ארגון המורים
 | |
| התאגדות | אגודה עות'מאנית |
|---|---|
| תחום | חינוך |
| מדינה | ישראל |
| חברים | מעל 88,000 |
| יושב ראש | רן ארז |
| תקופת הפעילות | 1958–הווה (כ־67 שנים) |
| נוצר מתוך | הסתדרות המורים |
ארגון המורים (ובשמו המלא: ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים ובמכללות) הוא איגוד מקצועי המאוגד כאגודה עות'מאנית המייצג מורים במערכת החינוך העל-יסודית בישראל בפני הממשלה והגופים העוסקים בחינוך. בארגון חברים (נכון ל-2020) למעלה מ-83,000[1] עובדי הוראה מכל רחבי ישראל, בכל זרמי החינוך: הממלכתי, ממלכתי-דתי, ערבי, בסמינרים ובמכללות. ארגון המורים קטן בגודלו מהסתדרות המורים, שהיא הגדולה והוותיקה יותר בין שני ארגוני העובדים במערכת החינוך.
היסטוריה
הקמת הארגון
ב-27 במרץ 1958 התכנסו בגימנסיה גאולה 88 נציגים של 57 בתי ספר תיכוניים שייצגו לטענתם 1029 מורים המהווים כ-80% מהמורים בבתי הספר התיכוניים לקביעת עקרונות חטיבה נפרדת של מורים תיכוניים שהם דרשו להקים. הם טענו שלאורך השנים הסתדרות המורים מעדיף את מורי היסודי על פניהם ואינו דואג לשמירת השכר היותר גבוה שלהם יחסית למורי היסודי שנהג לפני קום המדינה[2]. הם דרשו השוואת שכרם לשכר אקדמאים אחרים והעברת כיתות ז'-ח' לבתי הספר התיכוניים[3]. בסוף מאי 1958 הושג הסכם על הקמת חטיבת מורים תיכוניים אוטונומית במסגרת הסתדרות המורים[4]. אולם במהרה נתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים, כאשר בהסתדרות המורים סירבו שבראש החטיבה יעמוד חבר במזכירות הארגון שהביא להקמת החטיבה[5]. בעקבות זאת פעלו המורים התיכוניים להקים ארגון נפרד לחלוטין, וההסתדרות ומשרד החינוך פעלו למנוע זאת[6]. הסתדרות המורים התעקשה שהיא מייצגת גם את המורים התיכוניים[7] והקימה בתוכה חטיבה של מורים תיכוניים באופן חד צדדי, בניגוד לעמדת נציגות המורים התיכוניים[8]. במשרד החינוך הודיעו שדיונים בנושאי שכר יתקיימו רק עם הסתדרות המורים[9]. ב-10-11 בדצמבר 1958, במהלך חופשת החנוכה, קיימו המורים התיכוניים ועידת יסוד של ארגונם העצמאי בבית הרופא בתל אביב. בועידה הקימו ארגון נפרד וקבעו לו תקנון. הם הצהירו שאינם מעוניינים לעזוב את ההסתדרות הכללית, אולם הם דורשים פדרציה שוויונית עם הסתדרות המורים ולא כפיפות אליה[10]. בתגובה החליטו בהסתדרות המורים על סילוק הנציגים לועידה מהסתדרות המורים והזהירו שחברי ארגון המורים יסולקו מההסתדרות הכללית[11]. בתגובה החליטה מועצת ארגון המורים שכל המורים התיכוניים יפרשו מהסתדרות המורים[12] ובמקביל הסתדרות המורים סילק אותם[13]. בהסתדרות הכללית הזמינו את 39 חברי מועצת ארגון המורים למשפט חברים[14]. בהסתדרות טענו שחברי הארגון הנפרד הם מיעוט שמלכתחילה היה עויין או אדיש להסתדרות וכי מאבקם נכשל[15]. ארגון המורים הורה על ניתוק מגע עם משרד החינוך כדי לכפות על המשרד להכיר בארגונם[16] והורה לחבריו לא להשתתף בבחינות הבגרות, לא כבוחנים ולא כבודקים[17]. בראש הארגון עמד אז ד"ר ש. רובינזון[18].
