF). scouts.org.uk. The Scout Association. 2009. נבדק ב-13 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Cohen p. 39
  28. ^ Mills, Sarah (2014). "Youth on Streets and Bob-a-Job Week: Urban geographies of masculinity, risk and constructions of home in post-war Britain". Environment and Planning A. 46 (1): 112–128. doi:10.1068/a45400.
  29. ^ Mills, Sarah (2011). "Be Prepared: Communism and the Politics of Scouting in 1950s Britain". Contemporary British History. 25 (3): 429–450. doi:10.1080/13619462.2011.597552.
  30. ^ Moynihan p. 178
  31. ^ "Hansard - THE SCOUT MOVEMENT AND COMMUNISM - HL Deb 11 March 1954 vol 186 cc297-354". www.courtofrecord.org.uk. UK Parliament. אורכב מ-המקור ב-2018-05-20. נבדק ב-19 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Flag Designer". Scout Shops. נבדק ב-13 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Scout Action Group (1970). A Boy Scout Black Paper. Scout Action Group. p. 1970. ISBN 978-0-9501609-0-0.
  34. ^ Baden-Powell Scouts' Association
  35. ^ "The growing crisis in the Scout movement". Scout History Association. נבדק ב-17 באוגוסט 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "UK Scouting Plans its Future". The Scout Association (Scoutbase). אורכב מ-המקור ב-2 במרץ 2003. נבדק ב-13 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ 37.0 37.1 Copping, Jasper (15 ביולי 2007). "The Gameboy generation returns to the Scouts". Daily Telegraph. London. נבדק ב-20 באוגוסט 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ Rainey, Sarah (19 באוקטובר 2011). "Scouting: the rise in popularity". Telegraph. נבדק ב-13 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ "Chapter 10 – Uniform, Badges and Emblems" (PDF). Policy, Organisation and Rules. The Scout Association. 2011. נבדק ב-2 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ 41.0 41.1 41.2 41.3 "A decade of adventure". Scouting Magazine (The Scout Association). אורכב מ-המקור ב-2016-03-20. נבדק ב-13 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ "New activity programme for UK Scouts". ScoutBase. אורכב מ-המקור ב-20 באוקטובר 2007. נבדק ב-17 באוגוסט 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ Copping, Jasper (9 ביולי 2006). "Computing, faith and even PR, the Scout badges leading the pack". Daily Telegraph. London. נבדק ב-19 באוגוסט 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ "A growing membership". The Scout Association. אורכב מ-המקור ב-28 בספטמבר 2006. נבדק ב-15 באוגוסט 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ Wylie, Catherine (2 במאי 2014). "Girls fuel massive boom for Scouts: Number of children who have joined the movement goes up by 100,000 in ten years". Daily Mail. נבדק ב-9 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ "From strength to strength". The Scout Association. 2 במאי 2014. נבדק ב-11 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "Vision 2018". The Scout Association. 2014. נבדק ב-11 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ "#YouShape". Lincolnshire Scouts. 2016. אורכב מ-המקור ב-2017-08-30. נבדק ב-11 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ "A Million hands:About". The Scout Association. אורכב מ-המקור ב-2017-02-26. נבדק ב-11 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ McVeigh, Tracy (10 באוקטובר 2015). "Scouts' first female leader vows to get more girls round the campfire". The Guardian. נבדק ב-15 בינואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ^ "Preparing Better Futures, Skills for Life" (PDF).
  51. ^ "Scouts - A vibrant new brand and identity for the Scouts". Scouts (באנגלית). נבדק ב-2018-06-06.
  52. ^ "Scouting Afloat" (PDF). The Scout Association. בנובמבר 2004. אורכב מ-המקור (pdf 96kb) ב-25 באוקטובר 2007. נבדק ב-16 באוגוסט 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ "Air Scout Groups and Units". The Scout Association. אורכב מ-המקור ב-20 באוקטובר 2007. נבדק ב-16 באוגוסט 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ "Royal Navy recognition". scouts.org.uk. The Scout Association. נבדק ב-30 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ "Cub Scout Leader Start-up Kit (p. 6)" (PDF). www.1stcoggeshall.org.uk. The Scout Association. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-04. נבדק ב-24 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ "Scout Activity Centres". The Scout Association. נבדק ב-2009-09-26.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29442478ארגון הצופים של בריטניה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ארגון_הצופים_של_בריטניה&oldid=2002872"