לקראת שנת הלימודים תש"ך איים ארגון המורים בשביתה[19], בעוד חטיבת המורים התיכוניים של הסתדרות המורים קרא למורים שלא לשבות[20]. הארגון המשיך לדרוש הכרה של משרד החינוך והעלאות שכר, אך הסתפק בשני ימי העדרות[21]. משרד החינוך הסכים לדון עם ארגון המורים, אך טען שכל סיכום ייעשה מול הסתדרות המורים בלבד[22]. שר החינוך, זלמן ארן, ניסה לקדם פשרה על פיה ארגון המורים יזכה בהכרה, אבל הסתדרות המורים ימשיך לייצג את חברי הארגון בענייני שביתות ובחני פתע. לאחר שחבריו למפלגה דחו את הפשרה שלו, התפטר זלמן ארן מתפקידו[23]. ראש הממשלה, דוד בן גוריון, התערב במשבר עם המורים ובמאי 1960 הציע פשרה שתבטיח עצמאות חלקית לארגון המורים[24]. בספטמבר 1960 עמד בראש הארגון יצחק איינהורן ובארגון היו קרוב ל-1500 חברים[25]. בפברואר 1961 קיים הארגון ועידה שנייה, כאשר בראש מועצת הארגון עמד ד"ר מ. אורן[26]. הארגון קיים מגעים עם משרד החינוך אך לא קיבל הכרה רשמית. בדצמבר 1961 פורסם שהארגון דורש הכרה רשמית לפני משא ומתן על השכר[27] ולעומת זאת הסתדרות המורים עמד על כך שהוא הארגון היחיד המייצג את המורים התיכוניים[28], אך בפועל ניהל משרד החינוך משא ומתן עם הארגון ובינואר 1962 אף חתם איתו על הסכם בראשי תיבות[29]. יושב ראש הארגון היה אז מ. כהן[30].
במרץ 1963, לקראת הועידה השלישית של הארגון, היו בארגון כאלפיים מורים. הארגון כבר לא נלחם על הכרה רשמית ואחד הנושאים שעלה לדיון היתה השאלה האם לקבל מורים המלמדים בבתי ספר תיכוניים שאינם עיוניים ואינם מלמדים ארבע שנים[31]. בשנים 1962-1969 עמד בראש הארגון אברהם כץ[32].
לאורך השנים
מאז צמח הארגון, והצטרפו אליו רוב מורי החינוך העל יסודי. אין הוא מקיף את כל המורים בחינוך העל יסודי, וישנם כאלה החברים בהסתדרות המורים. על הפרק עמדה גם השאלה הפוליטית אשר התוותה את העיקרון המנחה את הארגון מאז הקמתו: הארגון אינו קשור לזרמים פוליטיים כלשהם, והחברות בו, כמו כל תפקידי הניהול, הם מקצועיים. הבחירות הן על בסיס ייצוג של בתי הספר ועל רקע מקצועי בלבד.
בשנת 2011 חתם הארגון עם משרד החינוך על יישום רפורמת עוז לתמורה[33].
מבנה הארגון
ארגון המורים הוא איגוד מקצועי, א-פוליטי, המאפשר לחבריו לבחור ולהיבחר ללא קשר להשתייכותם הפוליטית. מוסדותיו הנבחרים הם:
- ועידה ארצית בת 950 חברים המייצגת את המורים מכל בתי הספר.
- מועצת הארגון המונה 59 חברים. המועצה נבחרת על ידי הוועידה.
- הנהלת הארגון המונה 8 חברים ויו"ר. ההנהלה נבחרת בידי המועצה.
כמו כן מקיים הארגון ועדת ביקורת ובית דין חברים.
יושב ראש הארגון משנת 1997 הוא רן ארז.
בין ארגון המורים להסתדרות המורים
מאז פרשו חברי ארגון המורים מהסתדרות המורים, הצטלבו דרכיהם ונפרדו פעמים אחדות. לעיתים היו מאבקיהם משותפים והם ניהלו חזית אחת לקדם את ענייניהם, ולעיתים פעלו בנפרד.
הגננות והמורים בבתי הספר היסודיים חברי הסתדרות המורים, מקבלים את משכורותיהם מהממשלה, בעוד חברי ארגון המורים הם בעיקר מורים בחינוך העל יסודי ומקבלים את שכרם מהרשויות המקומיות או מהבעלויות (כגון רשת אורט ישראל). הבדל זה משפיע גם הוא על אופי המאבק והאינטרסים של כל אחד מהארגונים.
כלי נשק ייחודי של חברי ארגון המורים, בעת שביתה, הוא היכולת לעכב ולשבש את בחינות הבגרות. כוחו של ארגון המורים בא לידי ביטוי בעת החלת הרפורמה הראשונה במערכת החינוך, בשנות ה-60, כאשר הארגון שותף להתוויית הרפורמה בניגוד לעמדת חברי הסתדרות המורים.
שיאה של המחלוקת בין האיגודים הוא הניסיון של הממשלה ומשרד החינוך להעביר את הרפורמה בחינוך כפי שהוצעה על ידי ועדת דברת, בשנים 2006-2007. בעוד חברי הסתדרות המורים ניהלו משא ומתן נפרד עם הממשלה, פנו חברי ארגון המורים למאבק משלהם. ובעוד אלה מגיעים להסכמה המשיכו חברי הארגון להתנגד להחלת הרפורמה ולדרוש בה שינויים, כאלה שישפרו את תנאי המורים וכאלה שיעלו את ערכם ומעמדם. במשך שנת הלימודים תשס"ז נקטו חברי הארגון עיצומים אשר שיבשו את הלימודים בבתי הספר העל-יסודיים, ובשנת הלימודים תשס"ח, בשביתה הגדולה שפרצה באוקטובר 2007, השבית ארגון המורים את מערכת החינוך העל יסודי במשך 64 ימים, בעוד שחברי הסתדרות המורים המשיכו ללמד כרגיל.
בחודש נובמבר 2008, לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, יצא ארגון המורים במסע פרסום נרחב נגד שרת החינוך, יולי תמיר. הסתדרות המורים הגיבה לכך, ופרסמה מודעות תמיכה ביולי תמיר[34].
לקריאה נוספת
- ד"ר עמנואל תמיר, תהליך התפתחותו של ארגון המורים העל-יסודיים, ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2009.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ארגון המורים- האתר של תרבות ופנאי לחברי ארגון המורים
- מרדכי גילת, עוזי דיין, מיכל שבת, מושחתים בצמרת, באתר ישראל היום, 17 בפברואר 2012
- נגה ברגר, נמר עם נייר (מבית הדין), באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 28 בספטמבר 2017
ישעיהו תדמור ונמרוד אלוני, ארגוני המורים בוגדים בשליחותם, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2023- ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים ובמכללות, באתר גיידסטאר ישראל
הערות שוליים
- ↑ על פי אתר הארגון.
- ↑ ד"ר אליעזר ירושלמי, מדוע רוצים המורים התיכוניים בארגון נפרד?, דבר, 13 בינואר 1959
- ↑ המורים התיכוניים מכינים את איגודם הנפרד, למרחב, 28 במרץ 1958
- ↑ מורים תיכוניים מתכנסים לאשר הסכם עם ההסתדרות, מעריב, 1 ביוני 1958
- ↑ יחודש המגע עם המורים התיכוניים, למרחב, 17 ביוני 1958
- ↑ חיים שמיר, זכות המורים התיכוניים להתארגן, הארץ, 19 בנובמבר 1958
- ↑ זבולון הימן, הסתדרות המורים מייצגת את המורים התיכוניים, הצופה, 11 בדצמבר 1958
- ↑ המורים התיכוניים מחרימים פעולות משרד החינוך המסרב להכיר בהם, חרות, 1 בדצמבר 1958
- ↑ לא יתנהל מו"מ עם מורים תיכוניים, על המשמר, 7 בדצמבר 1958
- ↑ ועידת ארגון המורים התיכוניים, דבר, 11 בדצמבר 1958
נעילת וועידת היסוד של המורים התיכוניים, הצופה, 12 בדצמבר 1958 - ↑ צירי הועידה של ארגון המורים התיכוניים הוצאו מהסתדרות המורים, דבר, 15 בדצמבר 1958
- ↑ י. עברון, 1200 מורי התיכון יפרשו מהסת' המורים, הבוקר, 19 בדצמבר 1958
- ↑ מורי־תיכון הוצאו מהסתדרות המורים, חרות, 28 בדצמבר 1958
- ↑ "לא הופתענו ואיננו מתרגשים", חרות, 30 בדצמבר 1958
- ↑ מ. כרמלי, המורים התיכוניים במבוכתם, למרחב, 13 באפריל 1959
- ↑ הארגון החדש של מורי התיכון יפסיק המגע עמ משרד החינוד, הצופה, 26 בדצמבר 1958
- ↑ ארגון המורים התיכוניים מציג תביעותיו המקצועיות, למרחב, 19 במאי 1959
מ. שי, מורי התיכון ישתתפו בהכנה הבדיקה והפיקוח על בחינות הבגרות, חרות, 31 במאי 1959 - ↑ ש. רובינזון, בין המורים התיכוניים ומשרד החינוך, הבוקר, 25 ביוני 1959
- ↑ ארגון המורים התיכוניים,מאיים בהשבתת הלימודים בגימנסיות, הבוקר, 20 באוגוסט 1959
- ↑ חטיבת המורים התיכוניים קוראת לא להצטרף לשביתה של הארגון המתבדל, דבר, 31 באוגוסט 1959
- ↑ התיכוניים מהססים בנוגע לשביתה, על המשמר, 2 בספטמבר 1959
- ↑ משרד החינוך מוכן "לדון" עם התיכוניים - אך לא "לסכם", הבוקר, 11 בספטמבר 1959
- ↑ שר החינוך: הגשתי התפטרות, מעריב, 22 במרץ 1960
- ↑ המורים מתנגדים ל"הסדר הזמני" עם התיכוניים בחינוך, הצופה, 3 במאי 1960
- ↑ עודד זראי, בסוכות נחליט השבתה-כללית או חידוש אי־שיתוף הפעולה עם משרד החינוך, חרות, 2 בספטמבר 1960
- ↑ נפתחה ועידת ארגון המורים התיכוניים, דבר, 1 בפברואר 1961
- ↑ לוין מםר דו"ח למרכז המורים, למרחב, 26 בדצמבר 1961
- ↑ מ. בן שלמה, המחלוקת האוגונית מסכנת הסכם המורים, הצופה, 4 בינואר 1962
- ↑ הושג הסכם עם המורים התיכוניים על תוספת שכר, דבר, 17 בינואר 1962
- ↑ ארגון המורים, דבר, 12 בינואר 1962
- ↑ ועידת ארגון התיכוניים, הארץ, 29 במרץ 1963
- ↑ אין תקשורת עם משרד החינוך, מעריב, 11 בפברואר 1969
- ↑ ליאור בן דוד, נחתם הסכם "עוז לתמורה"; נתניהו: "זה יום חשוב בתולדות החינוך בישראל", באתר כלכליסט, 14 באוגוסט 2017
- ↑ יהלי מורן זליקוביץ', כעס בארגוני המורים: "כספים לקמפיין מיותר", באתר ynet, 1 בדצמבר 2008
ארגון המורים37020822Q7045994